קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערבות לא מבוילת כדין במכרז:   מבוא 1. השאלה העומדת להכרעה בעתירה הנדונה היא האם העובדה שערבות אשר צורפה להצעת העותרות למכרז מושא העתירה לא הייתה מבוילת כדין במועד האחרון להגשת ההצעות מהווה פגם מהותי המצדיק את פסילת ההצעה על הסף, או שמא מדובר לכל היותר, בפגם טכני, שבגינו אין מקום לפסול את ההצעה.   רקע עובדתי רלוונטי 2. בחודש נובמבר 2001 פרסמה מדינת ישראל באמצעות אגף המכס והמע"מ (להלן: המשיבה 1), מכרז פומבי מס' 06/01 במסגרתו הזמינה הצעות למתן שירות שינוע, אחסנה, מכירה והשמדה של סב"נים (סחורות בלתי נתבעות) ותפיסות עבור אגף המכס והמע"מ.   בין שאר התנאים להשתתפות במכרז נקבע, כתנאי סף, כי על המציעים לצרף להצעתם ערבות בנקאית צמודה למדד המחירים לצרכן בגובה 20,000 ש"ח אשר תהא בתוקף למשך 120 יום מהמועד האחרון להגשת הצעות.   חב' מחסני ערובה נעמן בע"מ (להלן: העותרת נעמן) וחב' לוגיסטי - קר בע"מ (להלן: העותרת לוגיסטי) הגישו את הצעותיהן למכרז תוך המועד שנקבע לכך. להצעות צורף כתב ערבות.   ביום 16/12/01 נפתחו מעטפות ההצעות במכרז. למכרז הוגשו ארבע הצעות. ביום 22/1/2002 הודיעה המשיבה 1 במכתב לעותרת נעמן כי ועדת המכרזים (להלן המשיבה 2) דחתה את הצעתה על הסף כוון שכתב הערבות שצורף למכרז לא בוייל כדין. ביום 5/3/02 הודיעה המשיבה 1 במכתב לעותרת לוגיסטי כי המשיבה 2 דחתה את הצעתה על הסף כוון שכתב הערבות שצורף למכרז לא בוייל כדין.   יצוין כי על עובדות אלו אין חולק. ישנה מחלוקת זוטא בין העותרת נעמן למשיבה 2 ביחס למועד פסילת ההצעה של העותרת נעמן ופשר בקשתה של המשיבה 2 מהעותרת כי תבייל את הערבות. הצדדים הסכימו כי אינם חלוקים לגבי הפן העובדתי של העתירה. על כן לא מצאתי מקום להתייחס למחלוקת זו שכן אינה בעלת משמעות אלא כנלווית לשאלה המשפטית.   טענות הצדדים 3. העותרות טוענות כי הפגם בערבות שהוגשה למשיבה הנו פגם טכני הניתן לריפוי ואינו פוגע בעקרון השוויון. על כן, טוענות העותרות יש לבטל את החלטה של המשיבה 2 ולאפשר להן להשתתף במכרז.   המשיבות טוענות כי הלכה פסוקה היא שאי ביול ערבות המוגשת עם הצעת למכרז מהווה פגם מהותי שלא ניתן לרפאו ולכן צדקה המשיבה 2 כאשר החליטה לפסול את הצעת העותרות על הסף בשל כך.   השאלה העומדת להכרעה היא, האם הגשת ערבות לא מבוילת מהווה פגם מהותי הפוסל את ההצעה במסגרתה הוגשה.   המסגרת הנורמטיבית 4. לכתב ערבות המצורף למכרז יש שתי מטרות: האחת, להצביע על רצינות המשתתף במכרז (בג"צ 499/84 עזרא שוורץ ושות' נ' עירית רמת גן ואח' פ"ד לח (3) 781) והשניה, מתן אפשרות מימוש קל בידי המשיב במקרה של חזרה מהצעה (בג"צ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית שמש ואח', פ"ד לא(1) 505). לכן במידה והערבות המוגשת לא מקיימת תנאים אלו יש לפסול את ההצעה.   5. עקרונות היסוד של דיני המכרזים מבקשים להבטיח את האינטרס הציבורי לשוויון ולטוהר מידות תוך שמירה על האינטרס העסקי של המציע (בג"צ גוזלן לעיל עמ' 376). מגישה זו הוסק, כי פגם בערבות הוא פגם מהותי ויש בו, בדרך כלל, כדי לפסול הצעה. הטעם לגישה זו הוא שעקרון השוויון בין המתחרים מחייב שוויון בדרישת הערבות ופגם בערבות משמעו, על כן, פגם מהותי, הפוגע בעקרון היסוד של דיני המכרזים ועל כן דינו לפסול ההצעה. זאת ועוד, הקפדה על תנאי הערבות מונעת רשלנות ואי דיוק ומבטיחה את רצינות המשתתף. כוון שכך, גישת הפסיקה הייתה כי יש להקפיד הקפדה דווקנית ומוחלטת על קיום תנאי הערבות. עם זאת , ישנם מקרים בהם סברה הפסיקה כי ניתן לסטות מהלכה נוקשה זו כדברי השופט ברק (כתוארו אז) בבג"צ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין נ' עריית נהריה פ"ד לו (2) 472: "מגישה מחמירה זו מוכן הייתי לסטות רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, כגון פליטת קולמוס או מקרים אחרים, בהם פעל המציע בתום-לב, וחזות המסמך מעידה על דבר הטעות, ואין על-כן להיזקק לעניין זה לראיות חיצוניות, באופן שביחסים שבין בעל המכרז לבין הבנק לא היה זה האחרון מתגונן בפני תביעת בעל המכרז"(עמ' 475-476 לפסק הדין).     6. לעניין פסילת הצעה במכרז בשל אי עמידה בתנאי מתנאיו, בכלל זה תנאי סף, מבחינה הפסיקה בין פגם מהותי לפגם טכני (בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח' פ"ד לז (1) 615, 660). פגם מהותי שנפל בהצעה מחייב בד"כ פסילת הצעה זאת גם אם נעשה בתום לב ובהגינות, בעוד שפגם טכני אינו פוסל בדרך כלל את ההצעה אלא אם נעשה בחוסר תום לב (שם עמ' 655-6). ועדת מכרזים רשאית לפסול הצעה גם בשל פגם טכני אולם עד שתעשה כן עליה לשקול את מהות הפגם, את השפעת הפגם על טיב ההצעה ובהירותה ואת הרקע להווצרות הפגם. בדקה ומצאה כי הפגם אינו משמעותי, נטול כל השפעה על טיב ההצעה ובהירותה ונבע משגגה בתום לב, מן הראוי כי תאפשר לתקן את הפגם ובמקרים מתאימים תוכל אף למחול עליו. פסילת הצעה בשל פגם טכני כזה עשויה להיפסל על ידי בית המשפט בשל חריגה ממתחם הסבירות (עת"מ (ת"א) 1375/01 סני שרותי תברואה בע"מ נ' עריית תל אביב - יפו ואח' - טרם פורסם).   7. אין אבחנה חד משמעית בפסיקה מהו פגם מהותי ומהו פגם טכני, אך כך או כך ולפי כל הגדרה, מקילה כמחמירה, כאשר הפגם פוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים, ההצעה או המכרז הנגועים בפגם יפסלו ואין אפשרות לתקנם בדיעבד. (בג"צ 788/90 זוהר חוצות בע"מ נ' עיריית רמלה ואח' פ"ד מד 3 843, 853) לעומת זאת, כאשר הפגם אינו פוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים יגבר שיקול היעילות וטובת הכלל העומד גם הוא בבסיס המכרזים וניתן יהיה לתקן את ההצעה כך שניתן יהיה לבחור בהצעה הטובה ביותר. דוקטרינה זו באה לידי ביטוי בתקנה 20 (ג) לתקנות חובת המכרזים התשמ"ג - 1993 המתירה לועדת המכרזים לאפשר תיקון בהצעה או לתקן את ההצעה בעצמה במידה ותום ליבו של המשתתף ברור על סמך ראיות חיצוניות ותיקונה של הטעות אינו נותן למשתתף יתרון בלתי הוגן על פני משתתפים אחרים ( ראו לדוג' בג"צ 118/83 אינווסט אימפקט בע"מ ואח' נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות ואח' פ"ד לח (1) 729, 733-4; בג"צ 203/75 בן יקר נ' המועצה האזורית באר טוביה ואח' פ"ד כט (2) 707, 711).   8. המשיבה 1 ביססה תשובתה על בג"צ 42/89 פולקובסקי בע"מ נ' עריית תל אביב ואח' (לא פורסם) בו פסק בית המשפט ללא הנמקה כי אין לקבל ערבות שאינה מבויילת ולכן כל הערבות פסולה וההצעה לא עמדה בתנאי המכרז. כוון שפסק הדין אינו מנומק, קשה ללמוד ממנו למקרה דנן לכאן או לכאן, פסקי הדין הנוספים עליהם מתבססת המשיבה מתייחסים לבג"צ פולוקובסקי ככתבו וכלשונו ללא פירוט או התייחסות לגופו של עניין. העותרות, הציגו מנגד שורה של פסקי דין העוסקים בהכרה בערבות על אף שהינה פגומה בפגם טכני כזה או אחר. עוד הציגו העותרות את בג"צ 102/88 פינקלשטיין ושות' בע"מ נ' אגוד ערים ואח' ( תק - על 88 (1), 101) בו ציין השופט אלון כי אי ביולה של ערבות מהווה טעות טכנית בלבד. כוון שהעותר בבג"צ פינקלשטיין חזר בו מעתירתו, גם פסק דין זה אינו מנומק וקשה ללמוד ממנו לכאן או לכאן. לכן, אין אלא לפנות לעולה מן החקיקה ומן הפסיקה בכללותה, מקצתה הובא לעיל. מהאמור לעיל עולה, כי על אף שיש לדקדק בתנאי הערבות המוגשת למכרז אין בכל פגם בה כדי לפסול את ההצעה שכן אם עניין לנו בפגם טכני גרידא, נטול כל השפעה על טיב הערבות, שנגרם בשגגה, פסילת הצעה בשל פגם כזה אינה משרתת את מטרת המכרז לאסוף הצעות רבות ככל האפשר כדי שניתן יהיה לבחור מהן את הטובה ביותר, כשם שאינה משרתת אינטרס חיובי אחר כלשהו (ראו עתמ (ת"א) 1308/01 מאור שילוט ופרסום חוצות מואר נ' סיינס מדיה בע"מ, פארק מידע קריית ויצמן ואח' (טרם פורסם)) .   9. בבואה לבחון הצעות שהוגשו למכרזים על ועדת המכרזים לבחון כל הצעה וכל פגם שעלול לפגוע בה לגופו ולהבחין בין פגם מהותי פוסל הצעה לבין שאינו מחייב את הפסילה. על ועדת המכרזים לשרת את הציבור על ידי בחירת ההצעה מתאימה ועל כן טובת הציבור מחייבת לאפשר לועדת המכרזים להגיע לתוצאה הטובה ביותר של המכרז תוך הקפדה על כשירות המציעים וקיום כל תנאי המכרז אך ללא עמידה על קוצו של יוד כאשר נפל פגם בתום לב. דווקנות במקום בו אין לה דורש חורגת ממתחם הסבירות ( ת"א (ת"א) 551/94 טלדור שרותים טכניים בע"מ נ' חברת נתיבי איילון בע"מ פ"ד נה (2) 315, 332-3; ה"פ (ת"א) 964/00 יבטח בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ ואח' (טרם פורסם))   10. סעיף 10 לחוק מס בולים על מסמכים תשכ"א - 1961 קובע -   "10. מסמך שלא בוייל כדין (א) מסמך החייב מס ולא בוייל כדין לא יקובל לראיה לפני בית-משפט, בית-דין, בורר, וגוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין-שיפוטית. (ב) מסמך כאמור בסעיף-קטן (א) לא יקובל לשום צורך על ידי עובד ציבורי או משרד ציבורי".     