קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה להקצאת מתחמים: 1. המבקשת עותרת למתן צו מניעה זמני, עד למתן החלטה סופית בתובענה העיקרית, המורה למשיבים 1-3 להימנע מלהקצות ומלהתקשר עם המשיבים 4-15 מתחמים, כאמור במכרז 10024/99, המתייחס לחכירת מגרשים ב - 11 מתחמים בגבעת זאב, אתר אגן איילות שליד ירושלים. כמו כן, לצו המופנה למשיבים 4-15 להימנע מלבצע עבודות כלשהן במתחמים המפורטים במכרז. 2. הטענה המרכזית של המבקשת היא שעל פי המכרז, המועד האחרון לקבלת ההצעות נקבע ליום 5.10.99 עד השעה 12: 00 בצהריים. במכרז נאמר כי: "הצעה שלא תהיה בתיבה הנ"ל במועד מסיבה כלשהי - לא תשתתף במכרז". המבקשת פעלה על פי האמור, כמו המשיבות 6-15, והגישה את הצעתה לפני השעה 12: 00. המשיבות 6-14 זכו במכרז, ואילו משיבה 15 והמבקשת לא זכו. המשיבות 4 ו - 5 הגישו את הצעותיהן לאחר המועד הקבוע. משיבה 4 הגישה את הצעתה בשעה 12: 35 ואילו משיבה 5 הגישה את הצעתה בשעה 12: 50. המבקשת טוענת כי פרטים אלה נודעו לה רק ביום 18.11.99 באקראי. המבקשת טוענת כי האמור בתנאי המכרז הוא מהותי ומחייב את המציעים, ולפיכך, המועד האחרון הנקוב בתנאי המכרז להגשת מסמכי המכרז, דהיינו, השעה 12: 00 בצהריים, מחייב וסופי ואין לשתף הצעות שהוגשו לאחר המועד הזה. היא מאזכרת את תקנה 20 לתקנות המכרזים, תשנ"ג, 1993 וכן הוראת סעיף 19 לתנאי המכרז. מסתבר כי משיבה 3 פרסמה בעיתונות כי המועד האחרון לקבלת ההצעות הוא השעה 13: 00, אך המבקשת ממשיכה וטוענת כי אין בכך כדי לשנות את המועד הנקוב במכרז. לפי המבקשת, היא עמדה בכל תנאי המכרז, קבלת הצעותיהן של המשיבות 4 ו - 5 לאחר המועד הנקוב פגעה בסיכוייה לזכות באחד המתחמים, ובכך גם נפגע האינטרס הציבורי לקיום תחרות הוגנת בתנאי שוויון. 3. מתגובת ב"כ המשיבים 1-3 עולה כי המועד האחרון להגשת הצעות, המקובל בכל מכרזי אגף נכסים ודיור של משיבה 1, הוא שעה 13: 00. הטעות אשר נפלה במסמכי המכרז לעניין המועד האחרון לקבלת ההצעות נודעה לממונים, זמן קצר לפני מועד הסגירה. אז לא הייתה כל אפשרות לקיים התייעצויות משפטיות, או לנקוט בכל צעד שהוא. אי לכך, ומחשש שמא היו מציעים אשר הסתמכו על הפרסום בעיתון, הוחלט להשאיר את תיבת המכרזים פתוחה עד שעה 13: 00. כל המשיבות אשר הגישו תגובה, מתנגדות לבקשה. טענותיהן נגד הבקשה בחלקן זהות, ובחלקן משלימות אחת את רעותה. מכל מכלול הטענות נראה לי כי יש להתרכז בשאלה אחת: האם מדובר בפגם טכני שאיננו יורד לשורשו של עניין, או בפגם מהותי הפוגע בעקרון בסיסי של שוויון ההזדמנויות. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מדובר כאן בפגם מהותי הפוגע בעקרון שוויון ההזדמנויות. אנמק את קביעתי: א. כעולה מתגובת ב"כ המשיבים 1-3, מדובר בטעות סופר, אשר הגיעה לידיעת הממונים באיחור רב, כאשר בזמן שנותר לא ניתן לעשות מאומה. אף אחד מהמציעים, כולל מנכ"ל משיבה 15, אשר הודיע על התקלה זמן קצר לפני תום המועד, לא העמיד, זמן מספיק מראש, את המונים אצל המשיבים 1-3 על ההבדל במועדים. אין ספק שהחלטה זו יסודה בתום לב, כאשר אין בה כדי לגרום להעדפת הצעה מסוימת על רעותה, אף לא נטען כי היא נעשתה במזיד או בכוונת זדון. ב. המועד אשר פורסם בעיתון עמד לנגד עיניהם של מציעים אחרים. מאוד אפשרי הדבר שמציעים כאלה עשויים להסתמך עליו ויגישו את הצעותיהם בהתאם. סגירת תיבת המכרזים לפני השעה 13: 00 עלולה לפגוע במציעים אלה. ג. מדובר בטעות טכנית גרידא, הנוגעת למועד סגירת תיבת ההצעות. טעות זו, על פניה, איננה מעניקה מעמד עדיף, או זכות יתר בלתי הוגנת, של הצעות אחרות או מסוימות, אשר הוגשו אחרי השעה 12: 00, על פני המבקשת. טובים לענייננו, דבריו של כב' השופט ברנזון בבג"ץ 203/75 אשר צוטטו בבג"ץ 161/80 מלון סן טרופז נ. מינהל מקרקעי ישראל, פד"י לד (4) 709, 711 מול האותיות ד-ה. שם נאמרו הדברים הבאים: "לא כל פגם יביא בהכרח לפסילתם של הצעה או המכרז כולו. פגמים בעלי אופי טכני שאינם יורדים לשורשו של עניין ושאינם פוגעים בכללי היסוד של שיטת המכרזים הציבוריים לא יניעו אותנו לפסול הצעה ... כאשר נופל פגם מהסוג הנ"ל בהליכי המכרז ואין בו כדי להעלות חשד של משוא פנים או חוסר ניקיון כפיים, אין למהר ולפסול את ההצעה". קביעה זו הייתה מקובלת על כב' השופט ברק, כתוארו אז, במקרה של מלון סן טרופז. שם נאמר כי לא כל פגם מביא לפסלות מעשה מנהלי. לצורך כך, יש לבחון את אופיו ואת מהותו של הפגם. הוא מוסיף: "בהעדר כוונה משתמעת בהוראת חיקוק, רק פגם מהותי מביא לפסלות המעשה המנהלי, אלא אם כן הוא כרוך בחוסר תום לב, כוונת זדון או חוסר הגינות מנהלית". עמ' 711, מול האות א-ג. אין צורך לומר כי במקרה דנן, המבקשת לא טענה כי המעשה היה כרוך בכוונת זדון, חוסר תום לב, או חוסר הגינות מנהלית. ד. ההצעה של המבקשת נידונה לגופה ונדחתה. אין כל הוכחה שדחיית הצעתה נבעה דווקא מהארכת המועד להגשת ההצעות. ה. המשיבות אשר הגישו את הצעותיהן לאחר שעה 12: 00, פעלו בתום לב. לא הוכח כי מי מאלה ניצל את הזמן העודף על מנת לשפר את הצעתה, ובכך לזכות ביתרון לא הוגן על פני מציעות אחרות. 4. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. המבקשת תשלם לכל אחת מהמשיבות אשר הגישו תגובה, שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.צוויםצו מניעה