רישיון משרד חקירות לתאגיד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישיון משרד חקירות לתאגיד:

המשנה לנשיא מ' בן-פורת:ו לבקשת "האיגוד הישראלי של משרדי החקירות (א.י.מ.)" (עמותה רשומה), יצא מלפני בית-משפט זה צו-על-תנאי נגד ועדת הרישוי לפי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972, ליתן טעם, מדוע לא תבוטל החלטתה מיום 17.10.83, לפיה נדחו התנגדויות העותרת למתן רישיונות לקיום משרד לחקירות לתאגידים, אשר באף אחד מחבריהם לא נתקיימו דרישות החוק הנ"ל לקיום משרד לחקירות פרטיות לפי סעיף 10לאותו חוק.

לא חזרתי על הצו-על-תנאי במלואו וכלשונו, שכן הודיע בא-כוח העותרת בפתח טיעונו לפנינו, שאין בכוונתו לבקש ביטול רישיון או איחידוש רישיון לתאגיד, שכבר השיג את מבוקשו. לשון אחר, מטרת העתירה היא, לקבל פירוש מחייב, שיפעל מכאן ולהבא לגבי תאגיד, שבקשתו לפתוח משרד (לפי סעיף 13(ב) לחוק הנ"ל) טרם נדונה. מטעם זה גם לא היה צורך בהוספת התאגידים, העלולים להיפגע, לרשימת המשיבים.
בא-כוח המשיבה (מר שמואל צור) הודיע, שאין הוא טוען, משיקולים מעשיים, שלעותרת אין זכות עמידה לפנינו.
.2 אין חולק, כי המשיבה (ועדת הרישוי הנ"ל) ראתה עצמה אנוסה לצמצם את הדרישות לגבי תאגיד, המבקש לפתוח משרד לחקירות פרטיות לאלה המפורטים בסעיף 13(ב) לחוק הנ"ל, תוך התעלמות מהתנאים החלים לפי סעיף 10לאותו חוק על "אדם" המבקש רישיון לקיים משרד לחקירות פרטיות. "אנוסה", שכן היא ערה לתוצאות המוזרות, הנובעות מחוסר התיאום בין התנאים לפתיחת משרד לחקירות פרטיות, לאדם סתם מזה ולתאגיד מזה. יצוין, כי שר המשפטים מינה בשעתו ועדה לבדיקת הנושא, בראשותו של כבוד השופט א' פ' לנדא, ואביא כלשונו קטע מעמדתה (מתוך נספח עת. 4):נ

" 9.0תאגידים
9.1הוראות החוק - המתיחסות להקמת תאגיד חוקרים קובעות, בין היתר, שעל כל חבריו ומנהליו של התאגיד להיות חוקרים פרטיים - אך אין הן דורשות כי לפחות אחד המנהלים יהיה בעל כישורים לניהול המשרד - היינו, אדם בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי. מאידך מן המוסכמות הוא כי אין תאגיד יכול לנהל את עסקיו אלא בדרך של קיום משרד. יוצא, איפוא, כי המבקש לעקוף את הוראות החוק בדבר קיום משרד יכול לעשות זאת בדרך של הקמת תאגיד, ואכן נמצאנו למדים שחוקרים מתחילים מקימים תאגיד, ומתגברים בדרך זו על הדרישות שנקבעו לצורך קיום משרד.
9.2הועדה סבורה שיש לסגור פרצה זו, בדרך של קביעת תנאי נוסף להקמת תאגיד, לפיו לפחות אחד ממנהליו הפעילים חייב להיות כשיר לקיים משרד לחקירות פרטיות, לפי סעיף 10לחוק." להבנת הבעיה אביא, כמו כן, חלק מהחלטת הוועדה מיום 17.10.83(נספח עת. 1), בה נדחתה התנגדות העותרת, להעניק רישיון לפתיחת משרד לתאגיד, אשר באף אחד ממנהליו וחבריו לא נתקיימו התנאים של סעיף 10לחוק:ב

"הטענה היסודית בהתנגדות זו היא שלפי סעיף 10לחוק חוקרים
פרטיים ושירותי שמירה לא יינתן רשיון 'לאדם' לקיים משרד לחקירות פרטיות

