תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, קובעת כקריטריון להתרת תיקון כתב תביעה את השאלה אם התיקון יביא להכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בהתאם לכך מאפשרים בתי המשפט תיקונים של כתבי טענות בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור, ולעיתים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה [ראו ע"א 3092/94 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי ואח' פ"ד מו (3), 214; ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל פ"ד מא (1), 748, 755]. ההלכה כפי שנפסקה מאפשרת לבית המשפט להתיר תיקון כתב תביעה, בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת כתוצאה מהתיקון, ע"י פסיקת הוצאות. אולם, אין הכלל האמור חל, כאשר התיקון מונע מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת התביעה מחדש. בע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד פ"ד לד (4), 126, 131, אמר בית המשפט העליון (כב' השופט ש' לוין) את הדברים הבאים: "הכל מודים שאין בית משפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי ע"י פסיקת הוצאות..." קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון כתב תביעה: עניינה של בקשה זו, הינה עתירה לתיקון כתב תביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבה בגין ליקויי בנייה. כתב התביעה הוגש בשנת 1994 ולפיו תבעו המבקשים את המשיבה לתשלום סכום של 44,100 ש"ח בגין ליקויי בנייה. 3. בית המשפט (כב' השופטת מ' מזרחי בשעתה) מינה כמומחה מטעם בית המשפט את המהנדס סילביו הופמן, ולאחר שהוא נתן את חוות דעתו הראשונית, ביקשו המבקשים לתקן את תביעתם, ומבוקשם ניתן להם. כתב תביעה מתוקן הוגש ב9/3/95- ולפיו ביקשו המבקשים ביצוע בעין של התיקונים והפחיתו את תביעתם הכספית לסכום של 25,000 ש"ח בלבד. 4. כשלוש שנים לאחר מכן, פנו שוב המבקשים לבית המשפט בבקשה להתיר להם תיקון כתב התביעה, הבקשה נשוא החלטה זו. בבקשה מפרטים המבקשת את התיקונים הנדרשים בסעיפי כתב התביעה ולפיהם עתירתם בתביעה הינה לביצוע התיקונים, כפי שקבע המומחה, בפרק זמן מוגדר, בנוסף לסעד הכספי שהפעם הוגדל לסכום של 450,000 ש"ח, מתוכו 350,000 ש"ח פיצויים בגין הפגמים בדירה ו100,000- ש"ח פיצוי בגין עוגמת נפש, חוסר נוחות, פגיעה בבריאות, ירידת ערך וכו', כפי שנטען בבקשה. 5. הדיון בבקשה לגופה נדחה מפעם לפעם, כפי שעולה מפרוטוקול ישיבות קדם המשפט, בנסיון להביא לפתרון הבעיה, הנוגעת לביצוע התיקונים בדירה, שרכשו המבקשים מהמשיבה. משלא הצליחו הצדדים להגיע להבנה בעניין התיקונים ובהעדר הסכמת המשיבה לתיקון כתב התביעה, נדונה הבקשה לגופה, למעלה משנה לאחר הגשתה. 6. הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש מס' 1, אשר נחקר חקירה נגדית, לא קצרה, על תצהירו וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב. 7. המבקשים טוענים, כי יש לאפשר להם תיקון כתב התביעה, שכן הצורך בתיקון הינו תולדה ישירה מהתנהגותה המזלזלת של המשיבה, אשר לא מילאה אחר החלטות בית המשפט, לפיהן נדרשה לבצע את התיקונים תוך 30 יום. שנתיים וחצי נתנו המבקשים הזדמנות למשיבה לבצע את התיקונים והיא לא עשתה כן. בנסיבות אלה, טוענים המבקשים, כי יש לאפשר להם לתקן את תביעתם, באופן שיכללו בה את הדרישה לפיצויים על הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו להם כתוצאה ממעשיי ומחדלי המשיבה, ואשר גדלו מאז תוקן כתב התביעה לראשונה. עוד הוסיפו המבקשים וטענו, כי הדיון בתובענה הינו בשלב מוקדם, טרם נשמעו ראיות ולא מדובר בהוספת עילה חדשה, ועל כן, על פי ההלכה הפסוקה יש להתיר להם את התיקון המבוקש. 8. המשיבה מתנגדת לתיקון כתב התביעה ולטענתה, התיקון הקודם של כתב התביעה, כפי שנעשה בחודש מרץ 1995 תחם את גדר המחלוקת בין הצדדים. במידה שבית המשפט יעתר לבקשה ויאפשר למבקשים תיקון נוסף של כתב התביעה, הדבר יפתח מחדש את הפלוגתאות והמוסכמות לדיון ממושך ונוסף. זאת ועוד, הבקשה הוגשה באיחור, והתיקון עלול להרחיב את יריעת המחלוקת, התצהיר שתומך בה אינו מבוסס על עובדות והוא "חלול וריק מתוכן", כפי שנטען בסיכומי המשיבה. על כן, אין להיעתר לבקשה. 9. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, קובעת כקריטריון להתרת תיקון כתבי טענות את השאלה אם התיקון יביא להכרעה בשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. בהתאם לכך מאפשרים בתי המשפט תיקונים של כתבי טענות בשלבים מתקדמים של הדיונים ואפילו בשלב הערעור, ולעיתים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה [ראו ע"א 3092/94 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי ואח' פ"ד מו (3), 214; ע"א 721/84 משען נ' מדינת ישראל פ"ד מא (1), 748, 755]. ההלכה כפי שנפסקה מאפשרת לבית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות, בכל שלב משלבי הדיון, לרבות בשלב מתקדם של המשפט, ותמיד ניתן לפצות את הצד שכנגד על טרחתו הנוספת כתוצאה מהתיקון, ע"י פסיקת הוצאות. אולם, אין הכלל האמור חל, כאשר התיקון מונע מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת התביעה מחדש. בע"א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' זייד פ"ד לד (4), 126, 131, אמר בית המשפט העליון (כב' השופט ש' לוין) את הדברים הבאים: "הכל מודים שאין בית משפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי ע"י פסיקת הוצאות..." 10. בענייננו התיקון המבוקש אינו מעלה עילה חדשה ואין בו כדי למנוע מהמשיבה הגנה כלשהי או נזק שאינו ניתן לפיצוי ע"י פסיקת הוצאות. המבקשים בעצם התיקון חוזרים על טענותיהם לענין ביצוע התיקונים בהתאם לחוות דעתו של המומחה, תוך שהם מבקשים לתחום את הביצוע לפרק זמן מוגדר, ומבקשים להגדיל את סכום התביעה לגבי הפיצויים המגיעים להם בגין ליקויי הבניה. אין בכל אלה משום עילה חדשה. דרישות אלה של המבקשים, כמבוקש בבקשה, הן חלק בלתי נפרד מהשאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים. זכותם של המבקשים לתבוע פיצויים בגין ליקויי הבניה הנטענים על ידם. שאלה נפרדת היא, האם יעלה בידם של המבקשים להוכיח את הנזקים המוגדלים אותם הם מבקשים להוסיף לסכום התביעה. הראיות לגבי הוכחת טענות המבקשים בנוגע לדירה הפגומה שמסרה להם המשיבה והנזקים שנגרמו להם כתוצאה מכך אינן שונות במהותן מההוכחות שהיה עליהם להביא לפי כתב התביעה המקורי ואף לפי כתב התביעה המתוקן משנת 1995. המשפט רק בראשיתו, עדיין בשלב ההליכים המקדמיים וממילא טרם החלה מסכת הבאת הראיות. הרשאת התיקון כמבוקש, לא יהא בה משום הכבדה והארכת הדיון בצורה משמעותית, כפי שנטען ע"י המשיבה. אין גם ממש בטענת המשיבה בדבר השיהוי בהגשת הבקשה. בנסיבות בהן ניהלו הצדדים דין ודברים ביחס לביצוע התיקונים ע"י המשיבה, כפי שבא לידי ביטוי בפרוטוקולים של תיק בית המשפט ובנסיבות בהן המבקשים הם אלה שגילו אורח רוח וסבלנות ואף הסכימו שבקשתם לתיקון כתב התביעה לא תידון לגופה, במשך תקופה כה ארוכה, אין המשיבה יכולה לבוא ולטעון עתה, כי המבקשים השתהו בבקשתם. כל טענות המשיבה לגבי הוכחת הנזקים הנטענים ע"י המבקשים מקומן בעת המשפט לגופו של ענין, ובסיכומים, ולא בשלב הזה של הדיון בבקשה. יש להניח כי המבקשים ערים לסיכון, כי במידה שלא יוכיחו את הנזקים בסכומים הגבוהים, להם הם עותרים בבקשת התיקון, לא יקבלו את הסעד המבוקש על ידם בסופו של הליך, ואף יחוייבו בהוצאות בהתאם לכך. אין בידי גם לקבל את טענת המשיבה שהתצהיר התומך בבקשה התיקון "חלול וריק מתוכן". אמנם התצהיר קצר ואינו מפרט לפרטי פרטים את ראשי הנזק הנטענים כתוצאה מליקויי הבניה אולם מהתצהיר עולה כי התיקון בא להבהיר את מקור הסכומים הנוספים אותם מבקשים התובעים לפסוק להם בגין הליקויים, אשר בבסיסו עומד בכשלונה של המשיבה לתקן את הליקויים בדירה, לאחר הזמן הרב שניתן לה ולמרות נסיונותיה לעשות כן. 11. לאור כל האמור לעיל אני מתירה את התיקון המבוקש. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 30 יום מקבלת החלטה זו. הפרש האגרה נוכח הגדלת סכום התביעה ישולם בהתאם עם הגשת כתב התביעה המתוקן. המשיבה רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן במועד הקבוע עפ"י התקנות. בהתחשב בעובדה שטרם החלה מסכת הראיות, אף לא הוגשו תצהירי עדות ראשית ולא נסתיימו ההליכים המקדמיים, איני רואה לנכון לפסוק לזכות המשיבה הוצאות בסכום גבוה אלא רק הוצאות בגין הטרחה בהגשת כתב הגנה מתוקן. המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הבקשה 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכים