קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תניית בוררות בהסכם שכירות: פתח דבר: המחלוקת לפתחי נסבה סביב בקשת המבקשת למינוי בורר, הנגזרת מהסכם שכירות (להלן:"ההסכם"). אציין בקליפת האגוז, כי ביום 28.3.04 נחתם בין הצדדים הסכם שכירות, לפיו השכירו המשיבים למבקשת את המלון הידוע "ככפר הנופש רמות" (להלן: "המושכר"). סעיף 41 להסכם (להלן: "סעיף הבוררות") קבע מנגנון לפיו, מחלוקת בין הצדדים תתברר תחילה בין הצדדים ובאי כוחם, ובהעדר הסכמה יפנו הצדדים ליישוב המחלוקת באמצעות בוררות. כאן לפנינו, בקשת המשיבה מיום 23.3.11 למתן צו לגילוי מסמכים (להלן: "הבקשה"), בהתאם לתקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), וזאת לטענתה לאחר שהמבקשת המציאה למשיבה רשימה כללית של עניינים וסכומים ללא כל פירוט ו/או אסמכתא, באשר לנטען, המקשה על מתן תשובה מלאה ומיצוי הליך המו"מ הקבוע בסעיף 41 להסכם השכירות. לפיכך, צירפה המשיבה לבקשה את תשובתה, שכותרתה נספח א' ובו היא מבקשת מביהמ"ש ליתו צו המורה להמציא לידה את המסמכים הבאים: א. מי החברות/ארגונים/גופים הפועלים בחצרי המלון. ב. פירוט הקבלות/הוצאות בגין אישור התב"ע ג. חישוב הנזק הכספי/אובדן הכנסות/ימי אירוח ד. פירוט החישוב כלפי הפסדי הכנסות ה. דוחות מע"מ או דוחות כספיים לשנים החל משנת 2007 ו. תיק הבקשה למרכז ההשקעות רקע: ביום 1.3.11 ניתנה החלטתי לפיה, עד ליום 8.3.1 ימציא עו"ד גבע במכתב רשום לחברו דרישה מפורטת על פי סעיף 41 להסכם השכירות בין הצדדים, שכותרתו חילוקי דעות, ובו יפרט כלשון סעיף 41 (א) להסכם את חילוקי הדעות ביניהם. כך גם, עד ליום 22.3.11 יתנהל מו"מ בין הצדדים באשר למפורט בחילוקי הדעות במכתב ועד ליום 29.3.11 ישתתפו במו"מ זה גם ב"כ הצדדים בפגישה שיקבעו ביניהם. היה ולאחר הליכים אלה יוותרו חילוקי הדעות בעינם, יודיעו הצדדים עד ליום 5.4.11 על זהות בורר מוסכם והיה ולא יגיעו להסכמה גם באשר לכך, ימונה הבורר על-ידי בית המשפט כאן (ראה: פרוטוקול הדיון מיום 1.3.11). ביום 7.3.11 מילא ב"כ המבקשת, עוה"ד גבע אחר החלטת ביהמ"ש, והמציא לחברו מכתב המפרט את טענותיו וזאת על פי סעיף 41 (א) להסכם.ביום 23.3.11 הגיש ב"כ המשיבה את הבקשה נשוא החלטה זו. ביום 23.3.11 ניתנה החלטתי הקובעת, כי המועד לתשובה כפי ההחלטה מיום 1.3.11 חלף עבר. אך מכול מקום, כדי פתרון המחלוקות התבקשה תגובה-הסכמה לצו הדדי ככול הצריך תוך 7 ימים. ביום 29.3.11 הגיש בא כוח המבקשת תגובה לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים, לפיה,המבקשת מתנגדת למתן צו הגילוי, וזאת לטענתה מאחר ומדובר בהליך למינוי בורר ובמסגרת הליך זה אין מקום לגילוי מסמכים. יתרה מכך כנטען, המשיבים מבקשים שיוצגו להם ראיות אותן יש להציג במהלך שמיעת הבוררות ולא לפני תחילתה. בו ביום, הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה למתן צו לגילוי מסמכים, בתגובתה חוזרת המשיבה על טענותיה לפיהם, תנאי מוקדם למינוי בורר הוא ניהול מו"מ ישיר בין הצדדים ובאי כוחם בטרם ימונה בורר וכי רשימת תביעות המבקשת אינה מאפשרת מיצוי הליך המו"מ המוקדם הקבוע בסעיף 41 להסכם. דיון והכרעה : השאלה הטעונה הכרעה : השאלה העומדת לפתחנו היא, באיזה נקודה בהליך הרב שלבי נמצאים הצדדים לפי הסכם השכירות ? הכרעה בשאלה זו נדרשת על מנת לקבוע האם במסגרת ההליך כאמור יש מקום למתן צו לגילוי מסמכים. סעיף 41(א) להסכם הבוררות (להלן: סעיף הבוררות), קובע לאמור : "חילוקי הדעות בין הצדדים תתבררנה ישירות ביניהם, ובהעדר הסכמה יועברו להכרעת באי כוח הצדדים. לא הגיעו באי כוח הצדדים לידי הסכמה, ימנו באי כוח הצדדים בורר אשר יהיה מוסכם על שניהם. לא הגיעו באי כוח הצדדים לידי הסכמה על זהות הבורר, ימונה הבורר ע"י בהמ"ש המחוזי בנצרת". (ההדגשות לעיל ולהלן- שלי- י.כ.). עסקינן במנגנון רב-שלבי ליישוב סכסוכים, לפיו כל מחלוקת בקשר להסכם תובא תחילה בפני הצדדים אשר ינסו ליישבה, ולאחר מכן אם המחלוקת לא תבוא על פתרונה המוסכם, היא תובא להכרעה בפני באי כוח הצדדים, ורק לבסוף באם לא הגיעו באי כוח הצדדים לידי הסכמה היא תובא להכרעה בפני בורר. החלטת בית המשפט מיום 1.3.11 קבעה, כי טרם מוצה המנגנון הפנימי לפתרון המחלוקת בין הצדדים, וכי על הצדדים לנסות וליישב את המחלוקת. סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: חוק הבוררות), המסדיר את הסוגיה העומדת לדיון, קובע כדלהלן: "(א) הוגשה תובענה לבית-משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך. (ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה. (ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". הכלל הוא אפוא כי בהתקיים תניית בוררות בית-המשפט מעכב את ההליכים, בתנאי שהצד המבקש את קיום הבוררות היה נכון לקיימה גם טרם הגשת התובענה, עם זאת בית-המשפט רשאי לסטות מכלל זה ולהורות על אי-עיכובם של ההליכים בהתקיים נסיבות מיוחדות. במקרה זה נבחן האם מתקיימות נסיבות אשר משקלן המצטבר מצדיק הימנעות מעיכובם של הליכים בבית-המשפט (ראה: רע"א 6450/01 שמחה אוריאלי ובניו, חברה להנדסה וקבלנות בע"מ נ' מכון טיפול בשפכי אשקלון, פ''ד נו(5) 769). 1. נוסח הסעיף - מנוסח סעיף 41(א) להסכם השכירות עולה בבירור, כי טרם הפנייה להליך בוררות יש למצות אופציות בדבר סיום הסכסוך ללא התערבות טריבונל שיפוטי. בנוסף נוקט הסעיף בדיבר "תתבררנה" (ברישה של הסעיף), המייחס לו משמעות לשונית לפיה יש לברר ולסיים את המחלוקת בבירור פנימי טרם פנייה לבוררות. והכיצד נדע את כוונותיהם של הצדדים בעת שטבעו את סעיף הבוררות בהסכם השכירות ? עניין זה נדון בפס"ד שלמה שפס (ע"א 708/88 שלמה שפס ובניו בע"מ נ' בן יקר גת חברה להנדסה, פ"מ מו (2) 743) (להלן: "עניין שפס) בו נקבע כי פירוש סעיף הבוררות בחוזה ילמד מתוך מגוון המשמעויות הלשוניות של הטקסט החוזי, וכי יש לבחור במשמעות המגשימה את אומד דעתם של הצדדים, וזוהי הלשון : "סמכותו של בורר מעוגנת בהסכם הבוררות, וכדי לקבוע את היקף סמכותו יש לפרש הסכם זה. הסכם בוררות הוא חוזה ככל החוזים, והדינים הרגילים לפירוש חוזים בדרך כלל חלים בפירוש חוזי בוררות. בקביעת מתחם המשמעויות הלשוניות של "הטקסט" החוזי (בין אם הוא בעל-פה ובין אם הוא בכתב) פועל הפרשן כבלשן. הוא שואל עצמו, מהן המשמעויות שניתן ליתן, בשפה שבה נכרת החוזה - ואם לצדדים לקסיקון משלהם, במסגרת לקסיקון זה - ללשונו. מתוך מגוון המשמעויות הלשוניות השונות של "הטקסט" החוזי, על הפרשן לבחור באותה משמעות משפטית אחת ויחידה, המגשימה את "אומד דעתם של הצדדים", כלומר את התכלית שהחוזה נועד להגשים ( 747א-ב)". במקרה דנן, ניתן ללמוד על אומד דעתם של הצדדים מתוך תכלית סעיף הבוררות ותכלית הסכם השכירות: תכלית סעיף הבוררות - בסעיף הבוררות בנו הצדדים מערכת רב שלבית לניסיון יישוב המחלוקת, הם אינם מסתפקים בניסיון הצדדים עצמם לפתור את המחלוקת אלא מוסיפים שלב נוסף לפתרון, והוא ניסיון להגיע להסכמה דרך עורכי דינם, ורק לאחר ששלבים אלו לא יצלחו יפנו הצדדים למוסד הבוררות, דבר המעיד על רצונם של הצדדים לסיים את המחלוקת ביניהם. תכלית הסכם השכירות - מעיון בהסכם השכירות ובהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים, עולה כי מדובר באנשי עסקים סבירים המבקשים להשיג מטרה עסקית משותפת והיא הפעלה וניהול של המלון נשוא הסכם השכירות, שבלאו הכי עומד בפני קשיים כלכליים כפי שקובע סעיף 6 להסכם השכירות ("סעיף המטרות"), וזאת ניתן לראות גם לפי התחייבות המשיבה לשאת בעלויות התשלומים שנזקפו לחובתה. לאור האמור, עולה כי בעת חתימת הסכם השכירות הכירו הצדדים ביכולתם לפתור את חילוקי הדעות ביניהם, וזאת תוך מבט לטובת כפר הנופש (להלן: "המושכר"). 2. הדינים החלים על ההליכים טרם פנייה לבוררות : על הסכם השכירות חלים דיני החוזים כפי שקבע ביהמ"ש בה"פ (ת"א) 788/93 בנימין שטיין נגד דוד לוי, דינים מחוזי 1993 (2) 241) (להלן: "עניין שטיין") : "כל עוד הבוררות לא החלה, חלות על הסכם הבוררות הוראות חוק החוזים" כך בע"א 491/76 גאולים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' ידידיה צדוק פ"מ לא (3) 625 (להלן: "עניין "גאולים") נקבע כי בית המשפט ורק הוא מוסמך להכריע בתניות המפורטות בהסכם הבוררות, וכך נקבע : "... במסירת סכסוך קיים להכרעתו של בורר, על-פי תניות המפורטות בהסכם בוררות ... מסירת ההכרעה לבורר אינה בלתי-מותנית אלא כפופה לקיום ההתחייבויות שבהן הותנתה. אם שאלת ההפרה של הסכם בוררות אשר כזה היא השנויה במחלוקת, או המוטלת בספק, חל הכלל כפי שהוסבר בבר"ע 130/71, היינו - לא הבורר אלא רק בית-המשפט הוא המוסמך לפסוק בשאלה". לפיכך, ווכפי העולה מהחלטת ביהמ"ש זה מיום 1.3.11 , על ביהמ"ש טרם העברת המחלוקת למוסד הבוררות לבחון את התניות וההליכים המקדמיים קודם העברה, ולשם כך רשאי הוא אף ליתן צו לגילוי מסמכים בעניין. לאור האמור לעיל, רק ניסיון כן ואמיתי של הצדדים להביא את המחלוקות ביניהם לידי סיום, יענה לדרישת סעיף 41 (א) להסכם, דבר שיתאפשר רק אם כל הצדדים יפרשו את יריעת המחלוקת ביניהם בצורה מלאה, ובכללם גילוי המסמכים ההדדי. מעבר לאמור, ההיבט העקרי הינו גילוי נאות כדי ירידה לשורש המחלוקת ופתרונה ולא למותר לציין כי אף לבורר בבוררות ככזו - מה שלא מונח כאן על שולחני עתה, הרי סמכות "להורות לבעלי הדין להשיב לשאלונים, לגלות ולהמציא מסמכים ולעשות כל דבר אחר הכרוך בניהול הבוררות, כפי שרשאי היה לעשות בית משפט בתובענה שהוגשה לפניו" ( ראה: סעיף ח' לתוספת (סעיף 2) לחוק הבוררות ). מכלל האמור, אני מורה על מתן צו גילוי מסמכים כמפורט בנספח א' בבקשת המשיבה מיום 23.3.2011. היה ולאחר הליכים אלה יוותרו חילוקי הדעות בעינם, יודיעו הצדדים עד ליום 10.4.11 על זהות בורר מוסכם והיה ולא יגיעו להסכמה גם באשר לכך, ימונה הבורר על-ידי בית המשפט כאן.חוזה שכירותתניות בחוזהחוזהיישוב סכסוכיםתניית / סעיף בוררותשכירותבוררות