אלא אם נתמלאו בו מספר תנאים ובתוכם התנאי שיהא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי. ומאחר ולפי חוק הפרשנות ,מקום שמדובר באדם - אף בחבר בני-אדם במשמע, בין שהוא תאגיד ובין שאינו תאגיד' (ראה סעיף 4לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981) הרי שגם התאגידים הנדונים וכל אחד מהחברים המרכיבים אותם חייבים להיות בעלי-נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי. עובדה היא, ואינה שנויה במחלוקת, שאכן כל אחד מהחברים המרכיבים את התאגידים הנדונים, הגם שהוא בעל רשיון של חוקר פרטי שניתן לו ע"י הועדה לפי סעיף 4לחוק, לאחר שהוכח שהוא ממלא אחר התנאים שנקבעו באותו הסעיף, טרם עברו חמש שנים מהיום שבו ניתן לו הרשיון בפועל.
לאחר עיון בנימוקי ההתנגדות ובהסברים הנוספים שהושמעו בפנינו היום ע"י ב"כ המתנגדים עו"ד י' כהן, וכן מדברי התגובה שהשמיעה בפנינו הגב' שרה זיסמן, נציגת היועץ המשפטי, ולאחר שיקול בבעיה לאור הנוסח ולשונו של החוק הנדון, מחליטה הועדה לדחות את ההתנגדות, ואלה טעמיה:ו 1) הועדה מוצאת שהחוק הנדון, בדונו בענין מתן רשיון לפתיחת משרד לחקירות פרטיות, קבע שתי קטיגוריות שלכל אחת מהן הוקדש בחוק פרק מיוחד ונפרד. הקטיגוריה האחת מתייחסת לאדם יחיד בלבד שהוא חוקר פרטי, פרק ג' הוקדש לקטיגוריה זו (סעיפים 9-12). סעיף 10שבפרק זה דן בתנאים הנדרשים מחוקר פרטי כזה למלא אחריהם כדי שיינתן לו הרשיון לפתיחת המשרד. ואכן כלול בו במפורש גם התנאי האמור שאותו אדם יהא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי (תנאי מס' 3).
2) הקטיגוריה השניה מתייחסת לתאגידים בלבד, ולה הוקדש פרק ד' לחוק (סעיפים 13-17). סעיף 13ב' דן בתנאים שאם הם מתמלאים ע"י התאגיד יותן לו, לתאגיד זה, הרשיון לפתיחת המשרד. נאמר בו כי:נ 'לא יינתן רשיון לתאגיד אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה'. בהמשכו של אותו סעיף פורטו התנאים, ובפירוט זה בולט בהעדרה אותה הדרישה של חמש שנות נסיון כחוקר פרטי שנכללה, כאמור לגבי 'אדם' יחיד בסעיף 10הנ"ל. ברור מרוח החוק ומלשונו שלא הרי התנאים שהחוק נתכוון לדרוש מאדם יחיד המבקש לפתוח משרד לחקירות פרטיות כהרי התנאים הנדרשים בנדון זה מתאגידים של חוקרים פרטיים.
אין הועדה מקבלת את טענת ההתנגדות שהסעיף 10(ד) שבפרק ג' לחוק חייב לחול גם על תאגידים שהחוק דן בהם כאמור בנפרד ובמיוחד בפרק ד' של החוק.
לא זו בלבד שאין החוק דורש מחוקר פרטי שהוא חבר בתאגיד שיהיה בעל
נסיון של 5שנים דוקא, אלא שלגבי תאגיד מאפשר החוק אפילו לשתף בו אדם כחבר אשר איננו חוקר פרטי כלל (ר' סעיף 13(ב)(2)).
כשם שאין זה סביר להחיל, לאור לשון החוק, על תאגידים את התנאי שבסעיף 10(ב) הדן בגילו של האדם היחיד המבקש לפתוח משרד לחקירות פרטיות, כן אין זה סביר, לדעת הועדה, להחיל על תאגיד ועל חברי התאגידים את התנאי בדבר 5שנות ותק כחוקר פרטי.
הועדה סבורה שסעיף 4לחוק הפרשנות, התש"א-1981, עליו מסתמך מר י. כהן, איננו חל במקרה זה, שכן מסתבר שנעלמו מעיני הטוען הוראות סעיף 1לחוק הפרשנות המגביל את תחולת ההוראה הזו בענין הנדון.
הועדה מוצאת שבהקשר לענין הנדון בהתנגדות שלפנינו, הוראות החוק הנוגעות לחוקרים פרטיים משנת תשל"ב- 1972הן ברורות ומשתקפת מהן כוונת המחוקק להבחין בין התנאים שיש להחיל על אדם יחיד שהוא חוקר פרטי לבין תאגיד של חוקרים פרטיים בענין מתן רשיון לפתיחת משרד לחקירות.

