ראיות לסתור נכות אורטופדית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ראיות לסתור נכות אורטופדית:

מבוא


בפניי בקשתה של הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי באשר לנכותו של התובע, ולמינוי מומחה בתחום האורתופדיה אשר יקבע את שיעור נכותו של התובע כתוצאה מהתאונות נושא התביעה.
התובע, יליד 1971, הגיש תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק פיצויים לנפגעי תאונות הדרכים"), בשל נזקים שנגרמו לו בעקבות שתי תאונת דרכים שאירעו לו במהלך עבודתו.
התאונה הראשונה אירעה ביום 17 ביולי 2005 (להלן- "התאונה הראשונה") והתאונה השנייה אירעה ביום 14 בפברואר 2007 (להלן- "התאונה השנייה").
ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה שבעקבות התאונה הראשונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%, בגין פגיעה בברך ימין. כן קבעה שבעקבות התאונה השנייה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 19% בגין פגיעה בשתי ברכיים: לגבי ברך ימין, נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 20%, ממנה נוכו 10% בגין מצב קודם. בגין הפגיעה בברך שמאל נקבעה נכות בשיעור 10%.


הבקשה


בבקשתה קבלה הנתבעת על קביעות ועדות המוסד לביטוח לאומי באשר לנכות שנקבעה בשל הפגיעות בברך ימין .
לטענת הנתבעת במהלך התאונה הראשונה לא נפגע התובע בברכו הימנית, כפי שעולה מהתיעוד הרפואי שצורף לכתב התביעה שבו לא מוזכרות תלונות על פגיעה בברך.
נטען כי חרף קביעת הועדה מדרג ראשון, קבעה ועדת הערר לתובע נכות בברך ימין מבלי שקיימה דיון בשאלת הקשר הסיבתי וללא בחינת התיעוד הרפואי הרלוונטי.
הנתבעת פירטה כי עובר לתאונה הראשונה סבל התובע מבעיות בקרסול ימין העלולות להקרין לברך ולגרום להרגשת כאב בברך ימין.
אשר לתאונה השנייה, טענה הנתבעת כי מעיון בפרוטוקולי ועדת המוסד לביטוח לאומי, עולה כי לא עמדה בפני הוועדה בדיקת תהודה מגנטית שבוצעה לתובע ביום 17.4.2006 אשר העלתה חשד לקרע חוזר במיניסקוס המדיאלי.
לטענת הנתבעת, מעידים ממצאי הבדיקה על החמרה במצבו הרפואי של התובע עובר לתאונה השנייה.
הנתבעת הוסיפה כי הועדה קבעה את נכותו של התובע על פי סעיף 35, אף שבממצאי בדיקתו לא מתוארים נזק או השפעה בינונית על כושר הפעולה. נטען שבמקביל ניכתה הוועדה את נכותו של התובע בגין מצב קודם לפי סעיף 48. לטענת התובעת, בהיזדקקות הוועדה לסעיפים שונים לשם השוואה בין נכותו הכוללת לבין מצבו הקודם, ללא כל הסבר וכן אי היזקקות הוועדה לסעיף הרלוונטי לפגיעה בברך, יש טעם לפגם.
בנסיבות אלה, נטען, שקביעת הוועדה אינה ממצה וקיים ספק בשאלת הקשר הסיבתי בין הנכויות שנקבעו לתובע לבין התאונות, לפיכך יש טעם להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור.


עמדת התובע


התובע התנגד לבקשה, והפנה לפסיקה לפיה מתן היתר להבאת ראיות לסתור הינו היתר שיופעל בצמצום, ובמקרים חריגים בלבד.
נטען כי מלוא החומר בדבר מצבו הרפואי של התובע בעבר היה מונח בפני הוועדות שדנו במצבו.
אשר לפגיעה בברך ימין, הפנה התובע לכך שהוא התלונן לראשונה בפני ד"ר רמי לוי אודות כאבים בברך ימין, תשעה ימים בלבד לאחר התאונה הראשונה.
עוד הפנה התובע לאישור המוסד לביטוח לאומי בדבר הכרה בפגיעה בברך ימין. התובע תיאר בפרוטרוט את שלבי הטיפול בתביעתו, ואת עתירתו לבית הדין לעבודה נגד החלטות הועדות לפיהן לא נותרה לו נכות בעקבות התאונה הראשונה. כן הפנה לפסק דינו של בית הדין לעבודה לפיו בהמלצת בית המשפט ובהסכמת המוסד לביטוח לאומי נפסלה ועדת הערר שדנה בנכות ועניינו של התובע הוחזר לועדת ערר בהרכב שונה, אשר בחנה מחדש את תביעתו, תוך התייחסות לחוות דעת שהוגשה מטעמו, וקבעה לתובע נכות בגין הפגיעה בברכו.
לטענת התובע התיעוד שצירפה הנתבעת מעברו של התובע מתייחס לתלונות אודות הקרסול שעה שהפגיעה בתאונה ונכותו של התובע נקבעה בגין פגיעה בברך.
אשר לתאונה השנייה, טען התובע כי קביעת נכותו בגין התאונה הראשונה נקבעה לאחר ביצוע בדיקת התהודה המגנטית.


