שבירת קיר חיצוני של גג מרפסת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שבירת קיר חיצוני של גג מרפסת: ענינן של התובענות בתיק זה הינו סכסוך שכנים בבית משותף. התובעים (הנתבעים שכנגד - להלן: התובעים) מתגוררים בדירה שמעל דירת הנתבעים (התובעים שכנגד - להלן: הנתבעים) באופן שגג דירת הנתבעים, שהוא רכוש משותף, מופרד מדירת התובעים ע"י קיר חיצוני. התובעים פרצו את הקיר החיצוני של דירתם ע"מ לספח את הגג כמרפסת לדירתם ועל רקע זה נתגלעה מחלוקת בין הצדדים. התובעים עותרים לפיצוי בגין נזק שנגרם להם עקב שני ארועים שיפורטו להלן והנתבעים עותרים לפיצוי בגין עגמת הנפש וההטרדה שנגרמו להם עקב הפריצה. לטענת התובעים ביום 13/04/98 דפק נתבע 1 (להלן: הנתבע) בחוזקה על דלת ביתם ומשפתחה תובעת 2 (להלן: התובעת) את הדלת התפרץ פנימה קילל, איים וירק עליה ועקב כך היא חשה לא טוב ונלקחה לבית החולים. הארוע האחר אליו מתייחסת התובענה העיקרית הינו מיום 19/04/98. גם בארוע זה לא נכח תובע מס' 1. לטענת התובעת בתאריך זה טיפס הנתבע לגג לאחר שכבר נסגר וסופח כמרפסת לדירתם וגרם נזקים בכך ששבר שיש במקום. בשני הארועים לא נכח התובע ועדותה של התובעת הוכחשה ע"י הנתבע מכל וכל. לענין הארוע השני טען הנתבע כי מאחר שהתובעים לא שעו לפניותיו בכתב ובע"פ וכן לצו המניעה שהוצא הוא מימש זכות לסעד עצמי המוקנית לפי סע' 18 לחוק המקרקעין. התובעים לא הכחישו כי הם בנו על גג המהווה רכוש משותף וגם לטענתם הבניה אושרה רק בדיעבד ע"י האספה הכללית של הדיירים. כפי שנקבע ברע"א 698/85 בן צור ואח' נ' ששון ואח', פ"ד מא (3) 144, 151 ש: "תפיסת חזקה בלעדית על-ידי בנייה ב"רכוש המשותף" המיועד לשמש את כל "בעלי" הדירות, שוללת לצמיתות את זכות השימוש באותו חלק מה"רכוש המשותף" משאר "בעלי" הדירות, ו"ברור כי דבר כזה אינו יכול להיעשות אלא בהסכמתם וכשם שאין בעל דירה רשאי לקפח ע"י מעשה כזה את זכותם של יתר בעלי הדירות לעשות שימוש באותו מקום, כן אין בכוחה של האספה הכללית להקצות לאותו בעל דירה חלק מן "הרכוש המשותף" לשימושו הבלעדי, שכן זכות "השייכת לכמה שותפים ואינה מתייחסת לענין שימושי רגיל שכולם נהנים ממנו בדרך של שגרה, אין אחד השותפים יכול ליטול אותה או חלק ממנה, לעצמו ולהדיר את השותפים האחרים ממנה שלא בהסכמתם". כך טוען גם המלומד יהושע וייסמן בספרו דיני קניין: בעלות ושיתוף (ירושלים, תשנ"ז - 1997) בעמ' 455-456, ש: "החלטה של האסיפה הכללית המביאה לכך שההחזקה בחלק מן הרכוש המשותף נשללת מאת בעל דירה כלשהו, נחשבת כהחלטה המשנה את זכויות אותו בעל דירה ועל כן כפופה לזכות הווטו שלו." לפיכך אפילו כונסה האספה הכללית ודנה בענין כדין עדיין לא היתה מוסמכת לתת את האישור בדיעבד לבנית התובעים על הגג המשותף. בנסיבות אלו דין התביעה להידחות. באשר לתביעה הנגדית: בבית משפט לתביעות קטנות, הצדדים, בד"כ אינם מיוצגים ע"י עורכי דין, ואינם יודעים את כל דקויות החוק והפסיקה. נראה כי במצב כזה, דרישות הצדק מחייבות את בית המשפט "...להיזקק לקונסטרוקציה משפטית, שלא הועלתה בטיעוני הצדדים..." במקרים בהם "...העובדות המקימות את העילה המשפטית, אשר ניתן לדעתו להיזקק לה, אכן נטענו במפורש בכתב התביעה..." (בית המשפט העליון מפי השופט ג. בך בע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ ואח' נ' לויטין, פ"ד מו (3) 617, 625 מול האותיות א-ד) בענייננו, עולה מפורשות מכתב התביעה שכנגד כי התובעים בנו על גג שהינו רכוש משותף למרות התנגדות הנתבעים וכי הם המשיכו בבניה למרות שהנתבעים הודיעו להם על התנגדותם. לא זאת אלא שהם ניצלו את ימי חג הפסח, בהם קשה להשיג עו"ד וגם בה"מ אינם פועלים במתכונת מלאה, לצורך ביצוע העבודה. בנית התובעים על רכוש משותף ללא אישור הנתבעים הינה מעשה שאדם סביר לא היה עושה ונכנסת למסגרת עוולת הרשלנות. כ"כ זהו מעשה של הפרת חובה חקוקה. משהוכח כי נגרם לתובעים שכנגד נזק עקב הבניה כאמור (לרבות פגיעה בזכות היסוד לקנין) וכן עגמת נפש בנסיבות שפורטו, אני מחייבת את התובעים (הנתבעים שכנגד) לשלם לנתבעים (התובעים שכנגד) פיצוי בסך של 6,000 ש"ח. מרפסתגגקירות