קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת שאירים לאלמנה שהתחתנה מחדש והתגרשה: .1התובעת התאלמנה ביום 16.7.1970והנתבע החל משלם לה קצבת שאירים. ביום 30.8.1971נישאה התובעת מחדש, והנתבע הפסיק לשלם לה את קצבת השאירים. ביום 31.8.1976החלה התובעת בהליכי גירושין. .2התובעת פנתה לנתבע לחידוש תשלום קצבת השאירים, אך זה סרב להיענות לה, בהסתמכו על האמור בסעיף 27(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק), שזה לשונו: "אלמנה הזכאית למענק לפי סימן זה עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, אולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום חמש שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית-דין או בית-משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה...". .3המחלוקת בין הצדדים היא: האם תקופת חמש השנים נמנית על-פי הלוח העברי או על-פי הלוח הגריגוריאני. .4אין מחלוקת, שלפי הלוח הגריגוריאני חלפו חמש שנים מנישואיה, ביום שהתובעת החלה בהליכי הגירושין. אין הדבר כן - וגם על כך אין מחלוקת - לפי הלוח העברי. התובעת נישאה בשנית ביום ט' באלול תשל"א (30.8.1971), והחלה בהליכי גירושין ביום ה' באלול תשל"ו (31.8.1976). .5אין בחוק הגדרה ל"שנה" ועלינו לפנות, איפוא, לחוק הפרשנות, תשמ"א- 1981(להלן - חוק הפרשנות), הקובע (בסעיף 3בו): "'שנה' ו'חודש' - לפי הלוח הגריגוריאני, ואם צוינה תחילת תקופתם או סופה לפי הלוח העברי בלבד - לפי הלוח העברי". .6התובעת טוענת, כי על נישואין וגירושין של יהודי חל דין תורה (חוק שיפוט בתי-דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953), ולפיכך: א) ההלכה מכירה רק בלוח העברי. הנישואין נערכו ביום 30.8.1971בערב, והתאריך העברי היה י' באלול, תשל"א, שהמקביל לו בלוח הגריגוריאני הוא .31.8.1971הליכי הגירושין החלו ב-31.8.1976, ומכאן שטרם חלפו חמש שנים; ב) את מניין השנים של הנישואין יש להתחיל מהרגע שהתובעת נישאה, לאמור מהרגע שנחתמה הכתובה והועמדה החופה, ואלה נקבעים, לפי ההלכה ועל-פי הכתוב בכתובה, לפי הלוח העברי. לשון אחרת: זה מקרה בו צוינה תחילת התקופה לפי הלוח העברי, ולכן על-פי האמור בחוק הפרשנות יש למנות את כל התקופה לפי הלוח העברי, ואין מחלוקת שלפי לוח זה טרם חלפו חמש שנים. .7טענות הנתבע הן: א) בחוק לא צוינה תחילת התקופה לפי הלוח העברי, ולכן יש למנותה על-פי הלוח הגריגוריאני; ב) המסמך המעיד על תחילתה של תקופת הנישואין איננו הכתובה, אלא תעודת הנישואין, וזו מציינת את התאריך לפי הלוח הגריגוריאני (לפחות גם תאריך זה), וכאמור, אין מחלוקת שלפי הלוח הגריגוריאני חלפו חמש שנים, ויש לדחות התובענה. .8אינני מקבל את טענתה הראשונה של התובעת, לפחות מהסיבה שבכתובה (ת/2) צוין במפורש התאריך ט' אלול תשל"א. אין לשנות תאריך זה על-ידי פרשנות. אולם, מצאתי טעם בטענתה השניה. אמנם אין החוק מציין תחילת תקופה במפורש, אולם הוא מדבר על "מהיום שבו חזרה ונישאה". "נישאה" לגבי יהודיה בישראל יש לפרש לפי דין תורה, אשר איננו מכיר אלא את הלוח העברי. לפיכך, זה מקרה בו צוינה תחילת התקופה לפי הלוח העברי בלבד. .9אני מקבל טענת הנתבע, כי תעודת הנישואין מעידה על תוקפם של הנישואין, אולם אין תעודה זו עושה את הנישואין. כאמור, הנישואין של יהודי בישראל נערכים רק על-פי דין תורה, ולא שמענו שתעודה זו מוצאת על-פי דין תורה, ויכול אדם להיות נשוי גם ללא תעודת נישואין. .10הפרקליטה המלומדת שייצגה את הנתבע הסתמכה על דברי הרמב"ם האומר, ש"המארס את האשה וכתב לה כתובה ולא נכנסה לחופה עדיין ארוסה היא ואינה נשואה שאין כתובה עושה נישואין". מה אם כן "עושה נישואין"? הווה אומר - הכניסה לחופה, וכמובן על-פי דין תורה. נראה לי, שמן המפורסמות הוא, שבימינו אין מרחק זמן בין האירוסין והנישואין (כתיבת הכתובה והכניסה לחופה), ואלה נעשים במעמד אחד, מכאן שהמסמך היחיד - על-פי דין תורה - המעיד על הכניסה לחופה הוא הכתובה, ובה מצוין התאריך העברי בלבד. .11סוף דבר: את תחילת תקופת הנישואין יש לראות כאילו צוינו לפי הלוח העברי, ומכאן שמיום שהתובעת נישאה בשנית ועד היום שהחלה בהליכי גירושין, טרם עברו חמש שנים, והיא זכאית לחידוש קצבת השאירים.נישואין / חתונהאלמנות / אלמניםקצבת שארים