תאונת דרכים פעולת איבה

האם מדובר בתאונת דרכים או פעולת איבה ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים פעולת איבה:

.1מעשה שהיה, כך היה:נ המשיב 1 נהג ברכבו, מכונית מרצדס מס' רישוי ישראלי אשר היה מבוטח על פי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970, אצל המשיבה 2- אררט חברה לביטוח בע"מ.
במכונית זו נהג המשיב 1ונוסעיה היו חמשת המערערים.
על פי כתב התביעה הרי התהפכה מכונית המרצדס בכביש 60בדרך לשכם וכתוצאה
מתאונה זו נפגעו חמשת המערערים.
בבית משפט השלום נטען על ידי ב"כ המשיבים (הנתבעים) כי אין מדובר בתאונת
דרכים עפ"י חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975(להלן:ב "חוק הפיצויים"), אלא מדובר בפעולת איבה כאמור בחוק התגמולים נפגעי פעולות איבה תש"ל- 1970(להלן:ו "חוק התגמולים").
בית המשפט קמא קיבל את הסכמת ב"כ הצדדים לפיה יסכמו ב"כ הצדדים בסוגיה משפטית זו בכתב וזאת "על רקע העובדות כפי שפורטו בהודעתו של התובע לנתבעת בדבר ארוע התאונה ועל רקע החומר שבתיק המשטרה", ובית המשפט יקבע באם "התאונה הינה תאונת דרכים או" - שהמדובר בפעולת איבה (ראה החלטת ביהמ"ש קמא מיום 14.2.96).
.2ביהמ"ש קמא בפסק דינו הסתמך על ההסכמה הדיונית אליה הגיעו ב"כ
הצדדים, וקבע:נ בהסתמך על -
"העובדות כפי שפורטו בהודעה שמסר התובע לחוקר המשטרה ובהודעה נוספת שנמסרה מטעמו לנתבע בדבר ארוע התאונה.
ואלה העובדות העולות מההודעות האמורות:ב
התובעים זוג הורים וילדיהם הקטינים תושבי יפו נסעו...
במכונית נהוגה על ידי התובע ומבוטחת אצל הנתבעת בכביש 60משכם לירושלים.
ובהודעתו למשטרה מסר התובע:ו
הבחנתי בילד ... שעמד בצידו השמאלי של הכביש, שהשליך לעברי אבן. אני ברחתי מהאבן ואיבדתי שליטה על הרכב והתהפכתי. אני לא יודע אם האבן פגעה ברכב או לא. בהודעה שנמסרה לנתבע מטעם התובע, כנראה על ידי סוכן הביטוח, נאמר:נ
המבוטח מצהיר בזה כי בעת שנסע לשכם עם משפחתו נרגם באבנים על ידי תושבי שכם. כתוצאה מכך התהפך רכבו וכל הנוסעים נפגעו".
בפסק הדין של בית המשפט קמא נקבע כי:ב
"התהפכות הרכב שגרמה לנזקים לגופם של התובעים ארעה כתוצאה מאובדן שליטה של התובע עקב נסיון התחמקות מאבן או מאבנים שנזרקו לעברו".
המסקנה אליה הגיע בית המשפט קמא היתה איפוא כי אין המערערים נכללים במסגרת הגדרת "נפגע" בחוק הפיצויים, ותרופתם תמצא בחוק התגמולים והתביעה נמחקה ללא צו להוצאות.
על פסק דין זה הוגש הערעור בפנינו.
.3לאחר שמיעת טיעונם של ב"כ הצדדים נראה כי ב"כ המערערים תומך את יתדותיו בפסיקה הקודמת של בית המשפט העליון. נתעלמה מב"כ המערערים ההלכה הפסוקה אשר נקבעה על ידי כב' הנשיא א. ברק ברע"א 8061/95,
עוזר נגד אררט חב' לביטוח בע"מ ואח' (פ"ד נ' (3) עמ' 532). שם הסביר כב'
הנשיא א. ברק הסבר היטב את הדרך הפרשנית בה חייבים בתי המשפט לילך בבואם לפרש את חוק הפיצויים בעקבות התיקונים השונים. לעניינינו ישנה חשיבות לתיקון מס' 8של החוק, תיקון אשר שינה בסעיף 1לחוק את ההגדרות:ו "תאונת דרכים" וכן "נפגע". נקבע על ידי כב' הנשיא כי יש לראות בתיקון מס' 8הסדר חקיקתי חדש המבטא את רצון החוק ואין להצמד לפסיקות הקודמות של ביהמ"ש העליון, גם אם היו נכונות לשעתן, באשר שוב אינן משקפות את ההסדר החקיקתי החדש.
(שם עמ' 556- ה).
.4ב"כ המערער בעיקרי טיעוניו מסתמך על פסק דינו של כב' הנשיא א'
קיטאי בת"א 7099/92 (שלום, חיפה), חאלד זבידאת נ' הסנה חב' לביטוח
בע"מ. בפסק-דין זה נקבע כי נהג אוטובוס "אגד" אשר רגלו נתפסה במדרגת האוטובוס והוא נפל ונפגע ברגלו הימנית ובראשו, הרי למרות שירידתו מן האוטובוס באה על רקע השתלטות מחבלים על האוטובוס והמלטותו בפניהם, הרי המדובר בתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים ולא בנפגע פעולות איבה. דא עקא, פסק דין זה בוטל בפסק דינם של כב' השופטים י' גריל, סגן הנשיא ד"ר ד' ביין והשופט עודד גרשון.
(ע"א 709/95, (מחוזי חיפה), הסנה חברה לביטוח נ' חאלד זבידאת, פס"ד מיום
6.9.98, לא פורסם).
.5ערכאת הערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה הגיעה למסקנה כי הארוע באוטובוס מהווה "פגיעת איבה" כאמור בסעיף 1לחוק התגמולים, ועל כן יש לראות בנהג האוטובוס כ"נפגע" על פי חוק זה. מסקנה זו עוגנה במסמכים רפואיים אשר יצרו תשתית ראייתית למסקנה כי נהג האוטובוס נפגע פגיעת איבה.
יחד עם זאת נקבע כי:נ
"אם חפץ המשיב (נהג האוטובוס) להוכיח כי ההיפך הוא הנכון, הרי אז עובר נטל ההוכחה אליו, אולם המשיב לא הרים נטל הוכחה זה, כך שנותרה בעינה חזקת פגיעת האיבה לפי סעיף 2לחוק נפגעי פעולות איבה".
עוד נקבע כי נהג האוטובוס איננו בגדר "נפגע" על פי חוק הפיצויים לאור סעיף 1לחוק הקובע:ב
"אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה
כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תשל"ט-1970".
סומכים הננו את שתי ידינו על פסק הדין של ערכאת הערעורים בבית המשפט המחוזי
בחיפה, ועל כן אין מנוס מלדחות את הערעור.
.6בעניינינו מדובר בפעולת איבה שמצאה ביטויה בזריקת אבנים על ידי
תושבי שכם לעבר מכונית בעלת מספר רישוי ישראלי, פעולה אשר גרמה לנהג לאבד את השליטה על הרכב, להתהפכות הרכב ולפציעתם של הנוסעים. אין כל אפשרות לעשות אבחנה מלאכותית בין "פעולת איבה" לבין "פגיעת איבה", דהיינו:ו באם נהג מכונית המרצדס הצליח בפועל להתחמק מן האבנים או נכשל בכך. המדובר בארוע אחד שתחילתו בפעולת איבה וסיומו בפציעתם של הנוסעים.
תיקון מס' 8לחוק הפיצויים, תכליתו להוציא מכלל תחולת חוק הפיצויים כל תאונת דרכים שארעה כתוצאה ממעשה המכוון לגרום לנזק גוף או רכוש (ראה הגדרת תאונה בסעיף 1לחוק), כך שעצם הארוע איננו נכלל בהגדרת "תאונת דרכים" על פי חוק הפיצויים (תיקון מס' 8).
הוא הדין גם ביחס להיות המערערים בבחינת "נפגע" על פי סעיף 1לחוק
הפיצויים. הגדרה זו מוציאה במפורש מכלל הגדרת "נפגע" כל אדם אשר נגרם לו נזק
- מפגיעת איבה.
.7בעניינינו אכן הונחה בפני בית המשפט קמא תשתית ראייתית מספקת שיש בה כדי לקבוע כי אכן מדובר בתאונת איבה.
חוק התגמולים קובע בסעיף 2את "חזקת פגיעת איבה", דהיינו:נ
"נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת-איבה, יראו
את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת".
לא היתה כל מניעה בפני המערערים לנסות ולהוכיח בבית המשפט קמא כי אין מדובר
כלל בפגיעת איבה, אולם משהסכימו ב"כ הצדדים כי בית המשפט קמא יקבע הממצאים העובדתיים על פי המסמכים אשר הוגשו לו, הרי שוב אין כל מנוס מלהגיע לתוצאה כי המערערים אכן נפגעו בפעולת איבה.
.8לאור כל האמור לעיל, נראה כי הפרשנות השיפוטית הנכונה לחוק
הפיצויים ולחוק התגמולים, לאור התשתית הראיתית המוסכמת, מביאה אותנו למסקנה האחת והיחידה כי הארוע נשוא הערעור איננו נכלל בגדר תחולתו של חוק הפיצויים. בל נשכח כי המערערים לא נפגעו משום שעשו שימוש ברכב מנועי, אלא הם שימשו כמטרה ליידוי-אבנים באשר הם נסעו באזור שכם, ברכב הנושא שלט רישוי ישראלי. עצם היות מכונית המרצדס בבחינת "מכונית ישראלית", גרמה ליידוי- האבנים עליה. אשר על כן מדובר בפעולת איבה על כל הנובע מכך. (ראה בר"ע 8061/95 שם עמ' 8/557סעיף 22).
.9פרופ' אנגלד בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", חוברת עדכון
(תשנ"ב) 25, מסביר כי תיקון מס' 8לא בא לעולם אלא על מנת לבטא את -
"כוונת המחוקק להטיל את העומס הכלכלי של פעולות איבה, גם כשהן מתרחשות בדרך של תאונת דרכים, על כלל הציבור, בהתאם לעקרונות של חוק תגמולים מיוחד זה".
להבדיל מכוונת המחוקק בחוק הפיצויים - שם הוטל העומס הכלכלי לגבי כלל תאונות הדרכים, על בעליהם של כלי הרכב במדינה, וזאת באמצעות פרמיות ביטוח. (ראה גם א. רבלין, תאונת דרכים - סדרי דין לחישוב הפיצויים (תשנ"ג) 100).
.10הערעור נדחה.

המערערים (במאוחד ובנפרד) ישלמו למשיבים (במאוחד ובנפרד) שכ"ט עו"ד בסך 500, 7ש"ח בצירוף מע"מ, הפרשי הצמדה ורבית צמודה ומצטברת של % 5לשנה, מהיום ועד לפרעון.
הפקדון שהופקד על ידי המערערים יועבר לידי ב"כ המשיבים עו"ד אבי דויטש.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הגדרת פעולת איבה בחוק

  2. תאונת דרכים פעולת איבה

  3. הכרה כנפגע פעולות איבה

  4. פיצויים על הפיגוע בסיני

  5. חישוב אחוזי נכות לנפגעי איבה

  6. ועדה רפואית לנפגעי פיגוע טרור

  7. תביעת נזיקין בגין פעולת איבה

  8. ערעור על ועדת ערר נפגעי איבה

  9. ערעור על אי הכרה בפעולת איבה

  10. ערעור על נכות נפשית נפגעי איבה

  11. ביטוח תאונות אישיות - פיגוע טרור

  12. חובת נימוק ועדה רפואית לנפגעי איבה

  13. מימון טיפול רפואי לנפגע בפיגוע טרור

  14. אחוזי נכות בגלל צלקות בעקבות פעולת איבה

  15. הרקע ההיסטורי לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה

  16. עתירה לבג''צ נגד החלטת ועדת העררים נפגעי איבה

  17. ערר על החלטת הרשות המאשרת - נפגעי פעולות איבה

  18. זכויות נפגע פעולות איבה ערבי המשתייך לארגון טרור

  19. קשר סיבתי בין פיגוע לבין האפילפסיה שהתגלתה שנתיים אחרי

  20. בחירה בין ביטוח לאומי לבין חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה

  21. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי איבה) אשר קבעה כי אין קשר סיבתי

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון