מה הדין במקרה של התפטרות עקב הפיכת עובד חודשי לעובד שעתי ? האם שינוי תנאי עבודה מעובד חודשי לעובד לפי שעות מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עובד יומי לעומת עובד חודשי - הרעה בתנאי עבודה: 1. הנתבעת עוסקת בתפירת סדינים, ציפיות וכו', והתובעת הועסקה על-ידה מ- 1.10.1981 ועד שהתפטרה ב-30.10.1983. 2. טענת התובעת הינה, כי התפטרה לרגל הרעה מוחשית בתנאי עבודתה ועל כן יש לראות את התפטרותה כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים. 3. אין חולק, כי התובעת הועסקה כעובדת חודשית, והמחלוקת נסובה סביב השאלה, מתי הציעה הנתבעת לתובעת לעבוד כעובדת בשכר לפי שעות (או בשכר יומי), והאם התובעת הסכימה או לאו להצעה זו. 4. גרסת התובעת, כפי שהושמעה בעדותה שלה ונתמכה על-ידי מר אוחיון, הינה, כי בחודש אוקטובר 1983 הודיע מר פליבה - מנהל הנתבעת - לתובעת, כי תועסק להבא בשכר יומי ללא תשלום עבור ימי מחלה וחג. התובעת סרבה ומשהנתבעת לא היתה מוכנה להעסקה כפי שהעסיקה אותה בעבר - היא התפטרה. 5. גרסת הנתבעת, כפי שהושמעה מפי מר פליבה, היא, כי התובעת נעדרה רבות מעבודתה במשך שלושת החודשים שקדמו ליולי 1983, לרגל בעיות משפחתיות, והנתבעת שילמה לה שכר עבודה מלא מבלי לנכות את ימי ההעדרויות. בחודש יולי 1983 הציע מר פליבה לתובעת לעבור לשכר לפי שעות עבודה בפועל, בצירוף תוספת שכר של % 30 ותנאים סוציאליים כלעובדת חודשית (לרבות ימי חג ומחלה), והתובעת הסכימה וכך עבדה בחודשים אוגוסט, ספטמבר ואוקטובר. בחודש אוקטובר 1983 הודיעה התובעת, כי היא מתפטרת, והנתבעת תולה את סיבת ההתפטרות במציאת מקום עבודה אחר אצל המתחרה ולא בהרעת תנאי עבודתה. הנתבעת אף הוסיפה וגרסה, כי לא היתה הפחתה בשכרה של התובעת לפי ההסדר הנ"ל, אלא להיפך - שכרה גדל בשיעורים ניכרים (מעבר להעלאה בתוספת היוקר), כפי שבא לידי ביטוי ברשימה נ/ 2ונ/.3 6. התובעת מודה, כי היתה העלאה בשכרה בחודש אוגוסט וטוענת, כי ההעלאה היתה עקב תוספת רגילה לשכר ולא עקב הסדר שונה לבסיס התשלום. אין חולק, כי ביולי 1983 גדלה משכורתה של התובעת עקב קבלת תוספת יוקר. 7. לאחר ששמענו את עדי התובעת ועדי הנתבעת ולאחר שעיינו במוצגים שוכנענו, כי גרסתה של התובעת היא הנכונה ואנו קובעים, כי לאחר שהנתבעת שילמה לתובעת שכר עבודה מלא עבור ימי העדרות (שלא לרגל מחלתה) היא רצתה לשנות את ההסדר הקיים ועל כן הציעה לתובעת בחודש 10/83 לעבור ולעבוד בשכר לפי שעות (היינו תשלום עבור עבודה אפקטיבית) ללא תנאים סוציאליים חורגים מהמגיע לעובד בשכר לפי שעות והתובעת סרבה. משעמדה הנתבעת על צורת התשלם הנ"ל, נאלצה התובעת להתפטר. 8. כן שוכנענו, כי תוספות השכר שקיבלה התובעת מחודש 8/83 ואילך היו תוספות שכר רגילות, כפי שקיבלה התובעת בעבר (ללא קשר לתוספות היוקר) וכפי שמשתקפות ברשימה נ/ 3 ( 5/82ו-5/83). התוספות לא באו עקב הסדר חדש כלשהו לתשלום. 9. נוסף ונציין, כי עדותו של מר יצחק יוסף, רואה חשבון, לא יכלה לסייע למר פליבה, באשר כל מה שידע מר יוסף היה, כי נתבקש לשלם לתובעת החל מ- 8/83 "תמריץ" בשיעור שקבע מר פליבה, מבלי שידע מהו הבסיס לחישוב אותו תמריץ. 10. זו ואף זו, הנתבעת לא הציגה בפנינו כרטיסי עבודה או רישום כלשהו לבסס את טענתה, כי החל מ- 8/83שולם לתובעת שכר לפי שעות אפקטיביות. גם בתלושי השכר לא צוין דבר שממנו נוכל לראות, כי נעשה בחודש זה הסדר אחר לצורת תשלום (כגון: רישום מספר שעות העבודה או ימי העבודה). 11. מאחר והנתבעת רצתה לשנות את תנאי עבודתה של התובעת לרעה על-ידי שינוי מעמדה מעובדת חודשית לעובדת יומית ובכך לפגוע אפקטיבית בשכרה, הרי יש לראות את התפטרותה של התובעת, בתנאים הללו, כפיטורים. 12. התובעת זכאית לפיצויי פיטורים. 13. מאחר ותבעה רק סכום של 000, 50 שקל, לא נוכל לפסוק יותר מאשר תבעה, אף-על-פי שלפי פירוט השכר נ/ 3 התובעת זכאית לסכום גבוה יותר. 14. לא מצאנו מקום להפחית או לבטל את פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. 15. אנו מחייבים, אם כן, את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסכום של 000, 50שקל בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים כמשמעותם בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, החל מ- 1.11.1983 ועד לתשלום בפועל של החוב. 16. הנתבעת תשלם את אגרת בית-הדין הדחויה.עובד יומיהרעת תנאים