פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס:

(אישור סופי של הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)
1. התובעות הגישו בקשה לאישור תובעה ייצוגית נגד הנתבעות, שהינן יצרניות מוצרי חלב וביניהם מוצרי יוגורט מועשרים בחיידקים פרוביוטיים, וביתר פירוט: "אקטימל" של "שטראוס", "אקטיביה" של "שטראוס" ו"יופלה" של "תנובה" (להלן: "המוצרים"). הטענה שהועלתה בתובענה היא כי קיימת הטעייה בפרסומים של הנתבעות על גבי אריזת המוצרים ובאמצעי התקשורת, לפיהם המוצרים הנ"ל מסייעים לזירוז ולהסדרת פעולת העיכול ותורמים לחיזוק ההגנה החיסונית של הגוף (להלן: "ההיגדים"). התובענה נסמכה על חוות דעתו של פרופ' דניאל רחמילביץ, מומחה לרפואה פנימית ולמחלות דרכי העיכול, לפיה על מנת להשיג השפעה טיפולית באמצעות חיידקים פרוביוטיים מן הסוג המצוי במוצרים – יש צורך לצרוך כמות גדולה ביותר של מוצרים ביום; לכן, לצריכה רגילה של מוצרים אלו אין כל השפעה טיפולית.

עילות התביעה שצויינו בתובענה ובבקשה לאישורה היו הטעיה במוצר ובפרסומת לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; הפרת תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978; הפרת חובה חקוקה ורשלנות לפי סעיפים 63 ו-35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968.
הקבוצה התובעת הוגדרה ככוללת את כל הצרכנים של המוצרים בישראל, והסעדים המבוקשים הם צו למניעת המשך הפרסום המטעה ופיצוי כספי לחברי הקבוצה.

2. הנתבעות (שטראוס ותנובה) טענו בתשובתן לבקשה לאישור התובענה כי ההיגדים שפרסמו מבוססים על עשרות מחקרים בינלאומיים שהוכיחו כי המוצרים הפרוביוטים נשוא התביעה מחזקים את ההגנה הטבעית של הגוף ומסייעים להסדרת העיכול, וכי כמות החיידקים המצויה במוצר מספיקה לשם השגת מטרות אלו. הנתבעות מדגישות כי הן מעולם לא טענו שמוצרים אלו מהווים תחליף לחיסון, או שהם מונעים מחלות או מרפאים אותן. התגובות של הנתבעות נתמכות בחוות דעת של שורה של מדענים ורופאים בתחום הגסטרואנטרולוגיה ואימונולוגיה (פרופ' יוסף מקורי, פרופ' עמנואל לבנטל, פרופ' זאב הנדזל, ד"ר יהודה רינגל וד"ר זאן מישל אנטואן, שהוא המדען הראשי של חברת "דנונה" עולמית).

3. לאחר שהבקשה לאישור תובענה ייצוגית נקבעה לדיון, והודעתי כי לאחר מכן אחליט אם אמנה מומחה רפואי לצורך הכרעה בבקשה, הגישו הצדדים לבית המשפט ביום 30.4.09 בקשה לאישור הסדר פשרה. בדיון שהתקיים בבקשה לאישור ההסדר ביום 10.7.08 מסרו הצדדים לבית המשפט הבהרות נוספות, ונדרשו להגיש בקשה מתוקנת לאישור הסכם הפשרה בהתאם להערות שונות של בית המשפט. ביום 3.5.09 הוגשה הבקשה המתוקנת, וביום 12.5.09 אישרתי באופן עקרוני את הסדר הפשרה, והוריתי לצדדים לפעול על פי הפרוצדורה הקבועה בסעיפים 18 ו-25 לחוק תובענות יצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"), בכל הנוגע לאישור הסדר הפשרה, לאחר שלא מצאתי טעם לדחות את ההסדר על הסף. בהתאם לכך פורסמו הודעות בעיתונים הכוללים את פרטי הסדר הפשרה.

4. לפי הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים, ושאושר לפרסום ראשוני, ישונו ההיגדים בדרך המובהרת בהסכם, ואלו נקבעו על דעת המומחה הרפואי מטעם התובעים, פרופ' רחמילביץ. גם לפי הנוסח החדש, המשתנה בהתאם לסוג המוצר, ייאמר בפרסומים כי המוצרים מסייעים לחיזוק ההגנה הטבעית של הגוף, או לחיזוק ההגנה החיסונית, או שהם תורמים לסדרת פעילות העיכול ("אקטימל" מסייע לחיזוק ההגנה הטבעית של הגוף; "אקטיביה" מסייע להסדרת פעולת העיכול; ו"יופלה 360" מסייע לחיזוק ההגנה החיסונית ושיפור תהליך העיכול). אך על גבי כל מוצר ייאמר בצורה בולטת כי הוא איננו תרופה או תחליף לחיסון, וכי הוא לא נועד לטפל, לרפא או למנוע מחלות. עוד נקבע בהסכם הפשרה כי הנתבעות רשאיות שלא לפרסם את ההיגדים נשוא ההסכם, למעט ההיגדים המבהירים כי אין מדובר בתרופה או תחליף לחיסון. בהסכם הפשרה נקבע כי השינוי בנוסח ההיגדים, בהתאם לאמור בהסכם הפשרה, ייעשה לא מוקדם מ-90 יום, ולא יאוחר מ-150 יום. לאחר שנה מאישור ההסכם ניתן יהיה לשנותם רק באישור הממונה על הגנת הצרכן או בית המשפט. אך בתום חמש שנים מיום אישור ההסכם, תוכלנה הנתבעות לשנות היגדים אלו (כמובן, בכפוף לכל דין).

בנוסף, כולל הסדר הפשרה מנגנון פיצוי של הקבוצה התובעת, שחלקו ניתן על דרך ההנחה במוצרים, לתקופה קצובה, וחלקו על ידי אספקת המוצרים לעמותות העוסקות בעזרה לנזקקים, לפי אישור בית המשפט. הנתבעות תיתנה לצרכנים הנחה של 20% על מארזי שמיניות "אקטימל" למשך 60 יום, על מארזי רביעיות "אקטיביה" למשך 30 יום ועל "יופלה 360" למשך 35 יום. הכמות שתסופק חינם לנזקקים היא 250,000 בקבוקי אקטימל, 250,000 גביעי אקטיביה ו-50,000 גביעי יופלה 360. שווי ההטבה הצרכנית הכוללת, מבחינת העלות של הנתבעות, היא כ-5,754,544 ₪. כמו כן כולל ההסדר הסכמה על תשלום גמול לתובעת (25,000 ₪ לכל אחת) ושכ"ט עו"ד לבא כוחן (675,000 ₪). ב"כ התובעות יפקח על ביצוע הסדר הפשרה, בהתאם לנתונים שימסרו לו הנתבעות.