לאור האמור דוחה הועדה את ההתנגדות."
לשון המחוקק והחלוקה לפרקים ג' ו-ד' נראו לוועדת הרישוי חד משמעיות, ועל כן מיאנה להעמיד לתאגיד דרישות מעבר למפורט בסעיף 13(ב) לחוק, ואף הדגישה, שהדרישות בסעיף 10, מעצם טיבן וטבען, אינן הולמות תאגיד.

.3לדעתי דין העתירה להתקבל ואלה טעמיי:ב
המבקש לעסוק כחוקר פרטי זקוק לרישיון מתאים מאת הוועדה (היא המשיבה). קיבל רישיון, מותר לו לעסוק בכך אך ורק במסגרת "משרד המיועד לחקירות פרטיות":ו סעיף 3לחוק הנ"ל, המצוי בפרק ב' שכותרתו "חוקרים פרטיים". להשגת הרישיון האמור עליו (בין היתר) להתאמן במשך שלוש שנים, לפחות, בעריכת חקירות "במשרד לחקירות פרטיות בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד" (סעיף 4(א)(4)(א)), או במקום אחר שהוכר לכך. רק במקרים מיוחדים רשאית הוועדה לוותר על התנאי האמור, כולו או מקצתו. מכל מקום, משקיבל אדם רישיון כחוקר פרטי, עליו, כאמור, לעסוק בכך אך ורק "במשרד המיועד לחקירות פרטיות".
להבנת הבעיה הדורשת הכרעה על ידינו, אביא במלואו וכלשונו את פרק ג' לחוק, שכותרתו "משרד לחקירות פרטיות":נ

"פרק ג':ב משרד לחקירות פרטיות

קיום משרד ללא רשיון

.9 לא יקיים אדם משרד לחקירות פרטיות אלא אם יש בידו רשיון לכך מאת הועדה.

כשרות לקיום משרד
.10לא יינתן רשיון לאדם לקיים משרד לחקירות פרטיות אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:ו
(1) הוא חוקר פרטי רשוי;
(2) הוא בן עשרים ושמונה שנה ומעלה;
(3) הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.

העסקה בחקירות פרטיות
.11בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד.

פיקוח על מועסקים
.12בעל משרד לחקירות פרטיות ינקוט אמצעים סבירים כדי להבטיח את התנהגותם הראויה של המועסקים במשרדו." תנאי-בלעדיו-אין לקיום משרד לחקירות פרטיות הוא, איפוא, שלמבקש יהיו לפחות חמש שנות ניסיון כחוקר פרטי. במשרד כזה אסור להעסיק בחקירה אדם שאינו חוקר פרטי רשוי, מלבד מתאמן, וגם זאת בתנאי "שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד" (סעיף .11ההדגשה שלי - מ' ב"פ).
עולה מן המקובץ, שהמחוקק לא היה מוכן לסמוך על שירות ללקוחות של חוקר פרטי רשוי, אלא אם הוא ניתן במסגרת של משרד לחקירות פרטיות, היינו במשרד אשר מקימו ומנהלו הוא לפחות בעל חמש שנות ניסיון כחוקר פרטי. "מתאמן" רשאי לעסוק בחקירה פרטית רק תחת פיקוחו והדרכתו הישירים של מנהל אותו משרד, שהוא (כאמור) בעל ותק של חמש שנים ומעלה כחוקר פרטי (בנוסף על שלוש שנות עבודתו כמתאמן).
אם נגרוס, שהמשיבה צודקת בעמדתה, שפרק ד' (שכותרתו "תאגידי חוקרים") עומד בפני עצמו, כך שאין לפרק ג' הנ"ל (סעיפים 9- 12שהובאו כלשונם) תחולה על תאגיד המבקש לפתוח משרד לחקירות פרטיות, יהיו לכך תוצאות בלתי רצויות ואף בלתי מתקבלות על הדעת. להבהרת הלך מחשבתי אצטט תחילה את סעיף 13המופיע בפרק ד':נ


