קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין עבודות גינון: 1. העובדות, הטענות והשתלשלות העניינים: בפני תביעה ותביעה שכנגד שעילתה עבודות גננות שביצע התובע בדירת הגג של הנתבעת: אין מחלוקת שבשנת 93' ביצע התובע עבודות גננות אצל הנתבעת וששולמו לו 18,500 ש"ח בגין העבודה. לטענת התובע והנתבע שכנגד הוזמנו עבודות וסוכם על מחיר של 30,846 ש"ח ומאחר ושולמו רק 18,500 ש"ח הרי יתרת החוב נכון ל9/93- הינה 12,346 ש"ח. התובע מסתמך על הנספחים לכתב התביעה של פירוט החשבונות לגבי עציצים, מילוי תערובת וניקוזים, צמחיה שונה, צביעת טייח וסיוד הגג ופינוי הגג וניקויו, עבודות תכנון, מערכת השקיה אוטומטית ומערכת חשמל ותאורה. לטענת הנתבעת והתובעת שכנגד היא הודיעה לתובע בעת המו"מ שהתקציב שלה הינו עד 8,000 ש"ח בלבד והנתבע אמר שזה לא יעלה יותר והסכים לכך ולכן הראתה לו סרט וידאו לגבי הגינה הקודמת כשלא סוכם על שכר כפי שטוען התובע ושהיא שילמה את מלוא הסכום ששולם תחת מחאה ובתמימות. לטענתה מדובר בעבודה שאינה שווה יותר מ8,000- ש"ח ואינה מקצועית שגרמה לה נזקים, והיא תובעת את החזרת הכסף ששלמה ופיצוי בגין עוגמת נפש. התיק התנהל בבימ"ש השלום בת"א בפני כבוד השופטת סוקולוב. בהסכמת הצדדים, הם הסכימו להיבדק בפוליגרף ושתוצאות בדיקת הפוליגרף תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים ונקבע שהשאלות שישאלו הצדדים הינן: א. האם הוסכם בין הצדדים שמחיר הגינה, המחיר שישולם לתובע הוא 8,000 ש"ח בלבד? ב. האם הוסכם בין הצדדים שהתובע יעשה את הגינה כדוגמת התמונות והסרט וידאו שהוצגו לו ע"י הנתבעת? ממצאי בדיקת הפוליגרף הראו שהתובע דובר אמת והנתבעת דוברת שקר לגבי הגירסה לשתי השאלות. דהיינו, בדיקת הפוליגרף קבעה שלא הוסכם שמחיר העבודה יהיה 8,000 ש"ח כגבול תקציב הנתבעת וכן לא הוסכם שהתובע יעשה את הגינה כדוגמת הסרט וידאו והתמונות שהנתבעת הציגה בפניו. לאחר שהצדדים הגישו סיכומים קבע ביהמ"ש שהצדדים לא התכוונו להמשיך בדיון המשפטי והפוליגרף יכריע את הדיון וכן לא נותרו שאלות לבירור הסכסוך והשופטת סוקולוב קבעה שההכרעה הוכרעה וניתן פס"ד כמבוקש בתביעה. בערעור שהוגש - ע"א 982/95 ביום 19/1/97 הגיעו הצדדים להסכמה לגבי ביטול פסה"ד שניתן ע"י השופטת סוקולוב ושהדיון יוחזר מראשיתו לבימ"ש השלום כשהם שומרים לעצמם את הזכות לטעון בנושא קבילות תוצאות בדיקת הפוליגרף, בכפוף לפסיקת הוצאות בסך 15,000 ש"ח בהתאם לתוצאות פסה"ד של בימ"ש השלום. בעקבות זאת הגיע התיק אלי. 2. שאלת הפוליגרף לעניין הפוליגרף, הסכמת הצדדים בערעור לא ברורה, שכן אם הסכימו לכך שהם שומרית את הזכות לטעון בנושא קבילות תוצאות הבדיקה והכוונה לטעון שוב לכך שיש לקבל את התביעה ולהכריע בה רק על סמך בדיקת הפוליגרף, הרי למעשה לא היה מקום לוותר על הערעור שכן ניתן כבר פס"ד שהכריע כך והצדדים הסכימו לביטולו בערעור כך שלא הגיוני ולא סביר שהכוונה תהיה להכריע שוב בכך, ולכן אני דוחה את האפשרות הזו. מכל מקום, אני סבור שהסכמת הצדדים לכך שבדיקת הפוליגרף תהיינה סופית ותחייבנה, מביאה לכל היותר לכך שהממצאים של שתי השאלות הנ"ל הן סופיות ויש לבחון את משקלן הראיתי של ממצאים אלו ואין בהסכמת הצדדים כדי להכריע בתביעה כולה שכן עדיין התובע צריך להוכיח שסוכם על סך של 30,846 ש"ח כאמור בכתב התביעה. שאלה נוספת הינה, האם ניתן להסתמך בכלל על תוצאות בדיקת הפוליגרף גם לגבי שתי השאלות הספציפיות הנ"ל, שכן הצדדים הסכימו בערעור שפסה"ד יבוטל והחזרת הדיון מראשיתו לבימ"ש השלום בהרכב אחר, אך מדוע אם כן הצדדים שמרו את זכותם לטעון בנושא קבלת תוצאות בדיקת הפוליגרף? לכאורה עולה מכך שהצדדים השאירו לעצמם אפשרות להסתמך על תוצאות הבדיקה הנ"ל. במקרה זה אני קובע שאין זה משנה, שכן הגעתי למסקנה שדין שתי התביעות להידחות כי גם אם נלקחות בחשבון תוצאות בדיקת הפוליגרף. 3. ההכרעה אני סבור כאמור שיש לדחות הן את התביעה והן את התביעה שכנגד. התובע לא צירף כל קבלה או חשבונית לגבי העלות שלו לביצוע עבודות הגננות הן לגבי התאורה, הן לגבי הקניות מהמשתלה, הן לגבי פינוי הגג עם משאיות והן לגבי כל דבר אחר. לא ניתן לקבל את טענתו שלא ביקשו ממנו להגיש זאת שכן נטל ההוכחה להוכחת תביעתו מוטל עליו, ואני קובע שהוא לא הרים נטל זה. לא ניתן להתבסס על רישומים שעשה התובע בעצמו כשלא ברור כלל מתי עשה אותם והוא בעצמו מודה שרק חלק מהם הגיש, גם לפי גרסתו, לנתבעת (לפי גרסתו נתן לה את הדף של העציצים והחשמל - עמ' 13 לפרוטוקול שורה 31) על המסמכים הנ"ל נערכו שינויים כעולה מהמסמכים המקוריים שהוגשו. התובע טוען שעבד על אמון וטוען שסיכם עם הנתבעת את כל המחירים לפני שהתחילו לעבוד, כשאין לכך כל סימוכין ותימוכין בכתב והוא בעצמו מודה שיכול להיות שהנתבעת אמרה לו שיש לה הצעת מחיר ע"ס 8,000 ש"ח והראתה לו זאת (ומכאן כנראה המספר של 8,000 ש"ח שקשור לבדיקת הפוליגרף) הוא גם מודה במהלך הדיון שיש סכום שחושב לנתבעת פעמיים בסך 1,813 ש"ח (עמ' 19 לפרוטוקול שורה 14), ולכן ברור שיש להפחית סכום זה. לא מצאתי מקום להעדפת גירסת מי מהצדדים על משנהו בהעדר הסכם. לנוכח האמור לעיל אני קובע שלא הוכח שהיה הסכם מראש ע"ס של 30,846 ש"ח ויש לפסוק לתובע שכר ראוי. בהתחשב בעדויות הצדדים ובעדותו של מר גלנטי אני קובע שהשכר ששולם ע"י הנתבעת במקרה זה הינו שכר ראוי כשהנתבעת הסכימה לשלמו וקשה לתת הערכה מדויקת לעבודה שביצע התובע כשישנו אלמנט של רווח ומדובר בשוק חופשי וכן יש להתחשב בכך שהבדיקה של מר גלנטי נערכה כשנתיים יותר מאוחר ולאחר שהגינה הוזנחה. לא מצאתי מקום לקבל גם את התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת, שכן כאמור אני סבור שהתובע ביצע עבודה ומגיע לו שכר ראוי, מה גם שהתובעת שכנגד, בעקבות גירושיה, הזניחה את הטיפול בגינה (דבר שהיה באחריות גרושה). והעובדה שהיא הסכימה לשלם לו 18,500 ש"ח ושילמה בלא שנכתב בקבלות חשבון סופי, מצביעה על כך שלא סוכם רק על 8,000 ש"ח כגרסתה (מעבר לכך שהדבר נשלל בפוליגרף) וגם אם סוכם הרי הסכמה זו שונתה יותר מאוחר והעובדה שהסכום שולם כשלא הובאה בפני כל ראיה המצביעה על כך שסכום זה שולם לא עקב הסכמה ורצון חופשי של הנתבעת והתובעת שכנגד. לסיכום, אני סבור שבמקרה זה קיבל התובע שכר ראוי. בנסיבות העניין ובהתחשב בנתונים שבפני ובכך שבין הצדדים אין הסכם ומחד התובע לא הוכיח את הסיכום של הסכום הנתבע על ידו וכן לא צירף כל מסמך או ראיה התומכת בסכום הנתבע מלבד חישובים "משופצים" מצידו בעוד הנתבעת והתובעת שכנגד, מאידך, לא הוכיחה את טענותיה לגבי אי הסכמתה לתשלום ששילמה, אין מקום להוסיף או לגרוע מהסכום שכבר שולם. לפיכך אני דוחה את התביעה ואת התביעה שכנגד. כל צד ישא בהוצאותיו. נוכח התוצאות אין גם מקום לתשלום ההוצאות שנפסקו בערעור בכפוף לתוצאות הדיון בבימ"ש שלום. גינון