5. לא הוגשו התנגדויות להסכם הפשרה מטעם מי מחברי הקבוצה התובעת, או כל גורם אחר. כמו כן לא הודיע איש מחברי הקבוצה על רצונו לצאת מהקבוצה עליה יחול ההסדר. אך נתקבלה תגובת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: "היועמ"ש"), המעלה הסתייגויות שונות לגבי אישור הסדר הפשרה במתכונתו כפי שהוגשה לאישור. ההסתייגויות נוגעות בעיקר לאישור ההיגדים נשוא הסכם הפשרה, אך גם לגבי קביעת היקף הפיצוי הכספי לקבוצה התובעת. בהחלטתי מיום 22.9.09 קיבלתי את עמדת היועמ"ש כי יש צורך למנות בודק מומחה בתחום הרפואי, שכן אין בידי בית המשפט כלים לקבוע האם ההיגדים שהוסכמו בין הצדדים נכונים מבחינה רפואית, ובענין זה אל לו לבית המשפט להסתמך על המומחים מטעם הצדדים. כמו כן סברתי באותו שלב כי יש צורך גם במינוי בודק בתחום כלכלי-שיווקי, על מנת לוודא שההנחה במחיר תגיע לכיסם של הצרכנים וכדי להעריך את סכום הפשרה המוצהר על ידי הצדדים. הצדדים הגישו לבית המשפט נתונים חסויים בענין זה, טרם אישור הסכם הפשרה. היועמ"ש אף סבר כי אין מקום לשלם לב"כ התובעות שכר טרחה בשיעור הגבוה שנקבע, לנוכח העובדה שסכום התביעה המוצהר היה 1.43 מיליארד ₪ וסכום הפשרה הוא 7 מיליון ₪. לנקודה זו לא התייחסתי, כל עוד לא התקבלה חוות דעת הבודק ממנה ניתן לדעת באיזו מידה הביאה התביעה תועלת לצרכנים ועד כמה היתה מוצדקת. לאור כל האמור לעיל, החלטתי בשלב הראשון על מינוי בודק חיצוני רפואי לפי סעיף 19 לחוק – פרופ' יהודה שיינפלד, מנהל מחלקה פנימית ב' במרכז למחלוקת אוטואימוניות במרכז הרפואי על שם "שיבא" תל-השומר (להלן: "הבודק").

