קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה לאחר עליה על שולחן: .1התובע, יליד 11.4.26, עותר בתביעה שלפני לכך שהנתבעת תחוייב לשלם לו פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה, שארעה לו ביום .22.10.91 .2בעת שארעה התאונה, היה התובע כבן 65שנים, ועבד בעבודה חלקית (חצי משרה) כ"מזכיר ערב" בבית ההסתדרות בקרית חיים. ביום בו ארעה התאונה, קיבל התובע מוצרים שונים שהיה עליו לאחסנם בארון קיר גבוה במטבח שבבנין, ועל כן עלה התובע על שולחן כדי לסדר את המוצרים שקיבל, ולשימם במקומם. כדי להקל על עלייתו וירידתו מהשולחן, העמיד התובע כסא ליד השולחן (וראה תצלום השולחן והכסא בתמונה נ/1), ואף ביקש מפועלת הניקיון שבמקום, הגב' קובי מרסל, שתחזיק בשולחן בעת שהוא עמד עליו. לגירסת התובע, כאשר ביקש לרדת מהשולחן, הניח אחת מרגליו על הכסא, אלא שאז הכסא החליק והתובע נפל ונחבל קשה בכתפו הימנית. .3בהסדר דיוני שנעשה בין ב"כ הצדדים, הסכימו ב"כ הצדדים, כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של %.12.5 .4הנתבעת מכחישה את תביעת התובע, ומלבד המחלוקת הקיימת בדבר גובה הנזק שנגרם לתובע, טוענת הנתבעת, שיש לדחות את התביעה משום שינוי חזית שקיים בין תיאור התאונה בכתב התביעה לתיאורה בעדות התובע, וכן כי אין היא אחראית לנזקים שנגרמו לתובע. .5לענין שינוי החזית: (א) בסעיף 5לכתב התביעה, תוארה התאונה באופן הבא: "ביום 22.10.91בסמוך לשעה 30: 17עלה התובע על שולחן במשרד בבית ההסתדרות במהלך עבודתו, על מנת לטפל בחפצים אשר היו מונחים למעלה בארון, ואשר לא היתה דרך אחרת להגיע אליהם. כאשר ניסה התובע לרדת, הוא החליק מהשולחן ונפל על הריצפה כאשר הוא נחבט באורח קשה בכתף ימין." (ב) ב"כ הנתבעת טוען, כי להבדיל מעדות התובע בפני, הרי שבתיאור שהובא בכתב התביעה, כלל לא נזכר הכסא שהציב התובע ליד השולחן. לעומת זאת גורס ב"כ התובע, כי אין כאן שינוי חזית, שכן בעדותו רק מסר התובע כיצד נפל, מה עוד, שבעת שנפל רק רגלו האחת היתה על הכסא בעוד שהשניה עדיין היתה על השולחן, ובכך למעשה תואמת עדותו את תיאור התאונה שבכתב התביעה. (ג) בענין שינוי החזית, הנני מקבל את טענתו של ב"כ התובע, והנני קובע, שלא נעשה על ידי התובע שינוי חזית. .6לענין האחריות: (א) ב"כ התובע טוען, כי הנתבעת נושאת באחריות לתאונה, בשל שני טעמים: 1) הנתבעת לא דאגה להסדיר מקום בטוח להנחת המוצרים. (2) לא דאגה לכך שבמקום יהיו אמצעים ובטוחים שיאפשרו לתובע להגיע למקום אחסנת המצרכים. ב"כ התובע טוען, כי על הנתבעת היה לדאוג לכך שמקום עבודתו של התובע יהיה בטוח, ומשלא דאגה לכך, ויצרה סיכון במקום העבודה, על יה לשאת באחריות לנזקים שנגרמו לתובע. (ב) ב"כ הנתבעת לעומת זאת גורס, כי אין הנתבעת נושאת באחריות, מהטעמים הבאים: (1) בעת שהתאונה ארעה, התובע היה העובד האחראי במקום, והוא זה שהחליט היכן לאחסן את המוצרים, ועל כן הוא היה זה שיצר את הסיכון. (2) בבנין היה סולם, עליו יכול היה התובע לטפס ולהגיע באופן בטוח למקום אחסנת המוצרים, אך התובע, מטעמי נוחות שלו, החליט שלא להשתמש בסולם אלא לעלות על השולחן. (ג) מהראיות שהובאו בפני, למדתי לדעת, שהתובע עבד במשרה חלקית בלבד בשעות אחר הצהריים, ועיקר עבודתו היה לסדר את השולחנות והכסאות בבנין. ברם, בשעות אחר הצהריים, היה התובע האדם האחראי על הנעשה בבנין (עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 25עד 27): "אני הייתי אחראי במקום. אני לא הייתי האחראי הבלעדי, אבל אחה"צ פחות או יותר אני הייתי האחראי. אם היו צריכים לתקן דברים אני הייתי דואג לזה." אם היה התובע האחראי במקום, במובן זה שהוא היה דואג "לתקן דברים" בשעות אחר הצדהריים, כי אז מסתבר