קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לפיצוי נפגעי עירוי דם: .1המנוח נפטר ב-.27.12.86 בעקבות החוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) תשנ"ב- 1992(להלן החוק), קבעה וועדת המומחים מכח החוק כי נתקיימו התנאים לקבלת פיצוי לפי הוראות החוק. מאחר והמנוח נפטר לפני חקיקת החוק, חל סעיף 6(ב) הקובע: "נפטר חולה לפני שקיבל את הפיצוי כאמור בסעיף קטן (א) תשלם המדינה את הפיצוי לתלויים בו בחלקים שווים, ובלבד שאם אחד התלויים היה בן זוגו תשלם לו המדינה את מחצית הפיצוי ולתלויים האחרים את היתרה בחלקים שווים". התלויים הוגדרו בסעיף ההגדרות בחוק כדלהלן: "תלויים - מי שהוא בן זוגו של החולה שנה אחת לפחות, ילדו והוריו". המנוח השאיר אחריו בני משפחה הכלולים בהגדרת תלויים, בת זוגו, שתי בנות ואם. אין חילוקי דעות לגבי חלק בן הזוג בפיצוי. .2המבקשות, בנותיו של המנוח, טוענות כי הן הזכאיות היחידות ל-%50 מהפיצוי, ואמו של המנוח (שנפטרה בינתיים) (להלן - האם) אינה זכאית לכל פיצוי מחמת שלא היתה "תלויה" במנוח. המשיבות בבקשה הן, המדינה, הטוענת כי האם נכללת בהגדרת התלויים וזכאית לחלק היחסי בפיצוי, והקרן לטיפול בחסויים אשר היתה אפוטרופא של האם בשל מצבה הבריאותי. אף הקרן לטיפול בחסויים טוענת כי האם זכאית לחלק היחסי בפיצוי לאור הגדרת החוק. .3המחלוקת בין הצדדים היא בפרשנות המושג "תלויים". ב"כ המבקשות טוען כי יש לפרש את המושג "תלויים" ככולל אך ורק את אלה שהיו "תלויים ו/או נתמכים בפועל" וכי כוונת המחוקק היתה להעניק את הפיצוי אך ורק לבן הזוג ולילדו של המנוח, ולהורה אם היתה תלות בפועל. המשיבה טוענת כי הגדרת המושג תלויים על פי החוק ברורה, וכי יש לתת למושג זה את הפרוש העולה ממילות החוק. .4ב"כ המבקשות סומך את בקשתו על מספר נימוקים וטענות: (א) המילה "תלויים" היא רשימה סגורה המציינת שמות אנשים שמתוכם רק התלוי בפועל יהיה זכאי לפיצוי. (ב) הסעיף הקובע את זכאות התלויים (סעיף 6(ב)) מתייחס לתלויים בו (דהיינו המנוח) ומילה זו ממחישה תלות בפועל. (ג) חוק הירושה אינו מכיר בהורים כיורשים. (ד) מכח היקש לענין תביעות התלויים בדיני הנזיקין מבקש ב"כ המבקשות להסיק כי רק אותם התלויים שיש להם הפסד ממון בפועל יהיו זכאים לפיצוי. הגעתי למסקנה כי יש לדחות את בקשת המבקשות להכריז עליהן כזכאיות היחידות ל-% 50מהפיצוי. להלן נימוקי: .5המונח "תלויים" בו משתמש המחוקק בחוק הוגדר במפורש. בהתיחסו לסעיפי הגדרה המופיעים בחוק, אומר א. ברק בספרו פרשנות במשפט, כרך שני פרשנות החקיקה, עמ' 137-138: "... למעשה אין סעיפים אלה קובעים כיצד יש לפרש אלא מהו הפירוש". ובהמשך (עמ' 138): "מטרתן העיקרית של ההגדרות לקבוע את היקף המשמעות הלשונית (המפורשת או המשתמעת) של המונחים. משמעותן המשפטית תיקבע על פי תכלית החקיקה...". בהתייחסו לתכלית החקיקה, מסביר א. ברק בספרו הכל (עמ' 201-257) כי תכלית החקיקה כוללת בחובה תכלית סוביקטיבית ואוביקטיבית. התכלית הסוביקטיבית - המטרות הערכים והמדיניות אשר חברי הגוף המחוקק ביקשו להגשים באמצעות דבר החקיקה. זוהי תכלית ריאלית אשר בפועל עמדה לנגד עיני המחוקק. התכלית האוביקטיבית - "המטרות והמדיניות אשר דבר החקיקה נועד להגשים בחברה דמוקרטית מודרנית. אלה הערכים והעקרונות שהחקיקה נועדה להגשים" תכלית זו כוללת גם מטרות קונקרטיות שדבר חקיקה עשוי להגשים". בבואי לפרש את תכלית החקיקה, יש להתחשב הן בתכלית האוביקטיבית והן בסוביקטיבית, כפי שהיא מופיעה בחוק עצמו, תוך התיחסות לדברי חקיקה אחרים בהם מופיעות אותן הגדרות. .6ב"כ המבקשות מבקש להשוות את הגדרת התלויים בחוק לפרשנות שניתנה למושג "תלויים" בדיני הנזיקין. ומכאן להסיק "תלות כלכלית" כתנאי להחלת החוק, ואולם תביעתם של התלויים על פי דיני הנזיקין ענינם שונה בתכלית. סעיף 80לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע מפורשות כי: "הפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה או עתידים לסבול אותו למעשה". על פי אמות מידה אלה של פקודת הנזיקין, אם נפטר אדם ועל פי חישוב לא נגרם הפסד ממון לתלויים בו, לא יקבלו פיצוי מהמזיק. זאת ועוד, בחישוב הפסד הממון מנכים גם את "טובות ההנאה" שמקבלים התלויים כיורשים (ראה: ע"א 5/89 רחל יחזקאל נ. אליהו חברה לביטוח פד"י מ(3) 374בעמ' 382). כל החישוב נעשה מאחר ו"עקרון יסוד של דיני הפיצויים, לפיהם מטרת הפיצוי הוא להחזיר את המצב לקדמותו, דהיינו להעמיד את הנפגע-התלוי, ככל האפשר במונחים כספיים, במצב בו היה נתון לאחר העוולה, ללא העוולה". ניתן לומר, אם כן שפיצוי ל"תלויים" לפי פקודת הנזיקין, ניתן אך ורק כאשר סבלו "התלויים" נזק ממון או יש להם צפיה סבירה שיסבלו נזק ממון. בהעדר נזק אין פיצוי ואין זה משנה מהי דרגת הקרבה הורים, ילדים, בן-זוג. בכל אחד מהמקרים נבדק נזק הממון של אותו "תלוי" ספציפי על פי אמות המידה הנוהגות בדיני הנזיקין. .7ממהותו של החוק וצורת הבקשה והדיון בה, ניתן להסיק על כוונתו. החוק קבע פיצוי חד פעמי וכן קצבאות חודשיות בסכומים שנקבעו בתקנות. הפיצוי החד פעמי המשתלם לתלויים איננו פונקציה של רמת הכנסה והשתכרות. הוא משתלם לכל "תלוי" הזכאי מכח החוק, בין אם מדובר בעשיר או בעני. מדוע, אם כך יתייחסו רק להורה התלוי כלכלית? .8אין גם להקיש דבר מ"דיני הירושה". אכן, במקרים מסויימים משנפטר אדם ללא צוואה הורים אינם יורשים, ואולם, הורים הם בגדר יורשים על פי דין על פי סעיף 10לחוק הירושה. .9החוק תוקן בדבר חקיקה מאוחר יותר, חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) התשנ"ד-.1994 על פי סעיף 1לחוק, "במקום ההגדרה "תלויים" יבוא": "ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ; "הורה" - לרבות הורה מאמץ; "שאירים" - אחד מאלה: (1) ילדו של החולה שמתקיים בו אחד התנאים האמורים בפסקאות (1), (2) או (3) להגדרת ילד שבסעיף 5לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי); (2) מי שהיה בן זוגו של החולה וגר עמו שנה אחת לפחות בתכוף לפני פטירתו או שעמו ילדו של החולה כמשמעותו בפסקה (1) וכל עוד הילד עמו; (3) הוריו של החולה;". דהיינו, המחוקק זנח את המושג "תלויים" ובחר לכנות את הזכאים לפיצוי בשם "שאירים". התיקון קבע את דרך תשלום הקצבה החודשית - באמצעות המוסד לביטוח לאומי, קבע זכאות לפיצוי עפ"י הקריטריונים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי בענין תושב ישראל וכן שינה את חלוקת הפיצוי להורי החולה בכך שקבע כי ההתיחסות להורים תהיה כאל זכאי אחד. עולה מהתיקון הנ"ל כי המחוקק התייחס לעצם מעמדם של הזכאים כמזכה אותם בפיצוי ולא במידת תלותם בחולה. החשוב הוא טיב הקרבה המשפחתית בלא התייחסות לתלות הכלכלית. .10א. ברק בספרו הנ"ל (עמ' 52) אומר כי: "חוק אינו מפרש חוק". עם זאת, "לחוק עשויה להיות השלכה על פירוש חוק אחר. חוק מאוחר עשוי לסייע לשופט בהבעת משמעותו של חוק קודם"... הוא מהווה נתון שיש בו כדי להשפיע על פירושו של החוק הקודם". ובעמ' 595נאמר כי בחוק החדש יכולה להיות חזרה והצהרה על הדין הקיים. בע.א. 104/68 מדינת ישראל נ. יעקבי, פד"י כב(1) 656, בעמ' 659נאמר: "כלל גדול הוא בתורת הפרשנות שהוראה שתוקנה, אין מתרצים אותה מתוך הנחה שתירוץ אחר היה עושה את תיקונה למיותר. הרי יתכן שהתיקון לא בא אלא לשם הבהרה". ובע.א. 448/69 קנגל נ. פקיד השומה ת"א, פד"י כד(2) 321בעמ' 324נאמר: "מעצם העובדה שהחוק תוקן, אין בהכרח להסיק שהמצב המשפטי ששרר קודם לכן היה שונה מזה שנקבע בתיקון מאחר ולא פעם באים תיקונים כאלה כדי לאשר במפורש, מתוך זהירות יתר, את המצב הקיים או כדי להסיר ספק או להבהיר דבר סתום" (ההדגשה שלי - מ. ש.א). כן נאמר בע.א. 603/71 בנק לאומי לישראל בע"מ נ. בנק א"י בריטניה פד"י כו(2) 468בעמ' 476: "אין זה חזיון נדיר שהגדרה בחיקוק באה רק כדי להאיר את עיני הציבור לשם הדרכה". הפותח את החוק היום, מוצא לפניו אך ורק את הגדרת הזכאים על פי התיקון, תיקון שנעשה כשנה ו- 3חדשים לאחר חקיקת החוק. נראה לי כי ניתן להשתמש בשינוי ההגדרות בחוק המאוחר לצורך פירוש המונח "תלויים". ברור שאם כי המחוקק השתמש במונח זה, לא היתה כוונה לתלות כלכלית, ושינוי ההגדרה מ"תלויים" ל"שאירים" מבהיר את הכוונה של התיחסות לקרבת משפחה כאמת מידה לקבלת הפיצוי. זאת ועוד, החוק המתקן תיקן גם את הגדרת הזכאים לפיצוי כהגדרתו בסעיף 9לחוק בכך שבמקום המילה תלויים בו הורה על תשלום הפיצוי והקצבה "לזכאים" ויש בכך משמעות לענין עצם השימוש במילה "תלויים". .11יצויין כי אין החוק מהווה יוצא מן הכלל בהענקת הפיצוי לבני משפחה בדרגה ראשונה כמו בן-זוג, ילד והורה. גם תלויים, בחוק משפחות תלויים (תגמולים ושיקום) תשנ"ה- 1950הוכרו ההורים כזכאים לפיצוי, כאשר עצם הזכאות אינה פונקציה של הכנסת ההורה או מידת תלותו בחייל שנפל על משמרתו. .12תוצאת כל האמור לעיל היא שיש לדחות את בקשת המבקשות. בנסיבות, החלטתי שאין צו להוצאות.פיצוייםעירוי דם