תיקון בקשת רשות להתגונן - עיכוב הליכים בשל הסכם בוררות

בעא 308/85 חיים שטרית ואח' נ' כפר שמואל, פד"י מא(1) 742 נדונה השאלה האם להתיר תיקון בקשת רשות להתגונן באופן שתכלול את בקשת עיכוב ההליכים בגין הסכם בוררות העומד בין הצדדים. גם שם, לא נטענה טענת הסכם בוררות בבקשת הרשות להתגונן המקורית והמערער דשם ביקש להוסיפה ובכך לעמוד בתנאי ההזדמנות הראשונה. וכך קובע הש' בייסקי בעמודים, 746-747:   "היש מקום להיעתר לבקשה, שהוגשה יחד עם כתב הערעור לבית-משפט זה. ולהרשות בשלב הנוכחי לתקן את הבקשה לרשות להתגונן, על-מנת שתיראה כאילו כללה במקורה עתירה לעכב ההליך בבית המשפט ? התשובה לכך שלילית. מצוות המחוקק היא, כי תוגש בקשה כזו "לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה" - ובמקרה דנן נטען לגוף התובענה, עת נתבקשה הרשות להתגונן. וכבר אמר המחבר ד"ר זוסמן בספרו הנ"ל, בסעיף 57 :   "והחוק שומר בחומרה על כך, שבעל דין יגלה ללא כל השהיה את דעתו, אם רצונו להסתמך על שטר הבוררות או לא . . "   ובע"א 174/69 הנ"ל נאמר, בעמ' 794 : " ", כלל נקוט הוא כי טענת חוסר סמכות יש להביא בשלב המוקדם ביותר במשפט ואף לפני כל יתר הטענות. כך מצינו בסעיף 5 לפקודת הבוררות המנדטורית ובסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 . . " .   אילו נעתרנו למערער בשלב זה, היה בכך משום התעלמות מוחלטת מהוראתו המפורשת של המחוקק ומתן יתרון לצד אשר זנח, במתכוון או ברשלנות, את הטענה בדבר עיכוב ההליכים. בזאת היה נפתח פתח נרחב לשימוש לרעה בהליכי בית-משפט והיה מתאפשר למתדיין לבחון תחילה, שמא התוצאות במשפט יהיו לטובתו, ורק אם בכך לא יצליח - ישלוף באיחור זמן מאמתחתו את הטענה של חוסר סמכות, ובכך ייפתח כל ההליך מחדש. ואילו מטרת חוק הבוררות היא הפוכה, ועצם סחבת בדיונים בניהול הבוררות תשמש לבית המשפט שיקול שלא לעכב הליכים משפטיים (ראה אוטולנגי, בספרה הנ"ל, בעמ' 84.)" סעיף 5 לחוק הבוררות קובע כך:   "5. עיכוב הליכים בבית המשפט (א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך. (ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה. (ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות."   מסעיף קטן ב' עולה שעל מבקש העיכוב להגיש בקשת עיכוב בהזדמנות הראשונה שבה טען לגופו של ענין בתובענה. עיכוב הליכיםבקשת רשות להתגונןחוזהיישוב סכסוכיםבוררותהסכם בוררות