קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נכה קודם - ביטוח לאומי: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט מורל - דן יחיד; תב"ע מא/206-0) התבררה תובענה של המשיבה (להלן -הנכה) נגד המוסד לביטוח לאומי, בעתירה לחייב את המוסד להמשיך ולשלם לה קצבת נכה מכוח פרק ו' 2לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק). בית-הדין האזורי פסק, חלקית, כפי שעתרה ממנו הנכה ומכאן ערעורו של המוסד לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) המשיבה היא "נכה קודם", כהגדרת המונח בסעיף 127כא לחוק; ב) לנכה משתלמת קצבת שאירים על-ידי חברת החשמל מזכות בעלה המנוח; ג) עד למועד מסוים שילם המוסד לנכה קצבת נכות; ד) ביום 13.6.1980כתב המוסד לתובעת והודיע לה, כי החל ביום 1.6.1980לא תהיה זכאית עוד לקצבת נכות, כיוון שיש לה הכנסה שלא לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה (סעיף 127לט לחוק), אך "במידה והקצבה החודשית מחברת החשמל תהיה נמוכה בחודש יוני 1980מ-432, 6ל"י ואת תמציאי אישור על כך מחברת החשמל, נדון בתביעתך מחדש"; ה) בחודש יוני 1980קיבלה הנכה מחברת החשמל סך של 764, 6ל"י בתור קצבת שאירים. לטענת המוסד לביטוח לאומי יש לראות את הסכום כולו כ"הכנסה חודשית" לעניין סעיף 127לט (ב) לחוק, כנגד זה טענה הנכה, כי רק את הסך של 204, 6ל"י יש לראות כ"הכנסה חודשית", באשר היתרה בסך 560ל"י שולמה בתור הפרשים בגין העבר; ו) לא חלקו על העובדה שסך של 560ל"י שולם בגין חודשים שבעבר וכך גם עולה מתלוש התשלומים שהוצג כראיה לבית-הדין. .3בית-הדין האזורי פסק, כי "אמנם קיבלה התובעת בחודש יוני 1980סכום של 764, 6ל"י, אלא שהסכום של 560ל"י מתוך סכום זה איננו בגדר "הכנסה חודשית", לפי שהוא מורכב מהפרשים בעד תקופות קודמות. ההכנסה החודשית של התובעת ביוני 1980היתה לפי ת/ 1("תשלום התשלומים") 204, 6ל"י. .4עיקר טענתו בערעור של הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי היתה, שאת "ההכנסה החודשית" יש לקבוע לפי שיטת התשלומים בפועל cash basisולא לפי שיטת הזכאות .accrual basis .Iiפסק-דין .1האבחנה בין "שיטת התקבולים בפועל" לבין "שיטת הזכאות" .basis v (cash accrual basi) שאולה, בעיקר, מתחום מס הכנסה ומהתחום העסקי. ספק רב אם היא תמיד תואמת צרכים מתחום הביטוח הסוציאלי, בין בקשר לדמי ביטוח ובין בקשר לגמלאות. התשובה הנכונה לעניין "הבסיס" - תקבולים בפועל או זכאות - תינתן לפי מכלול הנסיבות ולפי נוסח הנורמה המשפטית העומדת לפירוש ויישום. .2בענייננו התשובה פשוטה וקלה. עלינו לפרש את סעיף 127לט(ב) לחוק הביטוח הלאומי, וליתר דיוק את המלים "הכנסה חודשית" שלא לפי סעיף 2(1) או (2) לפקודת מס הכנסה - במקרה שלנו הכנסה שהיא "קצבה" (סעיף 2(5)). אמור מעתה - עלינו לפרש את המלים "קצבה חודשית". "קצבה חודשית" היא סכום המשתלם לזכאי מדי חודש, ולאו דווקא סכום ששולם בפועל. הקצבה החודשית אינה משתנה מפעם לפעם לפי מועד התשלום, כך שבחודש מסוים לא תהיה לפלוני כלל קצבה חודשית רק מהטעם שהמגיע שולם ביום הראשון לחודש שאחריו ובאותו חודש תהא לזכאי "קצבה חודשית" כפולה. תשאל את פלוני בתאריך מסוים מהי הקצבה החודשית שלה הוא זכאי או שאותה הוא מקבל, הוא ינקוב בסכום, ללא כל התייחסות לשאלה, אם הסכום משתלם תוך חודש הזכאות, במהלך החודש שאחריו או אף אחת לשלושה חודשים. .3כל פירוש אחר, במיוחד לעניין סעיף 127לט לחוק, יכול ויביא לפגיעה רבה ביציבות המינימלית של קצבת הנכות, כך שהסכום אשר הנכה יקבל כקצבת נכות יהיה תלוי בכך, אם את הקצבה האמורה בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה ישלמו לו פעם ביום האחרון שבחודש מסוים, פעם ביום הראשון לחודש שאחריו, ופעם בגין חודשיים מראש או למפרע. ברור שהתוצאה אינה מתיישבת עם מטרת הגמלה - קצבת הנכות להבטיח לנכה הכנסה מסוימת שאינה משתנה כך שבחודש מסוים תישלל כליל, בחודש אחר תופחת ובחודש שלישי תשולם במלואה - והכל תלוי ביעילות המנגנון המבצע את "הקצבה החודשית'. המהווה הכנסה שיש לנכותה מקצבת הנכות. .4מהאמור עולה כי דין הערעור להידחות. המערער ישלם למשיבה 000, 1שקלים בתוספת מע"מ, הוצאות ערעור זה.נכותנכות כללית