סעד הצהרתי כאשר ניתן לבקש סעד ממשי כספי

סעד הצהרתי הוא סעד הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט. אף שבתי המשפט נוקטים גישה מרחיבה, בכל הנוגע לשימוש בסעד הצהרתי, נפסק כי אין להגיש תביעה כזו כאשר ניתן לבקש סעד ממשי כספי (ראה ע"א 279/82 פרידברג נ' עיריית תל-אביב (פ"ד ל"ט(2) עמ' 502). ברע"א 84/98 צעד בריא- אלוש אורטופדיה בע"מ נ' SENSOGRAPH BELGIUM NV חברה רשומה בבלגיה) נקבע כי; "המדיניות הראויה הנקוטה בנושא של תביעות לפסק דין הצהרתי, אמורה להבטיח הליך מהיר ויעיל שיסיים את הסכסוך בין הצדדים ולא פתיח למשפט נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי. ... אין לאפשר הגשת תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח, שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים. לעניין תביעות לפסק דין הצהרתי". בכך חזר בית המשפט העליון על ההלכה שנקבעה בע"א 617/84 לילי וולקוביצקי נ' החברה לפיתוח קיסריה בע"מ, פ"ד מ(3), 778 , 783-784 (1986); "המגמה לריכוז ההתדיינות כולה תחת קורת גג של הליך אחד, ומניעת ריבוי הליכים ללא צורך, אכן חייבת לעמוד נגד עיני בית-המשפט בבואו לשקול אם ליתן סעד הצהרתי. האינטרס הציבורי, כדברי השופט שמגר (כתוארו אז) בע"א 227/77 (פד"י ל"ב (92 ,85 (1) "הוא יסוד המסד של השאיפה כי מחלוקות המובאות בפני הערכאות תגענה לסיומן ולא ייפתח פתח להתדיינות כפולה, מקום בו ניתן למצותה בהליך אחד". לפיכך מי שמבקש סעד כזה כשבידו גם סעד מהותי, עליו אין הוא מוותר בבקשו את הסעד ההצהרתי, "להראות בין היתר שתהיה לו תועלת מהסעד ושעל-פי מאזן הנוחיות מוטב לתת את הסעד מאשר לסרבו לתתו" (ע"א 539/78 פד"י ל"ד (294 ,286 (4). אולם משהראה המבקש כי יש לו בנסיבותיו של העניין אינטרס לגיטימי במתן הסעד בדרך נוחה, קצרה ויעילה של המרצת פתיחה, שוב אין לדחותו אך ורק מן הטעם כי יש בידו לתבוע סעד מהותי בהליך אחר". סעד הצהרתי