"פרק ד':ב תאגידי חוקרים

תאגידים של חוקרים פרטיים
.13(א) תאגיד לא יהיה כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או סניף של משרד כזה או לנהל חקירות פרטיות, אלא אם בידו רשיון לכך מאת הועדה.
ב) לא יינתן רשיון לתאיד אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:ו
(1) התאגיד רשום בישראל כדין ואין לו כל הגבלה על ערבות חבריו; (2) כל חבריו ומנהליו הם חוקרים פרטיים, אלא אם אישרה הועדה השתתפותו של מי שאינו חוקר פרטי, בהתאם לכללים שקבעה הועדה; (3) מטרתו כפי שפורטה בתזכיר ההתאגדות היא עיסוק באלה בלבד:נ חקירות פרטיות, ארגון שירותי שמירה ופעולות הלואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי סעיף 6לפקודת החברות אינו חל עליו." אם תנאים אלה, לגבי תאגיד הרוצה לפתוח משרד לחקירות פרטיות, הם ממצים ועומדים ברשות עצמם במנותק מפרק ג'. יכולים שני חוקרים פרטיים או יותר, שסיימו רק שלוש שנות התמחות וקיבלו זה עתה רישיון כחוקרים פרטיים לפי פרק ב' לחוק, להתאגד ולפתוח משרד חקירות לאלתר. יתרה מזו, על-פי סעיף 13(ב)(2)הנ"ל מוסמכת הוועדה אף לאשר השתתפותו כמנהל או כחבר של מי שאינו חוקר פרטי. לפי הלך מחשבה זה ייתכן, לפחות תיאורטית (גם אם מעשית אין להניח שהוועדה תקבע כלל מרחיק לכת כזה), שמנהלו היחיד של התאגיד לא יהא כלל חוקר פרטי. תנאים כאלה אין בהם כלל ועיקר כדי להעניק לציבור הלקוחות ביטחון כלשהו, שעניינם יטופל בידי אדם מנוסה ובעל ותק כחוקר פרטי, או לפחות במסגרת משרד המקוים בידי אדם כזה.
כאשר פירוש מסוים מביא לידי סיכול מטרתו של המחוקק - בענייננו, כנובע מפרק ג', להפקיד את ענייני הציבור בידי חוקר ותיק ומנוסה - יש, כמובן, להעדיף על-פניו פירוש, שיתיישב עם המטרה האמורה, מה גם שהיא לא רק רצויה אלא אף מחויבת ההיגיון וחוש הצדק, הפירוש הנכון חייב איפוא להיות מושתת על קיום קשר בין פרק ג' לפרק ד'.
קשר זה בולט גם טכנית על-פניו בהצעת חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשכ"ט-1969, שם נדון הנושא "משרד לחקירות פרטיות" בפרק משותף (הוא פרק ג') ואף בסעיף משותף שאביאו כלשונו:ב


"כשירות
.9 (א) לא יהיה אדם כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או לניהולו אלא אם נתמלאו בו תנאים אלה:ו
(1) הוא חוקר פרטי רשוי;
(2) הוא בן שלושים שנה ומעלה:
(3) הוא בעל נסיון של חמש שנים כחוקר פרטי.
(ב) תאגיד לא יהא כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או לנהלו, אלא אם הוא תאגיד רשום בישראל וכל מנהלי המשרד הם חוקרים פרטיים רשויים." אילו הסתיים סעיף-קטן (ב) במלה "בישראל" (היינו ללא המלים הבאות אחריה "וכל מנהלי המשרד הם חוקרים פרטיים רשויים"), לא היה איש מעלה על הדעת, שדי ברישום תאגיד בישראל כדי להכשירו לעסוק כ"משרד לחקירות פרטיות". לשון אחר, במקרה כזה ברור היה, שזהו תנאי נוסף לתנאים המנויים בסעיף-קטן א'. נשאלת השאלה, כלום משתנה המסקנה ללא השמטת הסיפא. הגורס כך כאילו אומר, שלגבי תאגיד הסתפק המחוקק בדרישה, שמנהליו וחבריו יהיו כולם חוקרים פרטיים (אך לאו דווקא בעלי ותק המכשיר אותם, או לפחות אחד מהם, לפתוח או לנהל משרד לחקירות פרטיות לפי סעיף-קטן א'). לפי פירוש זה יוצא שסעיף-קטן (ב) בא להקל על תאגיד בהשוואה לאדם סתם. אולם מד"כ 63(תשל"ב) 2017עולה, שתנאי זה דווקא נועד להכביד על התאגיד. נאמר שם, מפי מרדכי ביבי בשם ועדת החוקה, חוק ומשפט, כי התנאי שהמנהלים והחברים של התאגיד צריכים כולם להיות חוקרים פרטיים "עשוי להיות מכביד ביותר בעיקר לגבי תאגידים חדשים הנמצאים בשלב של חיפוש מקורות מימון, ומשום כך ניתן שוברו של התנאי בצדו: במקרים מיוחדים, בהתאם לכלים שקבעה ועדת הרישוי, רשאית היא להורות שגם מי שאינו חוקר פרטי יהיה חבר בתאגיד, אם לא היה בחברות כזו כדי לסכל את פעילות התאגיד בהתאם למגמת החוק" (ההדגשה שלי - מ' ב"פ). מכאן ברור, לדעתי, כי ההצעה בסעיף 9הייתה, שרק מי שנתקיימו בו התנאים בסעיף-קטן (א) יהא כשיר לפתוח משרד לחקירות פרטיות או לנהל משרד כזה, אלא שאם רוצה הוא להקים תאגיד, יהא עליו, בנוסף על כך, לקיים גם את תנאיו של סעיף-קטן (ב). הלך מחשבה זה חייב לדעתי, להנחותנו גם בבואנו לפרש את הכתוב בפרקים ב', ג' ו-ד' לחוק הנ"ל.
תמיכה בהלך מחשבתי ניתן למצוא גם בלשון תקנה 1לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות), תשל"ב1972, הקובעת לאמור:

