עקב התאונה, נפגע התובע בראשו ובירכו הימנית ואובחנו אצלו שטף דם סוב-דוראלי במוח השמאלי, עם שבר בעצם הגולגולת. התובע סובל עקב התאונה מכאבי ראש עם הפרעות בזכרון עקב הפרעה קוגניטיבית שנגרמה ע"י התאונה ואומתה ע"י איבחון נוירופסיכולוגי. מחמת כאבי הראש והפרעה הנ"ל נותרה לתובע נכות צמיתה של % 15 לפי סע' 34ב'-ג' לטבלת דרגות הנכויות של תקנות המל"ל לנפגעי עבודה (להלן: הטבלה) ו- % 15 נוספים עקב החסר בעצם הגולגולת לפי סע' 36(2) ד' 1 לטבלה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שבר בגולגולת: 1. נושא פסק דין זה הוא תביעת קטין, יליד 13.11.87, תושב יאטא שנפגע בתאונת-דרכים מיום 27.4.93 (להלן: התאונה), ע"י רכב המבוטח ע"י הנתבעת 2, לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ח-1975. הנתבע 1נהג ברכב המבוטח, לא התגונן והנתבעת 2 הודתה בחבותה לפיצוי לפי החוק הנ"ל. 2. נכותו הרפואית והתפקודית של התובע: נכות רפואית: א. עקב התאונה, נפגע התובע בראשו ובירכו הימנית ואובחנו אצלו שטף דם סוב-דוראלי במוח השמאלי, עם שבר בעצם הגולגולת, שטף דם בארובת עין שמאל והרחבה של אישון עין ימין, בירכו אובחן שבר בקטע האמצעי. בעקבות האבחנות הנ"ל, בוצע ניתוח לשחרור הדימום במוח והרגל הימנית הושמה בגבס, הוחזקה במשיכה למשך חודש ימים, והוא נזקק לטיפולים פיזיוטרפיים במשך מספר חודשים. התובע היה מאושפז עקב הפגיעות הנ"ל בבי"ח מוקאסד מ- 27.4.93 עד 27.5.93 ובין 4.4.94 ל- 10.4.94 אושפז שוב, כאשר במהלך האישפוז הושתלה בגולגולתו "פלטה" בגודל 96 x ס"מ. ב. עקב הפגיעות הנ"ל, נותרו לתובע נכויות צמיתות כדלהלן: בתחום הנוירולוגי: התובע סובל עקב התאונה מכאבי ראש עם הפרעות בזכרון עקב הפרעה קוגניטיבית שנגרמה ע"י התאונה ואומתה ע"י איבחון נוירופסיכולוגי. מחמת כאבי הראש והפרעה הנ"ל נותרה לתובע נכות צמיתה של % 15לפי סע' 34ב'-ג' לטבלת דרגות הנכויות של תקנות המל"ל לנפגעי עבודה (להלן: הטבלה) ו- % 15 נוספים עקב החסר בעצם הגולגולת לפי סע' 36(2) ד' 1לטבלה. בתחום העיניים: עקב התאונה נפגעה עינו הימנית של התובע כדלהלן: חדות עין ימין צומצמה ונותרה לו בגינה נכות של % 10 לפי סע' 52(1)(4)(ז) לטבלה; עפעף עינו צנח ב- 3.5 מ"מ ועקב כך נותרה לו נכות של % 10 לפי סע' 55א' לטבלה; תנועת עין ימין הוגבלה כמעט בשלמות והתובע סובל מראייה כפולה בעין זו - פגיעות שהותירו לו נכות של % 15 לפי סע' 57(2) לטבלה. בתחום האורטופדי: לא נותרה לתובע נכות צמיתה. למעשה סבל רק מנכויות זמניות של % 100 למשך חודש ושל % 50 למשך חודשיים נוספים. כל הנכויות הרפואיות הצמיתות לאחר שיקלול מסתכמות ב- %50. נכות תפקודית: על אף שאין ספק כי כאבי הראש וההפרעות בחשיבה ובעינו הימנית כנ"ל, גרמו ויגרמו לתובע קשיים בלמידה; בהתמדה, תוך גילוי סימני עצבנות ואלימות ביחס לסובבים אותו, מסוגל הוא בסיוע של שיעורי עזר - בין היתר ע"י אימו שהיא מורה במקצועה - להגיע להישגים של תלמיד בינוני, מבלי להיכשל באף מקצוע כמוכח מתעודות ביה"ס ת/ 7א'-ג', עם ממוצע של % 69 ב- 5/1994 וב- % 72.2 ב- .6/1995 אמנם