נזק נפשי עקב פציעה של קרוב משפחה

התובע העלה בתביעתו, בין היתר, את הטענה כי בשל התאונה, ופציעתה הקשה של אשתו, החל לסבול מתופעות נפשיות קשות, שהתבטאו בדכאון, חוסר יכולת לתפקד, התפרצויות זעם ועוד. בשל מצבו הנפשי נעדר מעבודתו למעלה משנה ובהמשך גם לא הצליח להסתגל לחיי עבודה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נזק נפשי עקב פציעה של קרוב משפחה: .1תביעה לדמי נזק בשל תאונת דרכים שהתובע היה מעורב בה ביום .18.1.84בתאונה זו היתה מעורבת גם אשתו של התובע, שנפגעה קשה ואושפזה לפרקי זמן שונים, הן בבית החולים לוינשטיין והן בבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל, לאחר שניסתה לשים קץ לחייה. .2תביעתה של האשה נדונה בנפרד. בין יתר עילות תביעתה, בא גם ראש נזק של עזרת צד ג'. תביעת האשה נסתימה בפשרה. .3התובע נפגע באותה תאונה בצורה קלה ביותר. תביעתו הוגשה לבית המשפט כחמש שנים לאחר קרות התאונה. שני ראשים לה. האחד, בתחום הפלסטי, בשל פגיעה פיזית שנפגע לטענתו. האחר, פגיעה נפשית שנפגע בה, לטענתו, בשל הפגיעה הקשה של אשתו. .4התובע העלה בתביעתו, בין היתר, את הטענה כי בשל התאונה, ופציעתה הקשה של אשתו, החל לסבול מתופעות נפשיות קשות, שהתבטאו בדכאון, חוסר יכולת לתפקד, התפרצויות זעם ועוד. בשל מצבו הנפשי נעדר מעבודתו למעלה משנה ובהמשך גם לא הצליח להסתגל לחיי עבודה. .5התביעה משיבה ואומרת כי אין בפנינו פגיעה "פוסט טראומטית" בשל פגיעתו שלו, גם לא "הלם נפשי" בשל הפגיעה הקשה שאשתו נפגעה, לחילופין מציעה הנתבעת לפצות את התובע בסך כולל בן -.080, 17ש"ח, בשל נזק שאינו נזק ממון, וכן הפסדי שכר לתקופה בת חודש ימים. .6בית המשפט מינה לתובע שני מומחים רפואיים. האחד בתחום הפלסטי והאחר בתחום הנפשי. פרופ' מלר, שבדק את התובע בתחום הפלסטי, קבע כי אין לו לתובע נכות רפואית כל שהיא בתחומו. פרופ' אליצור, שבדק את התובע בתחום הנפשי, קבע לתובע נכות זמנית בשעור בן 10אחוזים, והוסיף וקבע כי לא נותרה לו לתובע כל נכות צמיתה. .7בהמשך הבירור המשפטי בקש התובע לפסול את חוות דעתו של פרופ' אליצור ולמנות במקומו רופא מומחה אחר, וזאת בשל העובדה כי לא היה מונח בפניו כל החומר הדרוש לקביעת נכותו, וכן בשל טעויות מהותיות שנכללו בחוות דעתו. .8בהחלטה מיום 9.12.96נעתר ביהמ"ש לבקשת התובע ועמד ומנה תחתיו את פרופ' א. לוסטיג. בית המשפט נמק את עמדתו בהחלטה שנתנה אותה עת באותו ענין. פרופ' לוסטיג קבע את נכותו הצמיתה של התובע בשעור בן % 5ועמד וקבע בין היתר כדלקמן: "בבדיקה שערכתי ב- 4.8.97מצאתי כי הנבדק סובל מהפרעה נוירוטית קלה שהתפתחה כתוצאה מהתאונה הנדונה ומתבטאת בעיקר בסימנים סוביקטיבים. אני מעריך את נכותו את מר אואקנין אשר, הנובעת מהתאונה שארעה לו - 18.1.84ל-% 5(מצב ביניים בין הסעיפים 34(א) - 34(ב) לתקנות של המוסד לביטוח לאומי). מאחר ומאז התאונה חלפו יותר מ- 13שנים אני מעריך את נכותו כנכות