תגובת הנתבעת


לטענת הנתבעת, הערר שהגיש התובע לבית הדין לעבודה תומך בבקשתה להבאת ראיות לסתור, משום שבמסגרת הערר טען התובע כי פרוטוקולי ועדות המוסד לביטוח לאומי אינם משקפים את הדיון שהתקיים בוועדה. מעבר לכך, נטען כי מהודעת הערר עולה כי חברי ועדת הערר שללו באופן נחרץ את טענת התובע לקשר סיבתי בין הפגיעה בברך לבין האירוע .
לטענת הנתבעת לאור הטענות שהעלה התובע בהודעת הערר שהוגשה לבית הדין לעבודה, היה מקום לדיון מקיף בשאלת הקשר הסיבתי.
לגבי התאונה השנייה, הנתבעת סבורה כי טענת התובע שהחלטת ועדת המל"ל נסמכת בין היתר על בדיקת התהודה המגנטית, אינה נתמכת בפרוטוקולי ועדות המל"ל. בהעדר התייחסות מפורשת לבדיקה, עולה כי ממצאי הבדיקה לא עלו בפני הוועדות שקבעו את נכות התובע.

דיון והכרעה
המסגרת החוקית


סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע –

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."



כפי שנפסק לא אחת, הרשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים בלבד, כך למשל בע"א 90/5777 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה (4) 77.-

"יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמא למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על ידי הועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית המשפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוונטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, ואשר לו היו לפניה, בודאי היו מביאות לתוצאה שונה...מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הועדה הרפואית לבין מה שסבורים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי גוף יודע, עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים ועד כמה אין קושי למצוא חוות דעת שתהיה שונה ממסקנות הועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת... פסיקתו העקבית של בית משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".



הטעמים להלכה זו נעוצים איפוא בראש ובראשונה בטעמים של יעילות הדיון, ובהכרה בכך שמטבע הדברים עשויים מומחים רפואיים שונים לקבוע דרגות נכות שונות, ואולם אין בכך כדי להצדיק נקיטת הליך מורכב של קביעת נכויות רפואית בבית המשפט, אשר יחייב הכרעה בין עמדות מקצועיות של מומחים שונים. טעם נוסף הינו הצורך באחידות, ובלשונו של כב' השופט ריבלין ברע"א 06/4484 רינה מור נ. אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ, (ניתן ביום 19.9.06) –

"סעיף 6ב לחוק הפיצויים נועד בעיקרו של דבר לפטור את בית המשפט מהליך מתמשך, מסובך ומורכב בקביעת דרגת הנכות של הנפגע (בר"ע 309/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 690, 701). לתכלית הדיונית מצטרף גם רציונאל נוסף של צדק מהותי. החלת אותה דרגת נכות, אשר נקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, גם בתביעה שמתבררת בבתי המשפט, עשויה לתרום לאחידות ראייתית ועובדתית".


ככל שבית המשפט משתכנע אפוא שבפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לא עמד חומר רפואי חשוב ורלוונטי, בהתייחס למצבו הרפואי של התובע לפני התאונה, וככל שבית המשפט משתכנע שאילו היה חומר זה מוצג לוועדה היה בכך באופן ודאי כדי להשפיע על החלטתה, יש בכך משום הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור.


מן הכלל אל הפרט


לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, במסמכים שצורפו לבקשת הנתבעת וכן בפרוטוקול הדיונים שהתקיימו בועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, מצאתי שבענייננו מתקיים החריג המצדיק הבאת ראיות לסתור.
עולה מהמסמכים שבתחילה קבעו וועדות המוסד לביטוח לאומי, בעקבות דיון מפורט, שלא קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות בברך ימין.
התובע העלה בפני בית הדין לעבודה טענות כבדות משקל נגד החלטות הוועדות הרפואיות, תוך שהוא מפנה לכך שהתובע התלונן על כאבים בברכו תשעה ימים לאחר התאונה. במהלך הדיון בפני בית הדין הסכים המוסד לביטוח לאומי להמלצת בית הדין לעבודה לכך שהעניין יובא להכרעת וועדת ערר בהרכב חדש, מבלי שיונחו בפניה קביעות הוועדה מדרג ראשון או פרוטוקול הדיון שהתקיים בפני ועדת הערר הראשונה.
מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים בפני ועדת הערר השנייה עולה ספק האם הונח בפניה מלוא החומר הרפואי הרלוונטי למתן החלטתה.
בפני הוועדה הונחה גם חוות דעת אשר הוגשה מטעם התובע, שאליה סירבו הוועדות הראשונות להתייחס, והוועדה אמצה את ממצאיה בחלקם.
הוועדה לא קיימה דיון מפורט בשאלה האם קיים קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות, ולא ברור מדוע סברה שקיים קשר סיבתי ועל איזה ממצאים מבוסס מכתב המוסד לביטוח לאומי לפיו קיים קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לבין הנכות בברך ימין.
אף שהתובע העלה טענות בדבר כאב בברכו הימנית כתשעה ימים לאחר התאונה, ואין לדעתי מקום לשלול אפשרות לקיומו של קשר סיבתי שכזה, העדר דיון בסוגייה על ידי ועדת הערר השנייה, בניגוד לדיון המפורט שהתקיים בסוגייה לפני פסק הדין של בית הדין לעבודה, מעורר ספק האם עמד בפני הוועדה מלוא החומר הרפואי הרלוונטי להחלטתה.
אשר לבדיקת התהודה המגנטית, עולה מממצאי בדיקת התהודה המגנטית מיום 17.4.2006 כי קיים: "מצב לאחר מניסקטומיה מדיאלית חלקית. מודגם איתור חריג אלכסוני בהיקף גוף המניסקוס המדיאלי בעל אותות נוזל החשוד לקרע חוזר" סיכומם של הממצאים הוא כי חשש לקרע חוזר במניסקוס המדיאלי.
אין בין הצדדים מחלוקת על כך שממצאי הבדיקה לא עמדו בפני כל הוועדות, שכן הבדיקה התקיימה לאחר שלפחות חלק מהן התכנסו.
קשה ללמוד מהפרוטוקול האם אכן גלומים ממצאי הבדיקה בקביעת הנכות, כפי שטען התובע בתגובתו, או שמא מדובר במסמך רלוונטי שהיה בו כדי לשנות את קביעות הוועדה אילו היה המסמך מונח בפניה.




עיון במסמכים שהוגשו וכן בפרוטוקול הדיון של הוועדה, מעלה שקיים יסוד סביר להניח שלא כל החומר הרפואי הרלוונטי הונח בפני הועדה, ושאילו היה מונח אותו חומר בפניה, ייתכן והייתה מגיעה למסקנה שונה.
משמצאתי כי יש לקבל את הבקשה מן הטעמים האמורים, איני מוצאת מקום להידרש לטענות בדבר הסעיפים שלפיהם נקבעה הנכות.


סוף דבר


בשל כל אלו סברתי שמתקיים בענייננו התנאי המצדיק הבאת ראיות לסתור, ועל כן אני מקבלת את הבקשה.
לפיכך, אני ממנה את פרופ' ר' מושיוב כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, לקביעת נכותו של התובע.
המומחה יתייחס, בין היתר, לשאלת הקשר הסיבתי בין תאונות הדרכים לבין מצבו הרפואי של התובע, וכן למצבו הרפואי של התובע עובר לתאונות הדרכים. שכר טרחת המומחה יעמוד על 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.
הנתבעת תישא בשכר הטרחה כמימון ביניים, והיא תעביר למומחה את שכר הטרחה במישרין בתוך 45 ימים.
הצדדים יפנו למומחה במישרין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון