עתירה נגד ועדת המכרזים של המועצה הדתית ראש העין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה נגד ועדת המכרזים של המועצה הדתית ראש העין: עתירה זו מכוונת כנגד החלטת ועדת המכרזים של המועצה הדתית ראש העין מיום 6.2.03, אשר פסלה את תוצאות מכרז 01/2003. העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן: בחודש ינואר 2003 פרסמה המועצה הדתית ראש העין מכרז פומבי שמספרו 01/2003, בו הזמינה הצעות לתחזוקת בית העלמין במקום. בישיבת הועדה בתאריך 30.1.03 נפתחו חמש המעטפות שהוגשו ע"י המציעות. לאחר בדיקת ההצעות, קיבלו שלושה מחברי הועדה החלטה בזו הלשון: "היות והמציע מר יפת שער נתן הצעה שמתקבלת על הדעת... והיות והוא נתן המלצות העונות על דרישות המכרז וצירף את כל המסמכים הדרושים לצורך השתתפות במכרז והיא ההצעה הזולה ביותר לכן הוחלט לקבל את הצעתו." עוד צויין כי הצעתו של העותר יפת שער נמוכה מההצעה שלאחריה ב- 30% ובכ- 60% מההצעה הגבוהה ביותר. עו"ד אלון גולדהבר - ממשרדו של עו"ד איל נון, המשמש כיועץ המשפטי של המועצה אשר נכח בישיבה, הסתייג מהחלטה זו תוך שהוא מציין כי על פי דין היועץ המשפטי של המועצה, זכאי לשבת בועדת המכרזים. בסיומו של הדיון נרשמה המלצה לפיה ההצעות יעברו לעיונו של עו"ד נון, "לצורך ביקורת ורק לאחר שנקבל את אישורו תוך 10 ימים לגבי תוקפה של ההצעה או לגבי תוקפן של ההצעות, נוכל לבחור בהצעה זו או אחרת או באף אחת מהן". על הפרוטוקול הידני חתמו כל הנוכחים. בתאריך 5.2.03 שלח עו"ד נון לראש המועצה הדתית מר ישעיהו אשואל את חוות דעתו באשר להליכי המכרז. וציין כי נפלו בישיבת הועדה מספר פגמים, הן ביחס להרכב הועדה וזהות המצביעים בה והן בהצעות עצמן אשר בכולן נפלו פגמים המצדיקים את פסילתן, ולאור הוראת תקנה 21 (א) רישא לתקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993 הקובעת: "נתקיים מכרז פומבי, רשאית ועדת המכרזים, מנימוקים שירשמו, להחליט על בחירת הצעה גם אם היתה זו הצעה יחידה שהוגשה או שנותרה יחידה לדיון בפניה". המליץ עו"ד נון לקיים ישיבה נוספת אשר בה תשקול הועדה את עמדתה באשר לקבלתה של הצעה יחידה אם אכן תמצא הצעה שניתן יהיה להכשירה. בתאריך 6.2.03 התקיימה במשרדי המועצה הדתית ישיבה בה נכחו ראש המועצה הדתית מר אשואל, עו"ד אייל נון וגזבר המועצה הרב יוסף יצחק. בדיון שקיימו שלושת המשתתפים חזר עו"ד נון והבהיר כי מינויה של ועדת המכרזים ע"י מליאת המועצה הדתית אינו כדין וכי על פי הוראת התקנות, בועדת מכרזים חייבים לכהן ראש המועצה, הגזבר והיועץ המשפטי שלה ומטעם זה סבר, כי הפורום שהתכנס באותו מעמד כשר לשמש ועדת מכרזים, לאחר הבהרה זו העלה עו"ד נון את השגותיו ביחס להצעות שהוגשו והוסיף כי למרות שלהשקפתו ניתן אולי להכשיר בדוחק את אחת ההצעות הוא ממליץ לפרסם מכרז חדש. את המלצתו ביסס עו"ד נון בעיקר על היות ההצעה ה"זוכה" הצעה בודדה אשר לקבלתה יש צורך בהנמקה מיוחדת. לאחר דברים אלה, הסכימו מר אשואל והרב יוסף יצחק לבטל את המכרז לנוכח הפגמים הרבים שנפלו בו ולפרסם מכרז חדש. בעתירתו טוען יפת שער, שהצעתו נמצאה ראויה בישיבה מיום 30.1.03, כי ההחלטה מיום 6.2.03 התקבלה בהליך בלתי תקין הלוקה בחוסר סבירות ומונע על ידי מניעים זרים. וכי מאחורי ביטול המכרז עמדה הכוונה להותיר את המצב הקיים, בו מבוצעת עבודת האחזקה על ידי קבלן הגובה סכום הגבוה בהרבה מהסכום אותו הציע. בדיונים שהתקיימו בפני הצעתי לב"כ הצדדים הסדר לפיו העותר יתחיל כבר עתה בביצוע עבודות האחזקה במקום הקבלן הנוכחי ובמקביל יפורסם מכרז חדש. נציגי המועצה קיבלו את ההצעה ואף הסכימו להתחייב בפני העותר כי יוכל לעבוד במשך מספר חודשים, על מנת להסיר את החשש שלאחר שישא בהוצאות ההיערכות לביצוע העבודה, ובטרם יספיק להפיק רווחים יאלץ להפסיק את העבודה. אולם העותר דחה את כל הצעות המשיבה. מצאתי לנכון לציין עובדה זו, מאחר שלהשקפתי, הסכמת המשיבה להפסיק מיידית את עבודתו של הקבלן המועסק על ידה ללא מכרז, בלית ברירה, משמיטה את הקרקע מתחת לטענה לפיה, ביטול המכרז נועד לאפשר את המשך העסקתו של אותו קבלן. ולגופו של ענין. עיון בפרוטוקולים של ועדת המכרזים מעלה כי למרות שבתאריך 30.1.03, הכריזו שלושה מבין חברי הועדה על הצעת העותר כהצעה זוכה. לאחר ששמעו את הסתייגותו של עו"ד גולדהבר, הסכימו כל חברי הועדה להעביר את המסמכים לחוות דעתו של עו"ד אייל נון. יתרה מכך, למרות שהצעתו של העותר נותרה ההצעה היחידה, לאחר שיתר ההצעות נפסלו בשל פגמים שנפלו בהן, לא היו חברי הועדה מודעים לחובתם לנמק את החלטתם על פי הוראות תקנה 21 (א). מן המקובץ עולה, כי הליכי המכרז לקו במספר פגמים הן בשלב "קבלת ההצעה" והן בשלב ביטולו של המכרז. אולם אין אני סבורה שבשל ליקויים אלה, המסקנה היחידה המתבקשת, היא קבלת הצעתו של העותר. בעיקר לנוכח העובדה שגם הצעתו לא היתה נקיה מפגמים - ראשית העותר הוסיף להצעתו שתי הסתייגויות האחת, שאין בכוונתו לבצע עבודה של כריתת עצים. והשניה, כי המחיר המוצע עבור קבורה אינו חל על קבורה לאחר השעה 18.00, שעבורה ישולם תעריף גבוה יותר, על פי תעריפי הביטוח הלאומי. עוד הסתבר כי הטרקטור, אשר אמור היה לעמוד לרשות מבצעי העבודה בכל עת, אינו שייך לעותר אלא לגיסו. בעע"מ 10048/01 מנרב אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד נו (5) 625 (631) קובע כב' המשנה לנשיא ש' לוין כי: "אין הוועדה (ועדת המכרזים ש.ד.) רשאית, מכוח שיקול דעתה, שלא לפסול הצעות המבוססות על הבנה מוטעית של נושא המכרז אלא 'מטעמים שיירשמו בפרוטוקול'; לדעתנו, שומה על הוועדה לעשות שימוש בסמכות האמורה, ולא כל שכן בסמכות התיקון, בזהירות רבה ובמקרים נדירים, שהרי כלול בה פוטנציאל של פגיעה בשוויון בין המציעים, ועצם השימוש בה יש בו כדי לפגוע בכללי המשחק של המכרז, שהרי הכלל הוא במקרה זה שיש לפסול את ההצעה". יחד עם זאת הובהר שהועדה רשאית לעשות שימוש בשיקול דעתה ולאפשר תיקון הפגמים. בענייננו העדיפה הוועדה לבטל את המכרז, בשל העובדה שגם ההצעה היחידה שנותרה נמצאה פגומה. אין אני סבורה כי נפל פגם בשיקול דעתה של הועדה המצדיק את התערבותי. יתרה מכך, תמליל שיחה שהוקלטה בין העותר למציע אחר, מעלה שאלות באשר לנקיון כפיו של העותר עובר להגשת הצעתו, וכוונתי למידע שנמסר לו ביחס למחירים שמשלמת המועצה הדתית לקבלן המועסק על ידה ואישור שנתקבל ביחס לטרקטור שכאמור אינו שייך לעותר. לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את העתירה. העותר ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. מכרזמועצה דתית