הכלל הוא כי קיומן של ראיות לכאורה, בעבירות שנעשו תוך שימוש בנשק קר או חם, מקימות עילת מעצר על פי סעיף 21 לחוק. ראו: בש"פ 4135/08 דראוושה נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2008); בש"פ 6802/07 אברהים כליל נ' מדינת ישראל, טרם פורסם (2007); בש"פ 5046/05 בהא קאסם ואח' נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2005); בש"פ 5443/03 חמודה לובאני נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2003). עוד יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת אילה פרוקצ'יה בבש"פ 5506/09 מושאילוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.7.09):  "גישה זו הננקטת בפסיקה נועדה להגן על הציבור הרחב מפני הסכנה הגדולה הטמונה במעשי בריונות של צעירים, המשתמשים בנשק קר על נקלה, תוך התלהטות יצרים, ואובדן שליטה על מעשיהם. לא אחת, מביאה תופעה זו לקיפוח חיים ממש, או לפציעה אנושה. תופעה זו שפשטה בין בני נוער ומתרחשת לא אחת במתחמי מקומות בילוי של צעירים, אינה מיוחדת לצעירים בעלי עבר פלילי המצויים בשולי החברה. היא מתרחשת גם בקרב בני נוער בעלי רקע נורמטיבי, ויוצרת סיכון כבד לשלום הציבור בכללו, ולשלום צעירים השוהים במקומות בילוי בשעות הפנאי, בפרט". "הלכה פסוקה היא כי תשתית ראייתית לכאורית, אף שהיא מורכבת ממסכת של ראיות נסיבתיות, עשויה להוות תשתית מספקת לצורך מעצר עד תום ההליכים מקום שיש בה כדי לבסס סיכוי סביר להרשעת הנאשם בעבירות המיוחסות לו (ראו: בש"פ 5046/05 קאסם נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), פסקה 10 להחלטה; בש"פ 1466/04 זדה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)), ובלבד שהראיות לכאורה ככל שהן נסיבתיות תהיינה על פניהן בעלות עוצמה שיש בה להוביל למסקנה לכאורית ברורה בדבר סיכויי ההרשעה (ראו בש"פ 991/99 מדינת ישראל נ' קנילסקי (לא פורסם))" (בש"פ 1238/06 אזערי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 15.2.06)). מעצרנשקעבירות נשק