אשמה בתאונת שרשרת

מי אשם בתאונת שרשרת ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אשמה בתאונת שרשרת: תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר נגרמו לרכבה כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 23/11/10. 1. כבר בפתח הדברים יובהר כי עסקינן בתאונת "שרשרת" , בה היו מעורבים רכבים כדלקמן: התובעת נסעה ברכב הראשון. הנתבע 4 נסע ברכב השני בשיירה, והנתבעת 3 היא הבעלים והמבטחת של הרכב בו נסע. הנתבע 2 נסע ברכב השלישי בשיירה והנתבעת 1 היא המבטחת של רכבו. 2. לטענת התובעת עת ירדה לכיוון נתיבי איילון מדרך ההלכה לכיוון שדרות רוקח נסעה לאיטה לאור עומס תנועה ולפתע חשה מכה חזקה והתברר לה כי רכב בו נהג הנתבע 4 פגע ברכבה וזאת, לאחר שרכב בו נהג הנתבע 2 פגע בו והדפו לכיוון רכבה. לטענת התובעת, מיד לאחר שיצאה מרכבה הודה הנתבע 2 כי הוא זה שאחראי לתאונה ומשכך, נמסר לשוטר שהגיע למקום כי אין צורך בעזרתו. לטענת התובעת לכאורה האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומבטחת רכבו הנתבעת 1 ואולם, הואיל ואלו מגלגלים את האחריות לנתבע 4 ולבעלת רכבו - הנתבעת 3,הרי שהיא הגישה התביעה כנגד כלל הנהגים או המבטחים המעורבים בתאונה וזאת, על מנת שבית המשפט יכריע בשאלת אחריות כל אחד מהם לתאונה. 3. לטענת הנתבעים 3 ו - 4 במסגרת כתב ההגנה מטעמם, במועד התאונה, נסע הנתבע 4 בעקבות רכב התובעת כשלפתע ראה במראת רכבו את רכב הנתבע 2 מתקרב במהירות לכיוונו , פוגע בו והודפו לכיוון רכב התובעת באופן אשר הוביל לפגיעה בו. בנסיבות אלו, לטענת הנתבעים 3 ו - 4 האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך, יש לדחות את התביעה כנגדם. 4. לטענת הנתבעים 1 ו - 2 הנתבע 2 הבחין ברכבו של הנתבע 4 בכביש לפניו עוצר במפתיע ללא אורות בלמים ומשכך, אף הוא עצר את רכבו ואולם, לא הספיק לבלום את רכבו לחלוטין ומשכך, פגע קלות ברכב הנתבע 4. לטענת הנתבעים 1 ו - 2 רכב הנתבע 2 הצטרף לתאונה קיימת ולא גרם להדיפת רכב הנתבע 4 לרכבה של התובעת ומשכך, יש לדחות התביעה בפני כנגדם . 5. בדיון אשר התקיים בפני, העידו כלל הנהגים המעורבים בתאונה, כן הוצגו בפני תמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים וכן, חוות דעת אשר נערכו לרכב הנתבע 4 ולרכב התובעת. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות אשר הוצגו בפני, הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך, דין התביעה כנגדו וכנגד מבטחת רכבו - הנתבעת 1 להתקבל. 7. בתיק זה, הואיל ואין עוררין כי התובעת נפגעה על ידי הרכב מאחוריה ולא התרשמתי כי ניתן לייחס לה רשלנות תורמת הואיל ואין עוררין כי התובעת לא בלמה באופן פתאומי אלא נסעה בעומס תנועה במהירות אטית הרי שעלי לבחון למעשה, מי מבין הנתבעים גרם לתאונה. כל אחד מהנתבעים הציג את גרסתו לתאונה ומשכך, יש לבחון, את גרסאותיהם - גירסה מול גירסה על מנת להכריע לאיזו מבין הגרסאות נוטה מאזן ההסתברויות ומשכך, הוכחה ויש לקבלה. בהקשר למאזן ההסתברויות במסגרת ההליך האזרחי נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589 