קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה בזמן תורנות לילה: 1. זוהי תביעה של עובד קמ"ג (הקריה למחקר גרעיני) להכיר בתאונה שארעה לו בעת שהיה בתורנות לילה בתוך הקריה. הבעיה העיקרית המתעוררת היא, אם יש לראות בכך משום תאונה שארעה לו תוך כדי ועקב עבודתו. 2. העובדות העולות מעדותו של התובע הן כלהלן: א) התובע עובד כטכנאי ייצור בקמ"ג. שעות העבודה הרגילות שלו הן מ-6.30 עד 17.00, ופעם בשבוע יש לו תורנות מסוף יום העבודה ועד למחרת בבוקר, בנוסף ליום העבודה הרגיל; ב) בלילה שבין ה- 14.9.1982 ועד 15.9.1982, היה התובע בתורנות; ג) התובע נשאר ער עקב תקלה שהיתה בתחנות בעבודה עד לשעת 01.30, והלך לישון; ד) מספר שעות לאחר מכן, בשעה 03.30, התעורר התובע על מנת להיכנס לתחנת העבודה ולבדוק את המצב לאור התקלה שהיתה קודם לכן. בעת שנכנס לשירותים, הוא נפל והתעלף; ה) התובע אינו יכול לומר בבירור, אם הנפילה גרמה להתעלפות או שההתעלפות גרמה לנפילה, התובע מציין, שבמקלחת היתה שלולית וכשהוא נפל, הוא היה בתוך שלולית מים, אך הוא לא יכול לזכור, אם הנפילה היתה כתוצאה מהחלקה בשלולית; ו) מבחינת יחסי העבודה, שעות התורנות של התובע נחשבות לעבודה לכל דבר; הם מקבלים שכר עבודה מלא עבור כל שעות התורנות, והם צריכים לעמוד לרשות המפעל לכל מקרה של תקלה. 2. לטענת התובע יש לראות את התאונה, שארעה תוך כדי תורנות, בסיבות העניין, כתאונת עבודה, בין היתר, מהסיבות דלהלן: א) התורנות מחייבת הימצאות צמודה בשטח המפעל; ב) התורנות מחייבת ביצוע פעילויות בזמן התורנות וכוננות לטיפול מיידי הנובעת מאופי תחנות העבודה. 3. באת-כוח הנתבע סומכת את טענותיה על פסיקת בית-הדין בדב"ע לט/49-0, העוסק בתאונה שארעה לרופא שהיה בתורנות בביתו, תוך כדי מאבק עם פורצים שפרצו לדירתו, אשר לא הוכרה כתאונת עבודה. מבחינה עובדתית, ברור שיש להבחין בין שני המקרים, משום שכאן מדובר בתורנות המתבצעת בתוך המפעל, בעת שהתובע קם על מנת לבצע פעילות הקשורה לתורנות. ואולם השאלה המתעוררת היא, אם בנסיבות העניין יש לראות באירוע משום אירוע שקרה תוך כדי ועקב העבודה. על-פי פסק-הדין הנ"ל, רופא הנמצא בתורנות לא נמצא בכל זמן התורנות תוך כדי עבודה, וחזקת הסיבתיות של סעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, תעמוד לו רק למן הרגע שהוא נחלץ למילוי תפקידו בעת התורנות. במקרה כזה גורם הזמן של "תוך כדי" העבודה וגורם הסיבתיות של "עקב" העבודה, הינם כרוכים ושלובים זה בזה, כאשר גורם הסיבתיות יכול להצביע גם על גורם הזמן של תוך כדי העבודה. גישה זו אומצה בבית-הדין הארצי גם באירוע תאונתי שארע לאחר שעות העבודה ביחס לעובד בניין שנאלץ ללון באתר הבניה (דב"ע מא/70-0). 3. ואולם נראה לי, שאין להגיע למסקנה, שבכל מקרה של תורנות לא ייראה עובד כמי שנמצא "תוך כדי עבודתו" בזמן התורנות. יש מקום לומר ביחס לתורנות המתבצעת בתוך המפעל, כאשר נדרש מהעובד התורן לא רק להימצא בכוננות, אלא גם לבצע פעילות שוטפת תוך כדי התורנות, שהעובד נמצא בכל שעות התורנות תוך כדי עבודתו. ואולם בנסיבות המקרה לא נראה לי שיש צורך להכריע בשאלה זו. לדעתי בנסיבות המקרה, בחינת הזיקה ההדדית בין גורם הזמן וגורם הסיבתיות וכן העובדה שהתובע התעורר כדי לבדוק את תחנת העבודה שבה טיפל שעתיים קודם לכן, מצביעות על כך שהאירוע היה תוך כדי ועקב עבודתו. גם ביחס לתורנות רופאים בהתאם לדב"ע לט/49-0, דלעיל, מן הרגע שנחלץ הרופא למילוי תפקידו בעת התורנות, כגון שיוצא לדרך על-פי קריאה לעזרה - יש לראותו כמצוי תוך כדי עבודתו (שם, בע' 335- מול האות ו'). במובן זה, ברגע שהתובע החליט לקום על מנת לבדוק את המצב בתחנת העבודה, ניתן לראותו כמי שמצוי תוך כדי עבודתו. יתירה מזאת, התובע עבד ברציפות החל משעת בוקר מוקדמת ועד לשעה 01.30, ובסך הכל הוא הלך לישון לפרק זמן של כשעתיים כדי לקום פעם נוספת לבדוק את תחנת העבודה בה הוא טיפל קודם לכן. בנסיבות אלו, ניתן לראות את התובע כמי שמצוי כל הזמן תוך כדי עבודתו, ואילו את השינה למשך כשעתיים ניתן לראות כמנוחה ארעית תוך כדי העבודה. הנסיבות בהן נפגע התובע, כאשר הוא מצא את עצמו בתוך שלולית מים במקלחת באתר העבודה, תומכות בהנחה, שמדובר באירוע שארע תוך כדי ועקב העבודה. יתירה מזאת, גם אם לא היה קורה המקרה בזמן העבודה ממש, ניתן היה לראות את המקרה כאירוע שארע תוך כדי ועקב העבודה, וזאת לאור פסיקת בית-הדין בדב"ע מא/70-0, האמור לעיל. גם במקרה זה, בדומה למקרה בפסק-הדין האמור, ניתן לומר, שאילולא העבודה המאומצת במשך כל היום משעה 7.00 בבוקר ועד לשעה 01.30, ואילולא היה צריך התובע לקום לבדוק את תחנת העבודה פעם נוספת לאחר שינה חטופה של כשעתיים - לא היה נופל ולא היה קורה המקרה במקום ובזמן בהם הוא קרה. לאור הדברים דלעיל אני קובע, כי התאונה שארעה לתובע בנסיבות האמורות לעיל הינה תאונת עבודה. בנסיבות העניין, אני נמנע מלפסוק הוצאות.תאונת עבודה