נזילות לאחר עבודות איטום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזילות לאחר עבודות איטום / נזילות עקב איטום לקוי: .1המשיבים הגישו תביעה כנגד המערער - קבלן משנה לעבודות איטום, אשר קיבל עליו לבצע את עבודות האיטום, הגגות, האדניות, משטחי הבטון (לפני הריצוף) בבית אשר נבנה ע"י המשיבים. לגירסת המשיבים לא ביצע המערער את עבודת האיטום כראוי ונתגלו עשרות נזילות. לפיכך תבעו המשיבים מאת המערער לשלם את עלות התיקונים, עלות פינוי הבית ושכר דירה וכו', פיצוי בגין הנזקים לתכולת הבית וכן פיצוי בגין עגמת נפש. המערער הגיש תביעה שכנגד בגין שכר עבודתו, וביסס את חישובו עבור עבודות איטום המשטחים (כולל החומרים) - לפי 22דולר לממ"ר בצירוף מע"מ, ואת איטום האדניות - לפי 15ש"ח ל"מטר רץ" בצירוף מע"מ, ולחלופין ביקש שכר ראוי בגין כל העבודות והחומרים. .2בכתב הגנתו של המערער נאמר כי הוא ביצע את עבודת האיטום בצורה מיומנת וכי הוא לא נתבקש לאטום את כל המרפסות והאדניות ומשטחי הבטון. כן נאמר כי בוצע מבחן הצפה למשך מספר ימים, והאיטום עמד במבחן, וכי במידה ונתגלו נזילות הרי נזילות אלו הן תוצאה של העבודות הנוספות אשר בוצעו בבית, על ידי בעלי מלאכה אחרים. בכתב ההגנה של המשיבים בתביעה שכנגד, ישנה הכחשת יתרת החוב. .3בית המשפט קמא שמע ראיות והוגשו לו שתי חוות דעת של שמאים, אשר נחקרו על חוות הדעת, וחוות דעתו של השמאי תומר (ת/1) אשר הובאה מטעם המשיבים, נתקבלה על דעתו של בית המשפט קמא. מחוות דעתו של השמאי הירש, אשר הגיש את חוות דעתו מטעם המערער, עולה כי אין המערער אחראי לרטיבות מאחר והוא ביצע כראוי את עבודות האיטום. יחד עם זאת, לא שלל השמאי הירש את קביעתו של השמאי תומר, לפיה נובעת הרטיבות מחוסר איטום מתחת למשטחים. בית המשפט שמע גם את עדותו של הקבלן הראשי מאיר רפי. הקבלן הראשי קיבל על עצמו להקים את הבית עבור המשיבים, אולם בהעדר הון חוזר למימון הבניה, הרי הוא הזמין בעלי מקצוע שונים, הפגיש אותם עם המשיב 2- קישר ביניהם והמחירים סוכמו במעמד שלושתם, כאשר הפיקוח המקצועי היה בידיו הוא (עמ' 9לפרוטוקול). הקבלן מאיר רפי היה אמור לקבל סכום מסויים מכל העבודות אשר בוצעו על ידי קבלני המשנה. .4מעדותו של הקבלן מאיר רפי עולה כי סוכם עם המערער שיש לאטום את הגג, את המקלט ואת כל המרפסות שאין עליהן גג, ולאחר מכן סוכם גם על ביצוע עבודות נוספות. הכחיש הקבלן מאיר רפי נמרצות כי הוא אמר למערער להמנע מלאטום משטחים שונים. לגירסתו: "הנתבע אטם את שני המשטחים של חדרי הילדים אך לא עשה טוב, בגלל שלא עלה עם היריעות.... לא אמרתי לנתבע שלא יאטום את שני המשטחים, ראיתי שהמשטחים נאטמו... נוצר אמון ביני לבין הנתבע (המערער) וסמכתי שיעשה את העבודה כמו שצריך, סמכתי שיגיע עם היריעות עד לרולקה... לא עלה על דעתי כי הנתבע (המערער) לא יגיע עם היריעות עד גובה הרולקה... סוכם על 18דולר - לממ"ר. .5בית המשפט קמא קבע כי לאור הודאתו החלקית של הקבלן מאיר רפי לפיה לא היה חייב המערער לאטום את הכניסה לבית, לא הוכיחו המשיבים שהנתבע אכן היה חייב לאטום גם את המרפסות של חדרי הילדים. בית המשפט קמא נתחזק בדעתו זו לאור העובדה כי על פי עדותו של הקבלן מאיר רפי, נערך בזמנו מפרט לביצוע עבודות האיטום אשר היה צמוד לחוזה, ומפרט זה ומדידות השטח של השטחים שנועדו לאיטום ונאטמו על ידי המערער, לא הוצגו