קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תחושת חולשה כללית בעבודה - ביטוח לאומי:   1. התובעת הגישה למוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין הכאבים בגופה (חולשה כללית).   תביעתה נדחתה על ידי המוסד מן הטעם שלא אירעה לה פגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק") ומן הטעם שהכאבים ממנה סובלת התובעת, הם תוצאה של מצב תחלואי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתה.   על כך הוגשה התביעה לבית הדין.   2. ואלו העובדות הצריכות לעניין:   א. התובעת, ילידת 23.8.55, עלתה ארצה בשנת 91', מאזור צ'רנוביל (כ- 300 ק"מ מרוחק מצ'רנוביל).   ב. התובעת עבדה כפועלת ייצור בתקופה שבין 11.93 ועד 6.97 (כולל) בחברת "אלקטרו-נתך בע"מ".   ג. מ- 11.93 ועד 8.94 תפקידה היה להדק תקעים לתוך שקעים חשמליים, תוך לחיצות ידניות חזקות חוזרות ונישנות. הכמות היתה אלפי זוגות ביום.   ד. החל מ- 8.94 הועברה לעבודה במחלקה לייצור קומקומים חשמליים.   תפקידה היה הרכבת מדידים לגובה מים בקומקום. התובעת היתה צריכה להרכיב פקק על צינור פלסטיק קשיח ולהבריג אותו לקומקום, ידנית.   הסגירה של הפקק על הצינור הקשיח נעשתה בלחץ. הסגירה הצריכה הפעלת כח פיזי רב ודרשה הפעלת לחץ אופקי של הגוף על השולחן תוך דחיפות והידוקים ידניים חוזרים ונשנים.   ה. את ההברגה ביצעה עם מברג פנאומטי ובסוף התהליך ביצעה הידוק עם מברג ידני.   ו. יום העבודה היה החל מהשעה 7:00 ועד 17:00 בדרך כלל. לפעמים מעבר לכך. בימי שישי עבדה עד השעה 13:00.   ז. הכמות היתה בין 350 ל- 400 קומקומים ביום.   ח. בחודש 5.95 הותקן מכשיר מיוחד להכנסת הפקקים.   המתקן (מכבש ידני) הוכן על ידי אחד העובדים, משום שעבודת ההרכבה היתה קשה במיוחד ורבים סירבו לבצע אותה.   המתקן הקל על עבודת ההרכבה, אך גם לאחר התקנתו נדרשה הברגה עם מברג פנאומטי והידוק סופי במברג ידני.   ט. גם לאחר התקנת המכשיר הלכו וגברו כאביה של התובעת בשרירי הידיים, הכתפיים והגב.   י. התובעת עבדה במחלקת הקומקומים עד חודש 12.96, שאז נסגרה המחלקה.   לאחר מכן הועברה לעבודות קלות יותר, כגון אריזות ומיון.   יא. ב- 9.97 פוטרה התובעת מעבודתה.   3. עניינה של התובעת נדון במישור של תאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה - "אירוע זעיר"- שורה של אירועים שבכל אחד מהם מתקיים אמנם תנאי הפתאומיות, אך רק בהצטברותם באה התוצאה המזכה בגמלה.   השאלה שעמדה להכרעה היא- האם הכאבים והחולשה הכללית מהם סובלת התובעת, נגרמו עקב פגיעה מסוג מיקרוטראומה ("אירוע זעיר").   4. לאור השאלות הרפואיות שעלו בתיק, נעזר בית הדין בדר' סלטי- מומחה-יועץ רפואי, שמונה מטעמו, על מנת שיחווה דעתו בשאלת קיומה של פגיעה מסוג מיקרוטראומה ושאלת הקשר הסיבתי בין מצבה הרפואי של התובעת בעמוד השדרה, כתפיים וידיים לבין תנאי עבודתה כאמור לעיל. בפני המומחה, דר' סלטי, עמד התיק הרפואי של התובעת מקופת חולים מכבי, לרבות המחלקה לרפואה תעסוקתית, מכתב פרופ' קרבצייק, חוות דעת דר' טל (13.4.00) וחוות דעת דר' אלחרר.   5. אל המומחה הופנו השאלות כדלקמן:   א. ממה סובלת התובעת בעמוד השדרה, ידיה וכתפיה?   ב. האם ניתן לקבוע כי בכל אחת מהפעולות שביצעה התובעת בעבודתה כאמור לעיל נגרמה לתובעת "פגיעה זעירה" שגרמה לנזק זעיר בלתי הפיך בעמוד השדרה/ידיה/כתפיה?   אם כן - האם הנזק שנגרם לתובעת בעמוד השדרה/ידיה/כתפיה הינו כתוצאה מהצטברותן של אותן "פגיעות זעירות"?   ג. האם השפעת העבודה על מחלתה של התובעת, ככל שישנה, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?   