6. הבודק, פרופ' שיינפלד, בחן את החומר שהגישו לו הצדדים וכן מאמרים חדשניים שפורסמו לאחרונה, והוא נפגש עם הצדדים ובאי-כוחם. הוא קובע בחוות דעתו כי לא זו בלבד שההיגדים נשוא הסכם הפשרה מבוססים היטב על מחקרים מדעיים, אלא שגם ההיגדים המקוריים, שכנגדם הוגשה התביעה, היו מבוססים היטב על מחקרים מדעיים. הוא מדגיש כי מדובר במאמרים שפורסמו בעתונים מדעיים נחשבים, וכי מדובר באלפי מאמרים. מסקנתו היא כי המוצרים נשוא התביעה המכילים חיידקים פרוביוטים, הם בעלי השפעה על מערכת החיסון ומערכת העיכול, וכי כמות החיידקים המצויה בהם מספקת להשגת מטרה זו, וזאת בהתבסס על המחקרים שפורסמו. סיכומו של דבר, אומר פרופ' שיינפלד: "אינני רואה לא בהיגדים המקוריים ולא בהיגדים החדשים בבחינת הטעיית הציבור". פרופ' שיינפלד אינו סבור שיש בהיגדים המתוקנים, על פי הסכם הפשרה, שינוי מהותי לעומת ההיגדים המקוריים, אך הוא מציין כי הוא רואה את עיקר הסכם הפשרה בהיגדים "המלווים", אשר יפורסמו על המוצר ובפרסומות, כאמור בהסכם הפשרה. כמו כן סבור פרופ' שיינפלד, בהתיחס להערה של היועמ"ש, כי אין בהיגדים אלו כדי להוות "ייחוס רפואי למוצר מזון". כך סברתי גם אני בהחלטה על מינוי הבודק, כי אין בהיגדים אלו עבירה על תקנה 2 לתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), תשל"ח-1978, האוסרת לייחס בדרך פרסומת סגולת ריפוי למצרך מזון, או לפרסם כי המצרך עשוי לרפא מחלה כלשהי או למנעה.
7. לאחר קבלת חוות דעתו של הבודק ביקשתי את תגובות הצדדים ליועמ"ש. הצדדים הודיעו כי הם עומדים מאחורי הסכם הפשרה ויש לאשר אותו. הם מבקשים שלא למנות בודק בתחום הכלכלי, לאור ממצאיו של פרופ' שיינפלד, על מנת לא להטיל נטל כספי נוסף על הנתבעות ולהאריך את ההליך שלא לצורך, מה גם שהפרטים לגבי הסדר הפיצוי נמסרו לבית המשפט במעטפות סגורות.
ב"כ היועמ"ש סבור כי לאור ממצאי חוות דעת הבודק, עולה לכאורה כי התובענה נעדרת עילה, וכי אין בשינוי בהיגדים שמבקשים הצדדים לאשר משום הטבה לציבור. לכן אין מקום לדעתו לאשר את הסדר הפשרה. אם יחליט בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה, מבקש ב"כ היועמ"ש למנות בודק כלכלי וכן הוא חוזר על טענותיו כי אין מקום לפסוק לתובעות ובאי כוחן את הסכומים עליהם הסכימו הצדדים.
8. לאחר שבחנתי מחדש את נושא מינוי הבודק הכלכלי, הגעתי למסקנה כי בנסיבות המיוחדות של מקרה זה אין מקום למינוי נוסף, בהתחשב בממצאי הבודק בתחום הרפואי. מחוות דעתו של פרופ' שיינפלד עולה, למעשה, כי לא היתה הצדקה ממשית לטענות בדבר הטעיה שהועלו בתובענה הייצוגית. אומנם פרופ' שיינפלד מסכים כי יש תרומה להסדר הפשרה, מבחינה זו שההיגדים שיפורסמו עתה יבהירו בצורה טובה יותר כי אין מדובר בתחליף לחיסון או בתרופה, אלא במוצר מזון, והם לא נועדו לטפל, לרפא ולמנוע מחלה. אלמלא תרומה זו, לא היה מקום לאשר את הסדר הפשרה – הגם שהצדדים עצמם, ייאמר לשבחן של הנתבעות, עדיין עומדים מאחוריו. בנסיבות אלו, יש להסתפק בתיקון ההיגדים הרפואיים בהתאם להסכם, ובפיצוי הצרכני עליו הוסכם, שהוא בשווי של כ-5,745,544 ₪ לפי הערכת הצדדים, ובהתאם לנתונים שמסרו לבית המשפט. לאור ממצאיו של פרופ' שיינפלד, גם אם פיצוי זה יהיה קטן יותר באופן מעשי – עדיין יש לאשר את הסכם הפשרה, בהתחשב בעובדה שהתובענה לא נשענה על אדנים מוצקים. לכך יש להוסיף את הפיצוי בצורה של עזרה לנזקקים, כמפורט לעיל. בכך יש להסתפק ואין להוסיף ולהטיל על הנתבעות הוצאות מיותרות, מעבר לאלו שנגרמו להן עד כה. ב"כ היועמ"ש, אשר טוען כי התביעה נעדרת עילה, לאור ממצאי הבודק, בוודאי איננו צריך לדרוש מינוי בודק כלכלי אשר יטיל על הנתבעות הוצאות נוספות.
מן האמור לעיל יובן כי אינני מקבל את עמדת ב"כ היועמ"ש כי יש לדחות את הבקשה לאישור הסדר הפשרה. אין לתלות בחוות דעת הבודק יותר מאשר נאמר בה, וגם ב"כ היועמ"ש מסכים בהודעתו כי על פי חוות הדעת שינוי הכיתוב על המוצר והפרסום בעיתונות הינם ראויים ועשויים לתרום לציבור. אומנם עולה מחוות דעת הבודק כי לדעתו טענת ההטעיה שעליה התבססה התביעה איננה מבוססת, אך הכל מסכימים כי ניתן היה לתאר בצורה מדויקת יותר את תרומת החיידקים הפרוביוטיים, כך שיובהר כי אין מדובר בתרופה או בתחליף לחיסון, וכי הם לא נועדו לטפל, לרפא או למנוע מחלות. הבהרה והדגשה זו נדרשת בעיקר לאור הוראת תקנה 2 לתקנות בריאות ציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון), כפי שהובהר לעיל. היה זה דווקא ב"כ היועמ"ש שהעלה ספק בתגובתו לבקשה לאישור הסדר הפשרה האם אין בפרסום ההיגדים הרפואיים משום עבירה