בבית המשפט. .6סוף דבר, קיבל בית המשפט קמא את טענתו של המערער בחלקה וקבע כי על פי עדותו של הקבלן מאיר רפי, עדות המהימנה עליו, הרי לא הוטלה על המערער אחריות לביצוע כל עבודות האיטום בבית. .7לענין גובה הנזק, הרי נאמנה היתה על בית המשפט קמא חוות דעתו של השמאי תומר (כאמור לעיל), אולם מאחר ובית המשפט קמא הגיע למסקנה כי עבודת האיטום הרשלנית אשר בוצעה על ידי המערער גרמה רק לחלק מהנזקים אשר פורטו בחוות הדעת, הרי חוייב המערער לפצות את המשיבים רק בסכום של 000, 15ש"ח מתוך ההוצאה המשוערת הכוללת לביצוע התיקונים של 850, 30ש"ח (ראה חוו"ד ת/1). .8גם את התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש אשר נגרמה למשיבים קיבל בית המשפט קמא רק בחלקה וחייב את המערער לפצות את המשיבים בגין ראש נזק זה בסך 000,3 ש"ח (במקום 500, 7ש"ח). המערער חוייב איפוא לשלם למשיבים סך 708, 18ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה החל מ 24.4.92ועד לתשלום המלא בפועל. .9באשר לתביעה שכנגד, הרי לא היה המערער אמין בעיני בית המשפט קמא באשר הוא לא טרח להציג בבית המשפט את פנקס החשבוניות הרלוונטי וכן את הקבלה הזמנית שהוצאה על ידו. כמו כן דחה בית המשפט קמא את גירסתו של המערער לפיה סוכם על מחיר של 22לממ"ר, בהיות גירסה זו עומדת בניגוד משווע לסיכום החשבון אשר נערך על ידו על בסיס של -. 18דולר לממ"ר. בהקשר זה ייאמר כי המערער לא הביא בבית המשפט קמא שום ראיה להיקף עבודות האיטום אשר בוצעו על ידו - בכמה ממ"ר מדובר. אמנם עדותו של המערער כלל לא היתה אמינה בעיני בית המשפט קמא, אולם לאור העובדה כי סיכום החשבון אשר נעשה בין המערער לקבלן מאיר רפי, הועבר לידיעתו של המשיב 2, והוא לא מחה על כך, הרי קיבל בית המשפט קמא את תביעתו שכנגד של המערער - בחלקה, וחייב את המשיבים לשלם סך 206, 7ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מ 1.9.90, ועד לתשלום בפועל. .10על פי ההלכה הפסוקה, אין בית המשפט של ערעור מתערב בהערכת הנזק של הערכאה הראשונה, ולא ימיר את הערכתה של הדרגה הראשונה בהערכתו שלו, אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר, או שנתגלתה טעות בולטת בשיקולי בית המשפט (ראה ע"א 2245/91דר' בנדיקט ברנשטיין נ' ניסים עטייה, פ"ד כרך מ"ב עמ' 23, בסעיף 24לפסק דינו של השופט ד' לוין). בענייננו נראה כי מדובר בהערכת היקף הנזקים והערכת גובה הפיצוי המגיע למשיבים, וכפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון, הרי - "בסופו של דבר המדובר בהפעלת כללי ההגיון והשכל הישר כדי להגיע בכל מקרה למירב הסבירות והצדק" (ראה דבריו של השופט ג' בך בע"א 273/80-292, מדינה נ' כהן פ"ד ל"ז (2) 29, כפי שצוטט על ידו בע"א 2904/92, עירית ת"א נ' עזבון המנוח לטרהויס - עמ' 23). .11אמנם הכלל הוא ש"אין הנחתום מעיד על עיסתו", אולם בענייננו העיד אכן המערער על דרך ביצוע עבודתו. העיד המערער בבית המשפט קמא: "אני עשיתי איטום ברצפת המרפסת עם הגג, אז לא היה לה גג לא הגזמתי במידות הגג, אני מדדתי את שטח הגג" (עמ' 26סיפא). אמנם הבטיח אביו של המערער אחריות לעבודות האיטום לתקופה של 10שנים, אולם כאשר זומן המערער על ידי המשיב לראות את הנזילות, הרי סירב המערער לבצע תיקונים (ראה עדותו של המערער בעמ' 27לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית הודה המערער בגילוי לב מדהים: "אם לא עושים איטום במרפסת פתוחה, נכנסים מים לבית. בזמן העבודה ידעתי שיכנסו מים לבית התובעים, לא אמרתי זאת לתובעים כי לא היו בשטח במהלך העבודה. זה היה בהנחיית מאיר (הקבלן מאיר רפי). מאיר לא רצה שאעשה עבודות איטום במרפסת ובמשטח הכניסה, הוא אמר שלא צריך. בכל בית אחר אני אומר ללקוח שצריך לאטום את המרפסת הפתוחה אמרתי למאיר שלש פעמים שצריך לעשות איטום, ואמר לי שלא צריך". (עדותו של המערער בעמ' 28לפרוטוקול). פרץ זה של גילוי לב מדהים מעורר שאלות מספר: אין מחלוקת כי סוכם עם המערער כי שכר עבודתו ישולם לו על בסיס ממ"ר של ביצוע עבודות איטום. אם כך, מדוע לא יאטום את המרפסות כאשר הוא יודע בבירור כי אי ביצוע האיטום של המרפסות הפתוחות (ללא גג) יגרום לנזקים רבים בבית, וכי מדוע ימנע הקבלן מאיר רפי בעד המערער לבצע את עבודות האיטום במרפסות הפתוחות, כאשר ברור כי כאשר השטח לאיטום גדל, הרי גדל עימו גם חשבונו של המערער, ושכרו של הקבלן מאיר רפי גדל אף הוא. אם כך, איזה אינטרס יש לקבלן לאסור על המערער לבצע את האיטום של המרפסות הפתוחות, מה גם שהוא העיד כי המשיבים לא חסכו כספים בקשר לבניה וגם לא התערבו מן הבחינה המקצועית בעבודות האיטום (עדותו של הקבלן מאיר רפי ביחס למשיב 2בעמ' 14ש' 14) (וביהמ"ש קמא האמין לעדותו בניגוד לעדותו של המערער). מעדותו של הקבלן מאיר רפי עולה ברורות כי סוכם עם המערער "שיש לאטום את הגג, את המקלט ואת כל המרפסות שאין להן גג" (עמי 9ש' 27לפרוטוקול) לא רק שהקבלן מאיר רפי הכחיש נמרצות כי הוא אמר כביכול למערער שלא יאטום את שני המשטחים, אלא הוא אף העיד במפורש כי הוא ראה "שהמשטחים נאטמו" (עמ' 10 ש' 21לפרוטוקול). לאור כל האמור לעיל, נראה כי במידה והיה מקום להאמין למערער כי הוא לא אטם את המרפסות, בידיעה מפורשת לתוצאות ההכרחיות הנובעות ממחדל זה, הרי שיש לתלות בו את הקולר לתוצאות. ובמידה והיה מקום להאמין לקבלן מאיר רפי כי הוא ראה בפועל שהמרפסות הללו אכן נאטמו, הרי לא היה מנוס מלקבוע כי עבודות האיטום לא בוצעו במיומנות. איך שלא נסתכל על כך, ברור כי המערער גרם למשיבים לעגמת נפש רבה, אם לא בזדון ממש, הרי לפחות ברשלנות רבתי. .12לאור כל האמור לעיל, נראה לנו כי אמדן נזקיהם של המשיבים נערך על הצד הנמוך, אולם, כאמור לעיל, בהעדר חריגה בוטה, לא תתערב ערכאת הערעור באמדן הנזק. יחד עם זאת, ברור לכולי עלמא כי כתוצאה ממחדלו של המערער (אם על דרך של עצימת עיניים ואי ביצוע איטום המרפסות הפתוחות, ואם על דרך של ביצוע האיטום הזה בדרך רשלנית), הרי נגרמה למשיבים עגמת נפש רבה, וזאת לאורך תקופה של שנים. אשר על כן, נראה לנו כי היה מקום לקבל את תביעתם של המשיבים בראש נזק זה במלואה, ולהעמיד את הפיצוי בגין עגמת הנפש אשר נגרמה למשיבים, על סך 500, 7ש"ח. .13לאור כל האמור לעיל, ישלם המערער למשיבים סך 208, 23ש"ח (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה ומצטברת החל מיום 24.9.92), ובניכוי הסך של 206, 7ש"ח (בצירוף הפרשי הצמדה וריבית צמודה ומצטברת מיום 1.9.90). המערער ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 6ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה ורבית צמודה ומצטברת של 5אחוז לשנה, מהיום ועד לפרעון. הפקדון אשר הופקד על ידי המערער יועבר לידי ב"כ המשיבים. נזקי מיםנזילהאיטום