כי : "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% " 8. בהתחשב בנטל המוטל על כל אחד מן הנתבעים, הנני קובעת כאמור כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 וזאת, מנימוקים כדלקמן: א. גרסתה העיקבית של התובעת מתחילת הצגתה הינה כי חשה מכה אחת ברכבה וכי הנתבע 2 הדף את רכבו של הנתבע 4 לכיוון רכבה - בהקשר זה ניתן לראות כי זו הגרסה אשר נכתבה על ידי התובעת במסגרת טופס ההודעה שלה לחברת הביטוח, זו הגרסה אשר נרשמה בכתב התביעה מטעמה וזו הגרסה עליה חזרה בפני בבית המשפט. בהקשר זה בנוסף, נתתי אמון בעדות התובעת ולפיה מיד לאחר התאונה הודה הנתבע 2 באחריותו לאירוע ובכך שאמנם פגע ברכב הנתבע 4 והדפו אל רכב התובעת. ראוי להדגיש כי אינני מקבלת עדותה זו בכל הנוגע לאמיתות הטענה - שהרי מדובר בעדות מפי שמועה ואולם, אני מקבלת את עדותה זו באשר לעצם אמירת הדברים על ידי הנתבע 2 - באופן המהווה הודיית בעל דין. בהקשר זה אציין כי הואיל ואין חשיבות מבחינת התובעת באשר לזהות הנתבע אשר ישלם לה באשר אין עוררין כי תשתפה בין מזה ובין מזה, הרי שמצאתי כי יש לייחס לעדותה משקל רב יותר הואיל והיא מוחזקת בעיני כנטולת פניות. ב. הנתבע 2 אמנם טען בדיון בפני כי הצטרף לתאונה קיימת ואולם, עיון בטופס ההודעה מטעמו מעלה כי טען רק שהרכב לפניו בלם באופן פתאומי והוא בלם גם כן ולמרות זאת פגע בו , תוך שאינו מציין במילה וחצי מילה את טענתו ולפיה הצטרף לתאונה קיימת. ג. זאת ועוד, עיון בחוות הדעת המעידה על הנזקים לרכב הנתבע 4 מעלה כי הנזק לרכבה במוקד האחורי גבוה מהנזק במוקד הקדמי - דבר אשר אף בו יש בכדי לתמוך בכך שנהדף. 9. לאור האמור , הנני קובעת כי האחריות לתאונה הינה של הנתבע 2 ומשכך, עליו ועל מבטחת רכבו הנתבעת 1 לשפות התובעת בגין הנזקים אשר אירעו לה כפועל יוצא מהתאונה. משכך , הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובעת. לענין זה, תמכה התובעת את נזקיה בסך של 8,682 ₪ - בגין נזקים הניתנים לתיקון ובסך 951 ₪ בגין ירידת ערך, בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק וכן בחשבונית מס המעידה על תיקון הנזק בפועל. כן, תמכה התובעת תשלום שכ"ט לשמאי בסך 800 ₪ בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובעת הרימה את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לה. באשר לדרישת התובעת לחיוב הנתבעים בגין הוצאות נלוות הרי שאלו לא הוכחו ונתמכו באופן ספציפי ומפורט ומשכך, יובאו לידי ביטוי בפסיקת הוצאות ההליך. 1. אשר על כן הנני קובעת כי הנתבעים 1 ו - 2 יישאו ביחד ולחוד בנזקי התובעת כאמור בסך של 10,433 ₪ וזאת , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדיון מיום התאונה (23/11/10) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן, יישאו הנתבעים 1ו - 2 ביחד לחוד בהוצאות התובעת בסך של 1,000 ₪ ובהוצאות הנתבעים 3 ו - 4 בסך 300 ₪ לכל אחד. התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל. 10. רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.תאונת דרכיםתאונת שרשרת