קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שלילת דמי אבטלה 30 ימים לאחר התפטרות / עבודה לחודש אחד בלבד - דמי אבטלה: .1מתוך טיעוני התובע מסתבר, כי הוא משתית את עררו על הטענה שהיתה "הצדקה" לעזיבת מקום עבודתו בבית-המשפט המחוזי ולא כדין נשללו ממנו דמי האבטלה ל- 30הימים הסמוכים לעזיבת עבודתו. זאת, כיוון ששכרו במקום העבודה הנ"ל היה נמוך מאשר דמי האבטלה שהיה מקבל אותו חודש, אלמלא עבד והיה "מובטל". .2אכן, לו היה ישים על עניינו סעיף 127ח (ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק) היה מקום לבדיקת הטענה תוך השוואת שכרו בבית-המשפט המחוזי לדמי האבטלה כאמור. אולם לא סעיף 127ה (ב) לחוק ישים על עניינו של התובע, אלא סעיף 127ח (א) לחוק, שהרי אין המדובר בעבודה מתאימה שהוצעה לתובע על-ידי שירות התעסוקה והוא סירב לקבלה מפאת נומך שכרה, אלא המדובר בעבודה בה עבד בפועל כחודש ימים ונטשה מרצונו. .3בנסיבות כדלעיל יש לבחון קיום "הצדקה" המזכה בדמי אבטלה על-פי סעיף 127ח (א) לחוק, וזו אינה זהה להצדקה לסירוב קבלת עבודה מוצעת כאמור בסעיף 127ח (ב) לחוק. .4נפנה איפוא לסעיף 127ח (א) לחוק ולתקנה 8לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972, שהם הישימים בנסיבות: על-פי ההוראות הנ"ל "נומך" השכר בפני עצמו אינו רלבנטי להצדקת נטישת העבודה, אלא ההצדקה המזכה בדמי אבטלה ל- 30הימים הסמוכים לעזיבה הם קיום הנסיבות כאמור בסעיף 6או סעיף 11(א) לחוק פיצויי הפיטורים, תשכ"ג-1963, וכיוון שקיום הנסיבות כאמור לא נטען כל עיקר - דין הערר להידחות. אין צו להוצאות. תשומת לב התובע מופנית לזכותו לערער על פסק-דין זה תוך 30יום מיום המצאתו אליו לבית-הדין הארצי לעבודה בירושלים.דמי אבטלה