בעיני, שאף היה האחראי במקום כאשר היה צריך לאחסן דברים באותן שעות. יחד עם זאת, לא שוכנעתי, שהתובע היה זה שקבע היכן יאוחסנו המוצרים שהוא עסק באחסנתם עובר לתאונה שארעה לו. ד) ואולם, מעדות התובע מתברר, כי בבנין היה סולם, וסולם זה היה במחסן שבבנין. בעדותו טען התובע כי הסולם לא היה תקין, וכי הפנה את תשומת ליבו של מזכיר ההסתדרות המקומי, אך הסולם לא תוקן ולא נקנה סולם חדש במקום הסולם הלא תקין (עמ' 6לפרוטוקול, שורות 13עד 17), אך אין אני מוכן לסמוך על דבריו אלה של התובע, שאף לא תיאר בפני מה היה פגום בסולם. בהעדר פירוט על טיב הפגם בסולם, וחוסר האפשרות לדעת האם הפגם אכן מנע שימוש בסולם אם לאו, אין אני מוכן לסמוך על עדותו היחדיה של התובע לענין אי תקינות הסולם, שהינה עדות יחידה אשר אין לה סיוע. (ה) על יסוד התרשמותי מעדותו של התובע, הנני סבור, שהסיבה האמיתית לכך שהתובע לא עשה שימוש בסולם, היתה שהדבר לא היה נח לו, שכן אומר התובע בעדותו (עמ' 6שורה 24): "לא היה לי נח לשים את הסולם כיון שהוא מרוחק מהארון ויותר נח לעלות על השולחן. לשאלתך, אם ניתן לקחת את הסולם ולהגיע לארון, אני משיב שלא ניסיתי. ולמטה מזה (בעמ' 7שורה 27): "את הסולם שהיה שם אף פעם לא פתחתי. פתחתי את הסולם לפעמים אבל אף פעם לא השתמשתי בו." (ו) מסתבר בעיני, שהחלטתו של התובע שלא להשתמש בסולם, נבעה משיקולי נוחות גרידא, ולא משיקולים הנוגעים לתקינות הסולם או אי תקינותו. וכי מדוע יטרח התובע ללכת למחסן ולהביא את הסולם, כאשר נח לו יותר להעמיד שולחן להציב לידו כסא? (ז) בנסיבות האמורות, הנני סבור איפוא, שאין מקום להטיל את האחריות לתאונה על הנתבעת. הפעולה שהיה על התובע לבצע היתה פעולה פשוטה ויום יומית, ולא היה על הנתבעת להדריך את התובע כיצד עליו לבצעה, וככל שהדברים נוגעים לכך שמקום האיחסון היה מקום גבוה, הרי שמקומות גבוהים מצויים בכל מקום עבודה, ומשעמד לרשות התובע סולם, שיכול היה לעשות בו שימוש ללא מפריע, והוא היה זה שמטעמי נוחות החליט שלא להשתמש בו, כי אז, הוא זה הנושא באחריות לנזק שנגרם כתוצאה משיטת העבודה הקלוקלת בה החליט לנהוג. (ח) יתרה מזאת. כדי להוכיח את צעדי הזהירות בהם נקט, מסר התובע כי ביקש מהגב' קובי מרסל, שהיתה אחראית על הניקיון בבנין, להחזיק בשולחן, בעת שהותובע עמד עליו. מתברר איפוא, שהתובע היה ער לכך שקיים סיכון באופן בו הוא עומד לבצע את עבודתו, וצפה שיתכן והשולחן לא יהיה יציד דיו, שהרי אם לא תומר שהתובע צפה את הסיכון, מדוע ביקש מהגב' קובי, להחזיק בשולחן. אם צפה התובע שהשולחן אינו יציב בעת שהוא עומד עליו, אזי מסתבר בעיני שהתובע צפה, או שהיה עליו לצפות, שאף הכסא לא יהיה יציב כאשר ידרוך עליו, שהרי הכסא קטן מהשולחן ופחות כבד ממנו, ומגע קל יכול להזיזי ממקומו ללא כל קושי. (ט) אשר על כן, הנני קובע, שהנתבעת אינה אחראית לנזק שנגרם לתובע. .7לענין גובה הנזק: הגם שלאור מסקנתי שלעיל אין מקום לדון בשאלת גובה הנזק, אתייחס לענין זה בקיצור. אילו היה מקום להטיל על הנתבעת אחריות לנזק שנגרם, כי אז הייתי פוסק לתובע פיצויים לפי החישוב הבא: (א) הוצאות בעבר ובעתיד, כולל עזרת צד ג' בעתיד,לתאריך פס"ד זה -.000,10 ש"ח (ב) כאב וסבל, לתאריך פס"ד זה -.000, 12ש"ח (ג) הפסדי השתכרות בעתיד -.000, 9ש"ח -.000, 31ש"ח ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי -.800, 6ש"ח סך הכל -.200, 24ש"ח .8אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את התביעה. (ב) בנסיבות הענין, הנני מחליט שלא לעשות צו להוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו. 1(ג) באם קיימת יתרת אגרת משפט לתשלום, כי אז יתרה זאת תחול על התובע ותשולם על ידו.רהיטים (תביעות)נפילה