ציונו בחשבון הוא %50, אך ציונו אינו "נכשל" כתיאור אימו בעמ' 19 לעדותה, ועל אף ששני הוריו מעידים כי אינו מסוגל ללמוד את ה- ,a.b.c הוא זכה באנגלית לציון -% 65% 60, כל זאת למרות שעקב התאונה נעדר מלימודים למשך תקופה של כשנה. למעשה, חל גם שיפור במצב עפעף עינו הימנית ע"י הרמתו במידת מה, וחדות ראייתו תוקנה ע"י משקפיים. התובע סובל גם מידי פעם מהרטבות לילה, אך איני מאמין בתכיפותן - כעדות הוריו - ולא נתברר מידת השפעתן על תפקודו, מה גם שיש להניח כי עם חלוף השנים תופעות אלו תיעלמנה. התובע נעזר מידי פעם בטיפול פסיכולוגי, אך לא נתברר אם טיפול זה דרוש ומהו היקפו ובהעדר קבלות גם לא נתבררה עלותו. אם התובע מתארת את התובע כמי שאינו מסוגל להיות בשמש מחמת הפגיעה בגולגולתו ואביו מעיד כי אינו מסוגל ללכת יותר מ- 200 מ', אך אין לכך תימוכין בחוות הדעת ולפי תעודות ביה"ס זכה בספורט ל- % 85 ו- % 89 ואיני מאמין כי מגבלות כנ"ל משפיעות על תנועות רגליו. ברי לי כי שתי עדויות ההורים נוטות להגזמת יתר בתאור מגבלותיו של התובע, כגון: הקדשת % 90מזמנה הפנוי של האם לבנה התובע, כאשר יש לה עוד ילדים ומתגוררת בדירה של 8 חדרים. סוף דבר, לאור כל האמור לעיל, אני מעריך את נכותו התפקודית של התובע עקב התאונה ב- %30. 3. לאור הראיות שהובאו בפני, על יסוד הערכתן כר"מ, מהו הפיצוי הראוי המגיע לתובע בראשי הנזק השונים? א. השכר הצפוי לענין הפסד כושר השתכרות: הורי התובע הינם בעלי השכלה גבוהה, האב למד מספר שנים באוניברסיטה והאם שימשה מספר שנים כמורת בית ספר ולאחר מכן כמנהלת, אך בפועל האב עבד כמורה, סוכן ביטוח, נהג משאית, נהג מונית וכיום הוא בעלים של משרד לעריכת בקשות ורישוי. האם חדלה לעבוד בניהול ובהוראה החל מ- 1990, כאשר ב- 1992 חזרה לעבוד במשך כחודש בלבד. באשר לשכרם של ההורים, האב מעיד על הכנסה כנהג משאית של 200, 3 עד 500, 3 ש"ח לחודש, כאשר הבסיס הוא 300, 2 ש"ח וכבעל משרד כנ"ל על הכנסה יומית של 150- 170 ש"ח, ואילו האם מעידה על שכר של 500,1-600, 1 ש"ח לחודש, כאשר היום היתה משתכרת כ- 000, 2 ש"ח לחודש, אך עדויות אלו לא נתמכו ע"י תלוש שכר או מסמך כלשהו. מטעם התובע העיד דודו ע"ת 3, על שכר יומי של 150 ש"ח ליום, אך לפי תלוש השכר - היחיד שהוגש - שכרו היומי הוא 84ש"ח והיתר הוא תוספות שלא נתברר קביעותן. מכל מקום, המדובר בפועל קבוע העובד 6 שנים באותו מקום עבודה בישראל, ואשר הוצאות נסיעה היומיות מסתכמות ב- 30 ש"ח ועל אף שת/ 6ל- 8/96 מעיד על 26 ימי עבודה, איני מאמין כי זוהי תקופת עבודה חודשית מייצגת, לנוכח "הסגר" החוזר ונשנה המוטל על תושבי יו"ש. בהעדר ראיות על ההכנסה ביו"ש, מציע ב"כ התובע לקבוע את השכר הצפוי של התובע ל- 500, 2 ש"ח ואילו ב"כ הנתבעת מציע שכר בגובה 000, 1 ש"ח. לאור האמור, בהתחשב מחד ברמת השכלתם של הוריו, בביה"ס הפרטי שהוריו רשמוהו בו ובהתחשב מאידך, בשכרם הנמוך של תושבי יו"ש - בהשוואה עם שכר תושבי ישראל - אני אומד את שכרו החודשי של התובע ב- 000, 2 ש"ח נטו ולכן יגיע לו בגין הפסד כושר השתכרות עד הגיעו לגיל 65ככל שכיר - בדומה להוריו ודודו פיצוי על בסיס הפסד חדשי של 600ש"ח ובהיוון כפול הפיצוי המגיע לו יסתכם ב- 872, 07664 138x 600. 302X ב. עזרת הזולת: אין ספק כי התובע נזקק לעזרה מוגברת של הוריו בחודשים הראשונים שלאחר התאונה, במיוחד ב- 2- 3 החודשים שלאחר שחרורו מאישפוז וסביר הוא שגם בהיותו מאושפז, נזקק להימצאם של אחד מהוריו וסבתו לידו, אף כי גם לאחר מכן נזקק התובע לסיוע בלימודים וכן יזדקק לסיוע כאמור ושיעורי עזר, כולל יעוץ פסיכולוגי גם בעתיד, אך אין ראייה על תכיפות השיעורים ועלותם. אי לכך, אני אומד את עזרת הזולת בעבר, בהתחשב בין היתר בהסכמת ב"כ הנתבעת להכיר בפיצוי בסך 000, 2 ש"ח בגין הפסד שכר של אבי התובע - שנעדר מעבודתו כדי להיות ליד מיטת בנו - בסך של 000, 10 ש"ח (כולל ריבית עד היום) ואת עזרת הזולת בעתיד בסך של 000, 18 ש"ח. ג. הוצאות (נסיעה ורפואיות): 1) הוצאות נסיעה: מטעם התובע הומצאו קבלות על נסיעות במוניות לביה"ח ובחזרה בסך כולל של 800, 13 ש"ח (ת/2) וכן קבלות על הסעות לביה"ס (ת/4). באשר לראשונות, הקבלות הינן באותו כתב יד וכאילו נכתבו באותו מועד. עורך הקבלות לא העיד על תוכנן ומכל מקום נסיעות כה תכופות במוניות בנסיעה מיוחדת ("ספיישל") - ולא בנסיעת שירות, נראות מוגזמות ואינן מחוייבות המציאות. אי לכך, אני מעמיד את הוצאות הנסיעה והסעת התובע לטיפולי פיזיוטרפיה ואחרים לביה"ח על סך של 000, 10 ש"ח (כולל ריבית עד היום). באשר להוצאות הסעה לביה"ס - לא השתכנעתי כלל כי ההסעות קשורות עם התאונה. המדובר בהסעות המאורגנות ע"י ביה"ס הפרטי שבו לומדים התובע ואחותו ואיני מאמין כי לולא התאונה התובע לא היה נזקק להסעה כפי שאיני מאמין כי הוריו רשמו את אחותו לביה"ס כדי שהיא תתלווה אליו. לפיכך, תביעה לפיצוי בגין ראש נזק זה - נדחית. 2) הוצאות רפואיות: בהעדר תעוד רפואי התומך בצורך ברפואות שנרכשו עבור התובע, כמפורט בת/1, אני אומד את גובה ההוצאות הרפואיות שנדרשו לטיפול בתובע בקשר להפרעותיו בעבר בסך 500, 1 ש"ח (כולל ריבית עד היום) ולעתיד - למניעת כאבים ולטיפול בהפרעות חשיבה, אני אומד את הפיצוי המגיע עקב כך בסך נוסף של 500, 1ש"ח. הוצאות רפואיות נוספות לעתיד לא הוכחו ולא ניתן לשערן. ד. כאב וסבל (נזק לא ממוני): 1) לנכות משוקללת של % 50 סך - 500, 54 ש"ח בצירוף ריבית מיום התאונה בסך - 320, 8 ש"ח. 2) עבור 38 ימי אישפוז - 284, 8 ש"ח. סה"כ - 204, 71 ש"ח. 4. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובע באמצעות הוריו, את הסכומים הנ"ל המסתכמים לסך 076, 251 ש"ח צמוד למדד יוקר המחיה של 9/96 ונושא ריבית מ- 1.10.96, בצירוף % 13 מהסכום הנ"ל כשכ"ט עו"ד + מע"מ ובניכוי 2 סכומי תשלומים תכופים ע"ס 000, 10 ש"ח מ- 19.8.93 וע"ס 000, 6 ש"ח מ- 12.4.94, כאשר שני הסכומים צמודים למדד מיום תשלומם ונושאי ריבית מירבית עד היום. סכום הקרן הנ"ל - למעט 000, 30 ש"ח - יופקד בבנק ישראלי בחשבון חסכון צמוד למדד או למט"ז ונושא ריבית או לפי הוראות האפוטרופוס הכללי ולא ניתן יהא לעשות בו שימוש אלא עפ"י הוראות בית משפט או עם הגיע התובע לגיל 18. גולגולתשבר