סעיף 14 לחוק מס בולים על מסמכים תשכ"א - 1961 קובע -     "14. ביול לאחר זמן (א) אדם שיש בידו מסמך שלא בוייל כדין רשאי לבקש מהמנהל, בדרך שנקבע בתקנות, לבייל את המסמך לאחר שישלם, בנוסף למס, דמי- פיגורים בשיעורים אלה: ...... (ה) מסמך שבוייל לפי סעיף זה דינו כדין מסמך שבוייל כדין, אך ביול כאמור לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חוק זה או לפי חוק אחר". לעניין מסמכים שלא בוילו והוגשו בפני ערכאה שיפוטית, מקובל כי בעלי הדין לא יטענו לעניין וכי במידה והשופט הדן קיבל את המסמך על אף החוסר, אין העניין נושא לערעור (ד"ר י. זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית עמ' 505-6, 819; א' הרנון, "דיני ראיות", חלק ראשון עמ' 150-1). מסעיף 14 כמו גם מהנוהל לעיל, עולה כי פגם בביול הוא פגם הניתן לריפוי ובוודאי שאינו פגם הפוגע במהות המסמך אותו יש לבייל.   ומהכלל אל הפרט 11. ראינו כי בבסיס השאלה שבפנינו עומדת הפגיעה בעקרונות היסוד של דיני המכרזים - האם אי ביולה של הערבות מהווה פגם מהותי או טכני? על-פי הפסיקה, המבחן הקובע לעניין סיווג הפגם, הוא מבחן הפגיעה בשוויון המשתתפים במכרז. במקרה דנן, נראה כי אין חולק כי הפגם לא העניק לעותרות יתרון כל שהוא על פני שאר המציעים. מדובר בסכום פעוט במיוחד, הטעות ניכרת על פניו של המסמך, הטעות תוקנה מיד לכשנודע עליה לעותרות וההתחייבות שבערבות נשארה בעינה. מכאן, עולה כי מדובר בפגם טכני בלבד. לכן כעת, יש לבחון את תום ליבן של העותרות. מכתבי הטענות ולאור הסכום הפעוט בו מדובר (80 ש"ח בלבד), דומה כי אין מקום להטיל ספק בתום ליבן של העותרות ולחשש שהפגם נגרם שלא בתום לב ומתוך כוונת זדון כזו או אחרת של העותרות. זאת במיוחד לאור העדר דרישה מפורשת לביול הערבות במכרז, שאף שאינה פוטרת את המציעים מלבייל כפי שציינה בפני ב"כ המשיבה, בוודאי היה בה כדי להבהיר ולהזכיר.   12. ניתן לבחון את כשירות הערבות גם מנקודת מבטן של מטרותיה; רצינות המציע ואפשרות מימוש קל. במקרה דנן, לאור סכום הביול הפעוט, אין באי ביולה של הערבות כדי להצביע על העדר רצינות מצדן של העותרות. גם לעניין המימוש דומה כי הערבות שהוגשה ממלאה אחר התנאי שכן נפסק בעבר כי מקום בו בנק המכבד את עצמו לא ימאן להכיר בערבות, יש לראות את הערבות כבת מימוש כנדרש (בג"צ 134/72 רמיר חברה קבלנית בע"מ נ' עירית פתח תקוה פ"ד כו(2), 183 וכן בג"צ 173/82 מבני פלס חב' הנדסית לבניין ופיתוח בע"מ נ' עריית נהריה פ"ד לו (2), 472).   13. מהאמור לעיל עולה, כי מדובר בנסיבות בהן הפגיעה בשוויון הנה טכנית ושואפת לאפס, המעשה נעשה בתום לב והטעות קלה ביותר וניתנת לתיקון פורמלי. במקרה כזה אין לדקדק בציציותיה של הערבות שכן דקדוק שכזה פוגע בעקרון קבלת ההצעה הטובה ביותר העומד גם הוא בבסיס המכרז ומהווה למעשה מטרתו.   14. אשר על-כן, יש להתערב בהחלטת המשיבה מס' 2 לפסול את הצעת העותרות ולהורות כי אין לפסול הצעת העותרות בשל אי ביול הערבות הבנקאית.   איני רואה מקום לעשות צו להוצאות במקרה דנן.  ערבות