קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב לקבל עבודה במשכורת יותר נמוכה מדמי אבטלה: .1המערערת רשומה בלשכה כמובטלת מתאריך .9.12.1984 .2ב- 21.3.1985הוצעה למערערת עבודה כפקידה במפעל לודזיה. .3המערערת דחתה את ההצעה, משום שלטענתה השכר שהוצע לה נמוך מדמי האבטלה אותם היא מקבלת. .4פקיד ההשמה רשם לה "סירוב" בגין דחיית ההצעה הנ"ל על-ידי המערערת. .5ועדת הערר בפניה ערערה המערערת דחתה את הערר, משום שלפי הנתונים, שהציגה המערערת, השכר שהוצע לה גבוהה מדמי האבטלה להם היתה זכאית. .6א) בעת ערעורה בפני בית-הדין הציגה המערערת מסמכים הנוגעים לדמי האבטלה שקיבלה בחודשים מרץ ואפריל 85; ב) מסמכים אלה לא הוצגו לוועדת הערר; ג) המערערת טוענת, כי על-פי מסמכים אלה הסירוב נרשם לה שלא כדין. .7א) המערערת העידה בבית-הדין, כי השכר שהובטח לה בלודזיה הסתכם ב-000, 150שקלים ברוטו, אולם על-פי נ/1, כתב הערר שהוגש על-ידי המערערת לוועדת הערר - השכר שהובטח לה בלודזיה היה 000, 160ברוטו, וכך אנו קובעים; ב) על-פי עדות המערערת שכר זה התייחס לאפריל ואין היא יודעת מתי היתה צריכה להתחיל בעבודה, אולם מדבריה של המערערת בעדותה בבית-הדין אנו למדים, שהמראיין בלודזיה ביקש ממנה תשובה להצעת העבודה עד ה-23.3.1985, וכי דבריו, לפיהם השכר בסך 000, 160שקלים הוא שכר חודש אפריל, נאמרו בתשובה לשאלת המערערת, האם השכר שהוצע לה הוא לחודש אפריל, או שבאפריל תהיה העלאה. העלאה קיימת רק למי שכבר עובד, ומכאן אנו למדים, שהמערערת היתה צריכה להתחיל לעבוד בלודזיה כבר במרץ, וזו גם התרשמותנו הכללית מכל הנתונים; ג) יוצא איפוא, שהתאריך הקובע לצורך השוואת השכר המוצע בלודזיה עם דמי האבטלה שהיו מגיעים למערערת - הוא חודש מרץ 85; ד) על-פי ת/ו - דמי האבטלה ליום ששולמו לתובעת במרץ לפני ניכויים מסתכמים ב-360, 6שקלים. יש איפוא להשוות דמי אבטלה אלה עם השכר היומי שהיה משולם לתובעת בלודזיה אילו עבדה במפעל זה בחודש מרץ; ה) הצדדים חלוקים ביניהם לגבי אופן החשוב: .1המערערת טוענת שיש לחשב את השכר היומי בלודזיה על-ידי חלוקת השכר החודשי ב-.25 .2המשיבה טוענת שיש לחלק השכר החודשי לימי העבודה הקלנדריים בחודש מרץ; ו) עוד טוען בא-כוח המשיבה, כי יש לחשב את דמי האבטלה שהיו מגיעים לתובעת, אילו היתה זכאית להם, לפי ימי ההתייצבות בפועל; ז) אין מחלוקת, שהמערערת אמורה היתה לעבוד בלודזיה על בסיס של שכר חודשי, ולכן צודקת המערערת, שחישוב השכר היומי צריך להיות על-ידי חלוקת המשכורת החודשית ב-25, כשם שחישוב השכר היומי הממוצע לצורך קבלת דמי אבטלה נעשה על-ידי חלוקת השכר החודשי ב- 25(ראה סעיף 127י' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968; לוח ט 1הגדרת השכר היומי הממוצע; סעיף 127יג(א)(ג)(ד) לחוק; תקנות 5, 11(1) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972); ח) שיעור דמי האבטלה ליום אין לו ולא כלום עם מספר ימי ההתייצבות של המובטל. ההשוואה היא על בסיס שיעור דמי האבטלה ליום, ולכן טענת המשיבה בעניין זה אין לה כל בסיס, שהרי מה שמושווה הוא שיעור שכר יומי לעומת דמי אבטלה יומיים; ט) השכר היומי, ברוטו שהיתה אמורה המערערת לקבל מלודזיה מסתכם איפוא כך: שקלים 400,6= 25:000, .160דמי האבטלה לפני ניכוי מס לחודש מרץ הסתכמו ב-360, 6שקלים. יוצא איפוא, שהשכר בעבודה המוצעת למערערת היה נמוך מדמי האבטלה שהיו מגיעים לה ולכן הסירוב שנרשם למערערת ביחס לעבודה בלודזיה נרשם שלא כדין וכך אנו פוסקים. .8סוף דבר - הערעור בנקודה זו מתקבל. אין אנו דנים בחלק האחר של ערעור המערערת, משום שנושא זה לא נדון בוועדת הערר. המשיבה תשלם למערערת הוצאות משפט בסך 000, 20שקלים.משכורתדמי אבטלה