"בקשה לאישור כמאמן
.1 חוקר פרטי רשוי הרוצה להיות מאמן לפי סעיף 11לחוק יגיש לועדה שמונתה לפי סעיף 2לחוק (להלן - הועדה) בקשה לאישור ויצרף לה
תצהיר, לפי פקודת ראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, שלפיו הוא מנהל משרד לחקירות פרטיות." הדרך, בה רשאי חוקר פרטי להיות מאמן, מובילה לסעיף 11לחוק, המצוי בפרק ג'. ואילו לגבי פרק ד' לא מצינו בתקנות שום הוראה בנושא העסקת מאמנים. לפיכך - אם נאמץ את רעיון הניתוק בין הפרקים - נמצא, שתאגיד הפותח משרד, לעולם אינו כשיר להיות מאמן, תוצאה שהדעת אינה סובלתה. ברם, אפילו נניח, שניתן למצוא דרך כלשהי ליצור קשר בן פרק ד' לסעיף 11שבפרק ג' (אך לא לסעיף 10שבו), גם אז תהיה התוצאה בלתי נסבלת, אבהיר עניין זה: סעיף 11לחוק קובע לאמור: העסקה בחקירות
" .11בעל משרד לחקירות פרטיות לא יעסיק אדם בחקירה אלא אם הוא חוקר פרטי רשוי; אולם רשאי הוא להעסיק בחקירה מתאמן אף שאינו חוקר פרטי רשוי, ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל המשרד." אם, כגירסת המשיבה, די בכך, שכל מנהליו של תאגיד יהיו חוקרים פרטיים, יוכל חוקר פרטי, אפילו ניסיונו מתוך עבודתו כמתאמן הוא אפסי, לשמש כמאמן. ההשלכה השלילית של אפשרות כזאת על רמת ההדרכה לה יזכה המתאמן, העתיד להיות חוקר פרטי, מובנת מאליה.
ניתן להקשות, כלום הפעלת סעיף 11לחוק על תאגיד (כפירוש המקובל עליי) לא תביא אף היא לתוצאה בלתי סבירה, שהרי לפי הסיפא של סעיף זה רשאי בעל משרד לחקירות פרטיות "להעסיק בחקירה מתאמן...ובלבד שהמתאמן יפעל בפיקוחו ובהדרכתו הישירים של מנהל השרד" (ההדגשה שלי - מ' ב"פ). אם די, שמנהליו של תאגיד (פרט לאחד) הם חוקרים פרטיים גרידא, יוצא, ששוב הגענו למצב, בו יוכל מנהל שהוא רק "חוקר פרטי" (ואם קיבל פטור - אפילו אינו חוקר פרטי) לשמש מאמן, ומה הועילו חכמים בתקנתם? התשובה לכך היא, לדעתי, כפולה: (א) לכאורה, נוטה אני לפרש את הביטוי "מנהל המשרד" בסעיף 11סיפא לחוק כמתייחס לאותו אדם, בו נתקיימו תנאיו של סעיף 10(ואשר בחר לפתוח את המשרד באמצעות תאגיד); (ב) מכל מקום, מעניקה תקנה 1לתקנות הנ"ל, הדנות ברישום מתאמנים, שיקול-דעת לוועדה לקבוע כללים מתאימים, ואין להעלות על הדעת, שזו תיענה לבקשת רישום של מתאמן, אם מאמנו אינו כשיר לתפקיד זה. אולם אין זה רצוי, שכשירותו של המאמן תהיה עניין שבשיקול-דעת ולא (בכפוף לסעיף 4(א)(4)(ב) לחוק) תנאי-בלעדיו-אין להעסקת מתאמן. אם יתקבל הפירוש דלעיל לביטוי "מנהל המשרד" בסעיף 11סיפא לחוק, תושג מטרה זו, אך כדי למנוע ספקות רצוי, לדעתי, שהמחוקק יקבע כך בלשון ברורה וחד-משמעית.