על תקנה הנ"ל. נקודה זו תבוא עתה על פתרונה עקב הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. אינני סבור שעלי להביע עמדה בשאלה אם די בנקודה זו כדי לבסס עילה של הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן, כאשר הראיות לא נשמעו בפני. מכל מקום, סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות איננו דורש לצורך אישור הסדר הפשרה כי בית המשפט ישתכנע בדבר קיומה של עילה תביעה מוכחת. מרבית הסדרי הפשרה מאושרים בשלב הקודם לאישור התובענה הייצוגית, למרות שהנתבע עומד על טענתו כי התביעה חסרת עילה, ובית המשפט איננו מכריע בסוגיה זו. לצורך אישור הסדר הפשרה לפי סעיף 19(א) לחוק די בכך שבית המשפט "מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ו... כי קיימות, לכאורה, שאלות משותפות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין". תנאים אלו מתקיימים בענייננו, ונראה לי כי ראוי הוגן וסביר לסיים את המחלוקת בין הצדדים בסוגית ההטעיה הנטענת על דרך של שינוי ההיגדים, כמפורט בהסדר הפשרה, וכי הדבר יתרום לציבור, כפי שמסכים גם ב"כ היועמ"ש בהודעתו. אם הסכימו הנתבעות בנוסף על כך גם להעניק פיצוי לצרכנים ועזרה לעמותות הפועלות למען הנזקקים – אין כל סיבה להתנגד למתן פיצוי זה.
9. שאלה נפרדת היא, האם בנסיבות אלו – לנוכח תרומתה הצנועה של התובענה לאור ממצאי הבודק – יש מקום לאשר לב"כ התובעות שכר טרחה בהיקף כל כך גבוה, כפי שסוכם בין הצדדים. אכן, התלבטתי אם יש מקום לאשר לב"כ התובעות את שכר הטרחה המוסכם בסך 675,000 ₪, לנוכח חוות דעתו של פרופ' שיינפלד, ובהתחשב בהפרש העצום בין סכום התביעה המוצהר (1.43 מיליארד ₪) לסכום הפיצוי הכספי לקבוצה. אמנם הנתבעות מתייצבות מאחורי הסדר הפשרה גם לנוכח חוות דעת זו, אך נראה לי כי אישור הסכום שהוסכם בנסיבות דלעיל לא יהיה מוצדק, הן מבחינה ציבורית והן מבחינת הנתבעות. סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות מחייב את בית המשפט להביא בחשבון מערכת שיקולים לגבי שכר טרחת בא כוחו של התובע המייצג, גם כאשר שכר זה הוסכם בין הצדדים. לכן נקבע בסעיף 19(ו) לחוק כי במקרה של אישור הסדר הפשרה "רשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים" לענין הגמול לתובע והשכר לבא כוחו. סעיף 23 לחוק מציין בין השיקולים הרלוונטים את התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; האופן שבו ניהל ב"כ המייצג את ההליך; הפער שבין הסעד הנתבע לסעד שנפסק; ומידת החשיבות הציבורית של התביעה. במקרה דנא, לנוכח הפער העצום בין סכום התביעה המוצהר לסכום הפיצוי שנפסק, ובהתחשב בקביעות של המומחה הרפואי ובמידת התועלת של הסדר הפשרה מבחינה ציבורית – נראה לי כי יש להפחית משמעותית מן הסכום שהוסכם בין הצדדים, ולהעמידו על סך של 300,000 ₪.
למותר לציין שהסכום המשולם כגמול לתובעות (25,000 ₪ לכל תובעת) ולבא-כוחן איננו על חשבון הפיצוי לקבוצה התובעת. כך גם יש לומר כי הגמול לתובעות איננו בשיעור גבוה, אם מביאים בחשבון את הסיכון הכרוך בהגשת תובענה ייצוגית ודחייתה.
10.   לא הוגשו תגובות והתנגדויות להסדר הפשרה; פורסמו הודעות לציבור בהתאם להחלטת בית המשפט; נמסרו הודעות כנדרש ליועמ"ש ולמנהל בתי המשפט; לא הוגשה הודעה על רצון להימנע מלהיכלל בקבוצה התובעת; ומונה בודק שהגיש חוות דעת. לאור כל אלו הושלמו כל ההליכים הדרושים לצורך אישור הסדר הפשרה לפי סעיפים 18 ו-19 לחוק.
11.  בנסיבות אלו, לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה שהסדר הפשרה הינו סביר והוגן מבחינת הקבוצה התובעת, ולנוכח חוות דעתו של פרופ' שיינפלד – אף למעלה מהוגן, וזאת בכפוף לשינוי הנוגע להפחתת שכ"ט ב"כ התובעות המייצגות. חברי הקבוצה התובעת יקבלו פיצוי כספי ממשי בשווי של כ - 5.75 מיליון ₪, וב"כ התובעות יפקח על ביצוע ההסדר על מנת לוודא שהפיצוי אכן יגיע לכיסם של הצרכנים שהם חברי הקבוצה התובעת. כמו כן ידאג ב"כ התובעות להגיש רשימה של עמותות נזקקים לבית המשפט.
12. אני מורה על פרסום הודעה לפי סעיף 25(4) לחוק, בהתאם לנוסח שיובא לאישורי בתוך 14 יום מהיום. הפרסום יהיה בעיתונים בהם פורסם האישור העקרוני של ההסדר, ויכלול את הפרטים המפורטים בסעיף 25(א)(ד) לחוק, תוך ציון עילות התביעה, השאלות המהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעד שנקבע ושיקולי בית המשפט בעניין אישור ההסדר, כולל תמצית חוות דעת הבודק. כמו כן יצויין כי לא הוגשו התנגדויות, תגובות או הודעות הימנעות, למעט הודעת היועמ"ש שבעקבותיה מונה בודק רפואי אשר הגיש חוות דעת.