יציבה (לצמיתות)." .9יאמר מיד. בחינה של חוות הדעת בתחום הנפשי מעלה כי פגיעתו של התובע קלה. היא אינה מגעת כדי "הלם נפשי" [ shock[ nervousבשל מה שחזה באשתו. גם לא כדי נוירוזה פוסט - טראומטית בשל פגיעותיו שלו. כל שהמומחה קבע הוא "הפרעה נוירוטית קלה". .10בפרשת אלסוחה [רע"א 444/87 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' דינה דהאן פ"ד מ"ד (3) 397] ניתח כב' הנשיא מ. שמגר את הזכאות לתביעת פיצויים בידי אדם שסובל סבל נפשי הנובע מפגיעות בזולת. בין יתר התנאים לזכאות נכלל התנאי לפיו הנזק הנפשי צריך להיות מהותי, כלומר שנגרמה לתובע מחלת נפש (פסיכוזיס) או שהנזק הנפשי יהיה ברור וקשה (נירוזיס) גם אם אינו מגיע לכדי מחלת נפש. בהתיחס לשאלה מהו נזק נפשי קבע השופט שמגר כדלקמן: "מחלת נפש מוכרת של ממש, נזק נפשי המתבטא בתופעות פיזיולוגיות, נזק נפשי רציני וכדומה. הרעיון העומד ביסודו של תנאי זה הוא, כי יש לתת את הגנת הדין רק לנזק נפשי העולה באופן ברור וגלוי כדי מחלה, שכן פגיעות נפשיות קלות ערך הן ענין של יום ביומו במציאות חיינו, ועל האדם להתגבר עליהם בכוחות עצמו. פגיעות אלה כגון צער, כאב, וכעס הן, מטבע הדברים, זמניות וחולפות מאליהן, ואף אם אינן חולפות, אינן צריכות לזכות בפיצויים". ניתן אף ללמוד מפסה"ד .2 298All er(1982) ,mcloughlin v. Obrianשאוזכר בפרשת אלסוחה, כי הכוונה היא: "לזעזוע חמור, דכאון אורגני ושינוי באישיות המלווים בתופעות פיזיולוגיות". עוד נאמר בפסק דין זה כי על התובע בשל זעזוע עצבים להוכיח, וזאת בהתבסס על עדים מומחים רפואיים, כי הוא סובל ממחלת נפש של ממש (recognized psychiatric illness a). בענין אליהו נ' ברנע ע"א 4446/90 (לא פורסם - ראה ספרו של דוד קציר מהדורה רביעית עמ' 674) נקבעה, בדומה למקרה שלפנינו, נכות של % 5לאם אשר נפגעה בנפשה כתוצאה מפגיעת בתה, אמר כב' השופט אור: "נראה לי, שהפגיעה הנפשית שנפגעה המשיבה אינה פגיעה כה קשה, אשר תמלא את התנאי הרביעי האמור... הנזק שנגרם למשיבה נמנה על אותם מקרים של נוירוזה פוסט - טראומטית המשאירה נכות בשיעור שאיננו גבוה - בדרך כלל בין % 5ל % 15- אשר השפעתה על חיי יום יום - כושר עבודה ואפשרויות תפקוד - אינה קשה או רבה במיוחד. בענייננו, הנכות שנותרה למשיבה בשיעור % 5היא אף בשיעור הנמוך ביותר מבין הנכויות הנגרמות בגין נוירוזה פוסט - טראומטית". .11בפסק-הדין הסנה נ' חטיב [ע"א 3798/95 פ"ד מט' (3) 654 651] חזר כב' השופט אור והדגיש כי נכות בשיעור % 10אשר נגרמה לאחת מן הבנות ונכות זמנית של % 25שנגרמה לבת השניה לא היתה מספיקה לשם פסיקת פיצויים בשל הנזק הנפשי. במקרה שלפנינו התובע עצמו נפגע והיה נוכח פיזית בתאונה עצמה. בדומה לע"א 3798/95(המוזכר לעיל) וגם למקרה זה פרט השופט אור באומרו: "אין בעובדה שהן עצמם נפגעו בתאונה ובגין נזקיהן אלה הן זכאים לפיצוי לשנות מהתוצאה, ככל שהיא נוגעת לנזקם הנפשי עקב היותם עדי ראיה לפגיעה הקשה שנפגעה המנוחה בתאונה. משהוברר שנזקם הנפשי עקב כך אינו עומד בתנאי הלכת אלסוחה, תביעתן בגין נזק זה דינה להדחות". .12השופט בדימוס דוד קציר - בספרו פיצויים בשל נזק גוף [מהדורה רביעית עמ' 677] מסכם באומרו: "הן הקרוב "הנעדר" והן הקרוב "הנוכח" לא יזכו בפיצויים אם לא יוכיחו שהנזק שנגרם להם עולה כדי נזק של ממש, שניתן לבטאו בנכות. שיעור הנכות הנדרש לא פורש, אך נראה כי, בדרך כלל, נכות הפחותה מ- % 10לא יהיה בה די להכניס את הנפגע המשני תחת כנפי הלכת אלסוחה הנ"ל". .13כמו בפסקי הדין שהוזכרו, גם במקרה שלפנינו מדובר בנכות מינימלית אשר אינה מזכה את התובע בפיצוי על הנכות הנפשית ממנה הוא סובל. לית מאן דפליג, כי אכן מצער המקרה אולם יש להתיחס לעובדה כי זעזוע של מערכת העצבים הינה מחלה נפשית ואינה מתייחסת למקרים של צער או יגון, אלא לפגיעה נפשית ולמחלות פסיכיאטריות. Brice v. Brown[1984] 1: 997all er"nervous shock means a mental ".sorrow njury oripsychiatric illness and not simply grief a nd .14לאורם של כל אלה אבוא לפסוק את נזקיו של התובע. .15התובע עמד ושערך את הכנסתו החודשית והעמידה על סך -.767, 6ש"ח נכון להיום. לעומתה סבורה הנתבעת כי שערוך ההכנסה החודשית, נכון להיום, מגיע כדי - .850, 3ש"ח לחודש. את חישובי אערוך על בסיס של -.000, 5ש"ח לחודש, לאחר ניכוי מס כדין. והואיל ואני עומד ומשערך את ההכנסה החודשית נכון להיום, לא יבואו הפרשי הצמדה וריבית מאז ועד הנה. .16לתובע אושרה תקופת אי כושר מלא למשך 32יום. לתקופה זו יפוצה באופן מלא. מכאן ואילך יבואו שלוש תקופות ובכולן לא אפסוק הפסדי השתכרות אלא הפסדי כושר השתכרות. התקופה הראשונה הנה עד תום שנה מיום קרות התאונה. התקופה השניה הנה מאז ועד הנה. התקופה השלישית הנה מיום זה ועד הגיע התובע לגיל 65שנה. חישובי מביאים אותי בראש נזק זה לסכום כולל בן -.000, 75ש"ח. .17לענין כאב וסבל. התובע אושפז לתקופה של שלושה ימים ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים. התובע בראש נזק זה אמד את ניזקו בסך -.178, 11ש"ח לעומת הנתבעת אשר הגיעה בחישוביה לסך -.230, 13ש"ח. לפיכך אני מקבל את הצעת הנתבעת בראש נזק זה. .18סוף דבר. אני מחייב בזה את הנתבעת לשלם לתובע בסך הכל -.230, 88ש"ח בצירוף אגרות משפט, בהתיחס לתביעה בסכום אשר כזה, לו הוגשה התביעה בבית משפט השלום, וכן -. 470, 11ש"ח שכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין. מן הסכום הנקוב לעיל יש לנכות תשלומים תכופים וכן את תשלומי המל"ל, משוערכים להיום, אם היו כאלה. מלכתחילה לא היה מקום להגיש תביעה זו בבית משפט מחוזי. אשר על כן יהיה זה התובע אשר ישלם את מותר אגרות המשפט. בשים לב לקביעות של המומחים הרפואיים, אני מורה כי התובע ישא בהוצאותיו של פרופ' מלר ואילו הנתבעת תהיה זו שתשא בהוצאותיהם של המומחים הרפואיים האחרים. נזק נפשי / נכות נפשיתהתחום הנפשי