הדוגמה דלעיל באה רק להמחיש, שהניתוק בין הפרקים אינו מבוסס. ברם, השיקול העיקרי בעיניי הוא, שיש להגשים את מטרת החקיקה (וזו באה לכלל ביטוי בדרישות המפורטות בסעיף 10לחוק) ולא לסכלה על-ידי פתיחת פתח כרוחבו של אולם לעקיפתן של דרישות אלה. פירוש, המוביל (כאמור) לתוצאה, ששני אנשים או יותר, אף שזה מקרוב סיימו תקופת התאמנות, יוכלו באין מפריע לפתוח משרד חקירות, אינו יכול להיות נכון.
כפי שנאמר בע"א 73/50 [1], בעמ' 604מול האות ז:
"תפקידו של בית משפט הנדרש לפרש חוק הוא לרדת לסוף דעתו של המחוקק ולגלות את כוונתו הרצויה, ואם פירוש מסויים של החוק מוליך אותנו לפתרון חסר כל הגיון, אות הוא, בדרך כלל, כי אין זה הפתרון אשר המחוקק רצה בו, וכי אין זה הפירוש הנכון של החוק." ראה כמו כן: ע"א 87/50 [2], בעמ' 83מול האות א; 539/72[3], בעמ' 834מול האות ב, וע"א 305/69 [4], בעמ' 199מול האות ז.
זאת ועוד, גם אם הפירוש ההגיוני אינו עולה בקנה אחד עם הנוסח כפשוטו, יחפש בית המשפט פירוש, ולו גם דחוק ולעתים מלאכותי, כדי שמטרת החקיקה תקוים, ראה, לדוגמה, ע"פ 121/52 [5], בעמ' 176בין האותיות ג-ו.
אמנם קשה להלל את הנוסח הכתוב, אך גם אין לומר, שאי-אפשר להקנות לו פירוש המקיים את מטרת החקיקה. לפי הפירוש המקובל עליי, חייב תחילה אדם כלשהו לקיים את תנאיו של סעיף 10לחוק (בנוסף על סעיף 4לפרק ב'), כדי שיהיה כשיר לפתוח משרד לחקירות. רק בשלב זה עומדת לפניו הברירה לעשות כן באמצעות תאגיד, ובלבד שהוא יהיה מנהלו או אחד ממנהליו (וכן, כנראה, "מנהל המשרד" במובן סעיף 11סיפא לחוק). בחר בדרך זו, עליו למלא גם אחר התנאים המכבידים למדי של פרק ד' כמבואר לעיל.
אשר על כן הייתי עושה את הצו-על-תנאי להחלטי ומחייבת את המשיבה לשלם לעותרת הוצאות בסך 000, 200שקל.

השופט ג' בך: אני מסכים.


השופטת ש' נתניהו: אני מסכימה.
הוחלט לעשות את הצו-על-תנאי להחלטי ולחייב את המשיבה לשלם לעותרת הוצאות בסך 000, 200שקל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סוגי התאגידים בישראל

  2. תאגיד שהוקם בחוק

  3. נוהל תאגידים עובדים זרים

  4. חיוב אישי על חוב של תאגיד

  5. מרמה והפרת אמונים בתאגיד

  6. רישיון משרד חקירות לתאגיד

  7. אחריות פלילית אורגנים בתאגיד

  8. חובת קיום הסכם תאגיד בפירוק

  9. פיצויים לתאגיד ללא הוכחת נזק

  10. אחריות אישית של נושא משרה בתאגיד

  11. תביעה נגד תאגיד מים - סמכות עניינית

  12. אחריות מנהלי תאגיד להפרת זכויות יוצרים

  13. אחריות נושא משרה בתאגיד על העסקת עובד זר

  14. המעמד המשפטי של "תאגיד מים" - האם נחשב רשות ?

  15. העברת הסמכויות מידי הרשויות המקומיות לידי תאגידי מים וביוב

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון