צו מניעה שלטי פרסום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה שלטי פרסום: התובעת - אפריל טקליין בע"מ (להלן:נ"התובעת") עותרת בכתב התביעה המתוקן למתן צו מניעה קבוע נגד הנתבעת א.ד.י מערכות סטריאו ואזעקה לרכב בע"מ (להלן:ב"הנתבעת") וכמו כן לחייבה בתשלום הסך -.382, 793ש"ח. הנתבעת הגישה כתב הגנה ותביעה שכנגד בה היא עותרת למתן צו מניעה קבוע נגד התובעת וכמו כן מבקשת לחייב את התובעת לשלם לה פיצויים בסך -.000, 200ש"ח. בעלות הדין הינן חברות רשומות בישראל, שבמועדים הרלוונטים עסקו ביבוא ושיווק מוצרים שונים לרכב. בשנת 1994החלה התובעת לייבא מערכות אזעקה לרכב בשם "דרגון", בעוד שהנתבעת עסקה כבר קודם לכן בשיווק מערכות אזעקה לרכב מתוצרת "קליפורד". לצורך שיווק מערכת "דרגון", הזמינה התובעת מסע פרסום. התובעת בחרה בפרסום שכלל שילוט חוצות בשיטה המוכרת בענף הפרסום בכינוי "teaser". פרסום מסוג זה מפוצל לשני שלבים: בשלב הראשון מפרסמים את סוג המוצר בלי לגלות את שמו. בשלב השני, הסמוך לראשון, מפרסמים את שם המוצר. הכוונה בשיטת פרסום זו היא להעלות בשלב הראשון את צו הסקרנות של הלקוח הפוטנציאלי המתעניין במערכת אזעקה. המפרסם מוכן לשאת בהוצאה גדולה יחסית של שלב הפרסום הראשון בו מדובר על מוצר מסוים ששמו מוסתר, כדי להנות מגירוי הסקרנות המגדילה את האפקט הפרסומי של השלב השני בו מגלים את שם המוצר. השלב השני אמור להתבצע בסמוך לשלב הראשון. התובעת החלה את הפרסום הראשון של מערכת "דרגון" ב-20.7.94, במועד זה הוצבו ברחבי הארץ בתפוצה רבה, שלטי חוצות גדולים בהם נאמר: "בקרוב תהיה אזעקת אמת" הכיתוב בשלטי החוצות היה באותיות לבנות על משטח שחור. השלב השני בו התכוונה התובעת לגלות שמדובר במערכת "דרגון" אמור היה להתבצע כעבור זמן קצר. עוד בטרם הספיקה התובעת להתחיל בביצוע השלב השני של הפרסום ולממש את האפקט הפרסומי של השלב הראשון - האנונימי - הוצבו מטעם הנתבעת ברחבי הארץ החל מיום 25.7.94, שלטי חוצות רבים שבהם נאמר: "כשהרכב בסכנה יש רק אזעקת אמת אחת - קליפורד 95". השלטים שהציבה הנתבעת היו במתכונת השלטים שהציבה התובעת בשלב הראשון, דהיינו, משטח שחור ואותיות גדולות לבנות (מלבד המילים "קליפורד 95"). אני קובעת כממצא עובדתי כי בהציבה את השלטים כמתואר לעיל עשתה הנתבעת שימוש לתועלתה בפרסום ה"טיזר" של התובעת. התובעת טוענת כי היא זכאית כלפי הנתבעת להשבת כל הוצאות הפרסום שהיו לה וכמו כן לתשלום פיצויים בשל ההפסד שגרמה לה הנתבעת כאשר "חטפה" ממנה את האפקט הפרסומי של ה"טיזר". הנתבעת לא הכחישה שהציבה במתכוון את שלטי הפרסום שלה ב- 25.7.94- לפרסום מערכת "קליפורד" וכי עשתה כך בעקבות הצגת שלטי ה"טיזר" של התובעת. טענתה העיקרית של הנתבעת - גם כטענת הגנה וגם לביסוס עילת תביעתה הנגדית, שצרוף המילים "אזעקת אמת", בו השתמשה התובעת בשלטי ה"טיזר", היה למעשה סיסמת הפרסום של הנתבעת. זמן רב יחסית לפני הפרסום של התובעת השתמשה הנתבעת לצורך פרסום מערכת "קליפורד" בסיסמת הפרסום "אזעקת אמת", לפיכך היתה הנתבעת לבדה זכאית לעשות שימוש בסיסמא זו בפרסום הקשור למערכת אזעקה לרכב. לטענת הנתבעת, לא היא, כי אם התובעת אשמה בשימוש ללא זכות בסיסמת פרסום. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי כבעלת הזכות בסיסמא "אזעקת אמת" למערכת מיגון לרכב, היא היתה זכאית למנוע מאחרים ומהתובעת בפרט, שימוש שלא כדין בסיסמת פרסום של הנתבעת. לפיכך, נהגה הנתבעת לטענתה כשורה בהציבה את שלטי "קליפורד" כדי למנוע מהתובעת להפיק ללא זכות, תועלת מפרסום סיסמת הפרסומת של הנתבעת, דהיינו, הסיסמא - "אזעקת אמת". בעצם טענה זו - הודתה הנתבעת במניעת תועלת סבירה שהתובעת ציפתה לה מביצוע הפרסום שלה למערכת "דרגון", שהרי התכוונה למנוע ממנה הפקת תועלת. שימוש בצרוף מילים יכול להחשב כסיסמא לצורכי פרסומו של מוצר מסוים, אם בעקבות פרסומים חוזרים ונשנים, נוצר קשר אסוציאטיבי ברור בין אותו המוצר לבין צרוף המילים המיוחד שנעשה בו שימוש כאמור. אין זה המצב בענייננו. הנתבעת ציינה אמנם מספר פרסומים שעשתה בעבר שמערכת "קליפורד" היא אזעקת אמת אולם הוכח לשביעות רצוני כי השימוש במילים " אזעקת אמת" לא נעשה כסיסמת פרסום, כמבואר לעיל. הדגש בפרסומיה הקודמים של הנתבעת למערכת "קליפורד" הושם על המילים "אפס אזעקות שווא" שהודפסו בהבלטת יתר בפרסומים השונים. הפרסומים הקודמים של הנתבעת למערכת "קליפורד" נועדו להדגיש שמערכת מיגון זו מאופיינת בכך שאין היא מזעיקה לשווא. הפרסומים של הנתבעת לא נועדו ליצור קשר אסוציאטיבי ולא יצרו קשר כזה בין מערכת "קליפורד, לבין המילים "אזעקת אמת". אני דוחה על כן את טענת הנתבעת כי צרוף המילים "אזעקת אמת" היווה סיסמת פרסום שלה או כי הקנין הרוחני בגין מילים אלה שייך היה לנתבעת בעת שהתובעת הציגה את שלטי ה"טיזר" המתוארים לעיל. ב"כ התובעת צירף לסיכומיו את דברי כב' הנשיא ברק בע.א 5768/94 בענין א.ש.י.ר. נ' פורום אביזרים שניתן ביום 28.9.98וטרם פורסם. על פי הנאמר שם בעמ' 190קמה "חובת ההשבה" על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט בהתקיים שלושה התנאים שלהלן: .1קבלת נכס, שרות או טובת הנאה (התעשרות). .2שההתעשרות באה לזוכה מהמזכה. .3שההתעשרות נתקבלה על ידי הזוכה, שלא על פי זכות שבדין. בענייננו נתקיימו כל שלושה התנאים. תנאי ראשון: בהציבה את שלטי הפרסום שלה סמוך לאחר הצבת שלטי הפרסום של התובעת, השיגה הנתבעת טובת הנאה. היא השיגה את האפקט הפרסומי של השלב הראשון מבין שלבי פרסום ה"טיזר". תנאי שני: שלב הפרסום הראשון - מומן על ידי התובעת. לפיכך התעשרותה של הנתבעת באה לה מהתובעת. תנאי שלישי: הנתבעת הפיקה את טובת ההנאה כאמור שלא בזכות שבדין. בנצלה למען עצמה את הפרסום של השלב הראשון בו הוצבו מטעם התובעת השלטים ללא שם מערכת המיגון, נגדה התנהגותה של הנתבעת את תחושת המצפון והיושר (שם בעמ' 194של פסק הדין בענין א.ש.י.ר.), דומה הדבר כאילו הוסיפה הנתבעת את השם "קליפורד" על גבי השלטים שהציבה התובעת. בסעיף 23עמ' 202בפסק הדין הנזכר, מצוטטים דברי השופט pitneyבפרשת :נinternational news service "אינטרס הפרט הוא לאפשר לו לקצור פרי עמלו ולמנוע מצב בו האחד זורע והאחר ללא עמל משלו - קוצר" (שם, בעמ' 72). התובעת עמלה על פרסום מתוך ציפייה לקצור את עמל הפרסום ולמכור בעזרתו את מערכת "דרגון", אותה ייבאה לישראל לשם הפצה. הנתבעת באה וקצרה את פרי עמלה של התובעת. בעמ' 203בפסק הדין בענין א.ש.י.ר. מובהר ההבדל בין עילת נזיקין לעילת השבה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט. "הדגש בנזיקין הוא על הנזק של היוצר. שונים פני הדברים לענין חובת ההשבה מכוח עשיית דיני עושר ולא במשפט. אין לנו ענין בנזקו של היוצר אלא בהתעשרותו של המפר". על פי עקרון זה אין התובעת זכאית לפיצויים בשל נזקים שגרמה לה הנתבעת בהתנהגותה כמתואר לעיל. התובעת זכאית להשבת סכום השווה למידת התעשרותה של הנתבעת שלא כדין. הנתבעת נהנתה מהוצאות הפרסום שהתובעת נשאה בהן. בהתחשב באמור לעיל הנני פוסקת : .1התביעה הנגדית של הנתבעת נדחית. .2התביעה נגד הנתבעת מתקבלת, הנתבעת תשלם לתובעת: א. את כל הוצאות הפרסום בסך -.693, 374ש"ח נכון ליום הגשת התביעה בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. ב. בנסיבות הענין, אין יותר צורך בצו מניעה קבוע. ג. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של -.000, 15ש"ח בתוספת מע"מ. סכום זה ישא ריבית והפרשי הצמדה מיום 18.5.99ועד ליום התשלום בפועל. פרסוםשלטצוויםצו מניעה