 13.      לאור כל האמור לעיל אני מאשר את הסדר הפשרה בכפוף לתיקון הנוגע לשכ"ט ב"כ התובעות, ונותן לו תוקף של פסק דין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי תביעה ייצוגית ?

  2. ביטול תביעה ייצוגית

  3. תביעות סרק ייצוגיות

  4. תביעה ייצוגית בשטחים

  5. פסיקת שכר לתובע ייצוגי

  6. תביעה ייצוגית אומגה 3

  7. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  8. התיישנות תביעה ייצוגית

  9. עורך דין תביעה ייצוגית

  10. הסתלקות מתובענה ייצוגית

  11. תביעה ייצוגית נגד תנובה

  12. מחיקת נתבע מתביעה ייצוגית

  13. תעריפי מים - תביעה ייצוגית

  14. העברת הדיון בתביעה ייצוגית

  15. תנאים לאישור תביעה ייצוגית

  16. תביעה ייצוגית נגד אולג'ובס

  17. תגובה לתשובה בתביעה ייצוגית

  18. בקשה לאישור תובענה ייצוגית

  19. תביעה ייצוגית נגד נושאי משרה

  20. מי יכול להגיש תביעה ייצוגית

  21. מי רשאי להגיש תביעה ייצוגית

  22. אישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  23. החזר ארנונה - תביעה ייצוגית

  24. תביעה ייצוגית להחזר שכר לימוד

  25. פשרה לפני הגשת תביעה ייצוגית

  26. הפרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  27. בדיקת מונה גז - תביעה ייצוגית

  28. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה

  29. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

  30. תביעה ייצוגית של אגודת החרשים

  31. תשלום לעורך דין בתביעה ייצוגית

  32. פשרה בתביעה ייצוגית נגד שטראוס

  33. תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  34. שתי תביעות ייצוגיות באותו נושא

  35. אישור תביעה ייצוגית נגד שטראוס

  36. בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  37. על מה אפשר להגיש תביעה ייצוגית ?

  38. תביעה ייצוגית בנושא מגה גלופלקס

  39. חיוב על אס אמ אסים תביעה ייצוגית

  40. תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות

  41. אישור הסדר הסתלקות תביעה ייצוגית

  42. פסיקת הוצאות לתובע בתביעה ייצוגית

  43. הגשת ראיות נוספות בתביעה ייצוגית

  44. תנאים לאישור פשרה בתביעה ייצוגית

  45. פשרה בתביעה ייצוגית נגד פיצה האט

  46. בקשה לצירוף תובעים לתביעה ייצוגית

  47. דוגמא לבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בזק

  49. תביעה ייצוגית בנושא העלאת הארנונה

  50. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד כלל

  51. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  52. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הדיוטי פרי

  53. אישור תביעה ייצוגית נגד חברת שמירה

  54. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בנק דיסקונט

  55. בקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  56. שתי בקשות דומות לאישור תביעה ייצוגית

  57. הגשת תביעה של עובדים כתביעה ייצוגית

  58. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד יטבתה

  59. עיכוב תביעה ייצוגית עד להכרעה בבג''צ

  60. מינוי בודק להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  61. בקשה לדחיית מועד בירור תביעה ייצוגית

  62. פשרה בתביעה ייצוגית בנושא חניית נכים

  63. פתיחת כרטיס סים נעול - תביעה ייצוגית

  64. הסדר פשרה צופה פני עתיד בתביעה ייצוגית

  65. תנאים לאישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  66. סילוק בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  67. מחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על הסף

  68. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סטימצקי

  69. תביעה ייצוגית בנושא גביית יתר על גרירה

  70. העברת הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  71. תביעה ייצוגית בנושא חישוב תגמולי ביטוח

  72. הפסקת גבייה על פי חוק תובענות ייצוגיות

  73. פשרה בתביעה ייצוגית לפני הגשת כתב הגנה

  74. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סופר פארם

  75. פסיקת הוצאות לאחר הסתלקות מתביעה ייצוגית

  76. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד תחנות דלק

  77. בקשת הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  78. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד לאומי קארד

  79. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד דואר ישראל

  80. חובת פרסום בקשה להסדר פשרה בתביעה ייצוגית

  81. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  82. הפסקת גבייה לאחר בקשת אישור תביעה ייצוגית

  83. בדיקת משכון רכב דואר ישראל: תביעה ייצוגית

  84. פליטת חומרים מזהמים - פשרה בתביעה ייצוגית

  85. תביעה ייצוגית בנושא גביית דמי חבר הסתדרות

  86. בקשה בהסכמה להסתלקות מאישור תביעה ייצוגית

  87. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הולמס פלייס

  88. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  89. אישור תביעה ייצוגית בנושא הסתרת תאריך תפוגה

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא ביטוח דירה

  91. אין צורך לאשר תביעה ייצוגית נגד ביטוח לאומי

  92. פשרה בתביעה ייצוגית נגד בית חולים בילינסון

  93. הפיכת תביעה בבית הדין לעבודה לתביעה ייצוגית

  94. ביטול אישור תביעה ייצוגית בבית המשפט העליון

  95. אישור הסדר פשרה בתביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה

  96. תביעה ייצוגית: שינוי גודל האריזות של דגני הבוקר

  97. הגשת בקשה לתביעה ייצוגית ללא "פניה מוקדמת" לנתבע

  98. תביעה ייצוגית: טעות בחישוב מע"מ בתשלום צריכת מים

  99. טוען כי פוטר מהעבודה בגלל שהגיש בקשה לתביעה ייצוגית

  100. תביעה ייצוגית: חוסר אפשרות להשתחרר מחוזה במשך שנה

  101. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד בנק לאומי למשכנתאות

  102. בקשה לאישור הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות

  103. זכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  104. תביעה ייצוגית: חובות הדיווח החלות על בעלי עניין בחברה ציבורית

  105. תביעה ייצוגית - אי השבת יתרות זכות שנרשמות לטובת נישומים בגין תשלומי חובה

  106. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון