צ'ק ביטחון להחזר הלוואה שחזר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צ'ק ביטחון להחזר הלוואה שחזר: עובדות 1. התובע אוחז בשיק בחתימת ידו של הנתבע ע"ס 8,000 ש"ח, אשר לא כובד מחמת הגבלה בחשבון, והוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ. ע"ג השיק נרשם "לבטחון בלבד", והמחלוקת בין הצדדים נוגעת לעסקת היסוד, שבמסגרתה ניתן השיק. 2. התובע טוען, כי השיק ניתן כבטחון להחזר הלוואה בסך 8,000 ש"ח, שניתנה על ידו לנתבע ולא הוחזרה. הנתבע טוען, כי מדובר בהסכם למראית עין, שלבקשת התובע קיבל לבוש של הלוואה, על מנת שהתובע יוכל להציגו בפני אביו, כהסבר לתשלום הסך של 8,000 ש"ח שהוא חב לנתבע, כעמלת תיווך בעסקת ליסינג לרכישת רכב. עדויות הצדדים 3. התובע פירט גירסתו בתצהיר עדותו הראשית ובחקירתו הנגדית בבית המשפט. לדבריו, שכר את שירותיו של הנתבע כדי שישיג לו הלוואה בסך השווה ל20,000-$ (56,000 ש"ח דאז), לצורך בנית מינימרקט תחת ביתו של אביו בטייבה. על פי המוסכם בין הצדדים, היה הנתבע אמור לקבל עמלה בשעור של 10% מסכום ההלוואה והסכום שולם לו במלואו (סעיף 6 לתצהיר התובע). התובע הוסיף והעיד, כי אינו חב בתשלום עמלה לנתבע בגין עיסקת הליסינג, מאחר שבסופו של דבר לא נעשתה באמצעות הנתבע (עמ' 10 שורה 13). התובע מפנה למסמך בכתב, בו אישר הנתבע כי התובע אינו חב לו סכום כלשהו בגין עסקת המשכנתא והרכב (נספח ג' לתצהיר התובע). 4. לדברי התובע, לאחר יומיים שלושה התקשר אליו הנתבע, וביקש כי ילווה לו סך של 8,000 ש"ח. התובע נעתר לבקשת הנתבע וקיבל כנגד סכום הלוואה את השיק ע"ס 8,000 ש"ח. בין הצדדים נחתם חוזה, שנכתב בכתב ידו של הנתבע, בו צוין כי הנתבע מתחייב להחזיר לתובע את סכום ההלוואה במזומן, בתאריך 30.7.93 (להלן: חוזה ההלוואה" נספח ב' לתצהיר התובע). משלא הוחזרה הלוואה במועדה, הופקד השיק בבנק ע"י התובע, אך לא כובד בשל הגבלת חשבונו של הנתבע. 5. גירסת הנתבע היא, כזכור, כי חוזה ההלוואה הינו חוזה למראית עין, וכי השיק נועד ככסות לתשלום העמלה שהגיעה לו מאת התובע, עבור תיווך בעסקת ליסינג לרכישת רכב. כתימוכין לטענתו, צירף הנתבע חשבונית שהוציא לחברת "דורנט" על עמלת הפניית לקוח (נספח ג' לתצהירו). לדבריו, מעולם לא ניתנה לו הלוואה ע"י התובע, ועל כן לא ניתן לחייבו בסכום השיק, שכן כוונתם האמיתית של הצדדים היתה שונה. (עמ' 11 שורה 12). על טענת ההגנה של צד קרוב לשטר אומר פרופ' ש. לרנר בספרו דיני שטרות (תשנ"ט) בעמ' 327: "ביסודו של דבר, השטר הוא התחייבות חוזית לשלם סכום כסף מסוים במועד פרעון קבוע או ניתן לקביעה. משום כך, ככלל, כל טענת הגנה שכוחה יפה נגד תביעה חוזית רגילה, צריכה להביא לדחיתה של התביעה השטרית - למעט טענות הגנה הפוגעות באופיו של השטר כמסמך סחיר". בעניננו, מדובר בטענת הגנה של צד קרוב לשטר, ועל כן היא ראויה להשמע. חוזה למראית עין 6. חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל, כאמור בסעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973. ההלכה בסוגית החוזה למראית עין סוכמה, בין היתר, אצל ג. שלו דיני חוזים (מהדורה שניה, תשנ"ה) בעמ' 169: "ענינו של סעיף 13 הוא, אם כן, בהתחקות אחר כוונתם האמיתית של הצדדים. השאלה מה היתה כוונתם בעת כריתת ההסכם, היא שאלה שבעובדה הנלמדת ממכלול נסיבות המקרה. נטל הראיה מוטל על שכמו של מי שמבקש להוכיח כי החוזה נכרת למראית עין". ראה גם דבריו של כב' השופט אור בע"א 6295/95 בוחסירה נ' בוחסירה, פ"ד נ (1) 259, 262: "הטוען שחוזה הינו למראית עין בלבד, עליו הראיה. את העובדה בדבר כוונתם האמיתית של הצדדים, בנסיבות הענין, ניתן להסיק ממכלול הראיות הנוגעות לענין, כולל ראיות נסיבתיות. קרי, שבמסגרת זו תהיה רלוואנטית להתנהגותם של הצדדים, אשר יהיה בה ללמד איך התייחסו הצדדים עצמם לזכויות ולחובות אשר נקבעו בחוזה..." 7. גירסתו של הנתבע, כפי שפורטה בתצהירו ובחקירתו הנגדית, עומדת בסתירה לחוזה ההלוואה (נספח ב') ולאישור שנתן בידי התובע (נספח ג'), בו נאמר מפורשות: "הריני לאשר כי אין כל התחשבנות בינינו וקיבלתי כל העמלה שהגיעה לי בגין עסקת המשכנתא והרכב". הנתבע עצמו אישר בכתב ידו ובחתימתו, כי קיבל את כל העמלה המגיעה בגין המשכנתא ובגין הרכב (עיסקת הליסינג). הנתבע מבקש כיום לטעון טענה בע"פ כנגד שני המסמכים הללו, וכנגד השיק עצמו. גירסתו החדשה והמפתיעה של הנתבע, פירושה, למעשה, התכחשות לאמור בכל המסמכים שנערכו על ידו ונחתמו בחתימת ידו. לא מצאתי תימוכין לגרסתו גם בתמליל ההקלטה, שבוצעה ע"י הנתבע (ת2/), ונראה כי התמליל תומך דווקא בגירסת התובע (ראה עמ' 13 לתמליל). דבריו של הנתבע אינם מקובלים עלי, ואני דוחה את גירסתו כבלתי מהימנה. לא עלה בידי הנתבע לשכנעני כי סדרת המסמכים - השיק חוזה ההלוואה והאישור - נעשו כולם למראית עין. נהפוך הוא. שוכנעתי בכנות גרסתו של התובע, כי חשש מפני האפשרות שההלוואה לא תוחזר במועד, ולכן טרח להצטייד בכל המסמכים האמורים, על מנת להבטיח את זכותו - אך בסופו של דבר לא זכה לקבל את הסכום המגיע לו. סוף דבר אני מקבלת את התביעה וקובעת, כי התובע רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל לגבית סכום השיק, מן השלב בו הופסקו. אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע החזר הוצאות משפט שהוצאו על ידו, משוערכות ונושאות ריבית מיום ההוצאה, ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח, בצרוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל. החזר הלוואהשיקיםהלוואה