אם כן - אנא פרט מהם.   6. ביום 18.11.01, על סמך כל החומר הרפואי האמור, נתן המומחה חוות דעתו.    7. על פי חוות הדעת עולות המסקנות הבאות:   א. למרות הבדיקות הרבות שנעשו לתובעת, לא נמצאה כל פתולוגיה ולפיכך, לא ניתן היה להעמיד אבחנה למחלתה, אם בכלל. על פי הסמפטומים והממצאים השונים בעת הבדיקות השונות, יתכן ומדובר בפתלוגיה הנקראת Fibromyalgia, שאינה קשורה בחבלה כלשהי, אלא מדובר במחלה ראומטית ללא אתיולוגיה ברורה.   ב. המחלה אינה נגרמת כתוצאה מטראומה ו/או מיקרוטראומה, אלא מדובר בתהליך תחלואי רגיל שאינו קשור לעבודתה של התובעת.   ג. השפעת העבודה על מחלתה של התובעת, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.   8. המומחה מסכם את חוות דעתו: "למעשה אין לעבודה של התובעת כל קשר על הופעת מחלתה".   9. על פי הפסיקה, מיקרוטראומה הינה "המפלט האחרון" למבוטח הסובל ממחלה שאינה "מחלת מקצוע" ולא נפגע בפגיעה חד פעמית. (דב"ע נה/93-0 המוסד נ' עזרא קורן- לא פורסם; דב"ע נז/88-0 מנואל סקולסקי נ' המוסד- לא פורסם). תורת המיקרוטראומה נוצרה על מנת להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה, אך גם במסגרת זו יש תנאים שצריכים להתקיים.   יסוד ראשוני של הכרה בפגיעה כתוצאה ממיקרוטראומה הוא שכל פגיעה זעירה תגרום נזק. (דב"ע נב/78-0 שושנה איצקוביץ נ' המוסד פד"ע כד 306)     לעניין זה נפסק: "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין- ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". (דב"ע מח/ 77-0 אליעזר מזרחי נ' המוסד פד"ע יט 538; דב"ע נו/ 145-0 אבי אליהו נ' המוסד- לא פורסם).   כלל השני העולה מהפסיקה הוא שהעובדה, כי אכן במצב שהוא תוצאה של פגיעות זעירות מדובר ולא במצב שהוא תוצאה של תהליך הדרגתי מדובר- צריכה ראיות מפי רופא. (דב"ע נו/90-0 אריה אוחיון נ' המוסד, לא פורסם; דב"ע נו/268-0 חיים לוי נ' המוסד, לא פורסם).   הכלל השלישי הוא שצריך כי יוכח הקשר הסיבתי בין הפגיעות הזעירות - מצטברות לבין התוצאה שבה רואים פגיעה בעבודה המזכה לגימלה. (דב"ע לה/61-0 המוסד נ' יעקוב לוי פד"ע ז 345; דב"ע נה/168-0 המוסד נ' אסתר גופשטיין, לא פורסם).   10. בית הדין נעזר בחוות דעתו של המומחה שמונה מטעמו כדי לבחון האם מתקיימים בתובעת התנאים שהובאו לעיל.   מסקנתו של המומחה בעניינו של התובעת היא חד משמעית ועל פיה נשלל הקשר בין הכאבים והחולשה מהם סובלת התובעת לבין תנאי עבודתה.   המומחה, על סמך כל החומר הרפואי שעמד בפניו קבע באופן חד משמעי כי על פי הרישומים הרפואיים בתיקה של התובעת, מחלתה, ככל שקיימת, אינה נגרמת כתוצאה מטראומה ו/או מיקרוטראומה, אלא מדובר בתהליך תחלואי רגיל שאינו קשור לעבודתה.   המומחה קבע באופן חד משמעי, כי השפעת העבודה על מחלתה של התובעת, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים ואף כי לעבודה של התובעת אין כל קשר להופעת מחלתה.   11. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעמו. זאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע 411/97 דחבור בוטריס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.00).   אין במקרה זה כל הצדקה, עובדתית או משפטית שלא לסמוך על חוות דעתו ומסקנותיו של המומחה בשאלה הרפואית שבמחלוקת.   12. לאור כל האמור לעיל, משלא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובעת, ככל שישנה, לעבודתה- דין התביעה שבפני להידחות.   13. כמקובל בהליכים שעניינם בטחון סוציאלי, אין צו להוצאות על אף דחיית התביעה.  הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה