האם ביטול חוזה מקרקעין חייב להיות בכתב או שניתן לבטלו בעל פה ? סעיף 8 בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן:-"חוק המקרקעין") קובע כי: "התחייבות לעשות עסקה במקרקעין טעונה מסמך בכתב." האם כך גם לגבי ביטול עסקה במקרקעין? בע"א 674/83 דניאלה דניאלסה ס.א. חברה זרה נ' "גד-שט" שותפות לבניין ולהשקעות, פ"ד מא(4) 113 (1987), נקבע שהסכם לביטול התחייבות לעשות עסקה במקרקעין אינו טעון כתב. וכדברי המשנה לנשיא השופטת בן פורת: "אין הוראה בחוק, שהסכם לביטול עיסקת מקרקעין, להבדיל מהתחייבות לעשות עיסקה במקרקעין, חייב גם הוא להיכרת בכתב. הרעיון ביסוד דרישת הכתב כדרישה מהותית הוא, כידוע, למנוע התחייבות פזיזה מצד המוכר ללא שיקול-דעת זהיר תחילה: ראה, למשל, ע"א 252/78 [9], בעמ' .441רעיון זה - של הרתעה מפני קלות דעת - אינו תופס בהסכמה לבטל את הקשר, שהיא בגדר "עסקה" בפני עצמה..." (שם, בעמוד 130). פרופ' פרידמן ופרופ' כהן בספרם "חוזים" סבורים ש"הסכם לביטול התחייבות לעשות עיסקה אינו התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, שכן הקונה, שהחוזה עימו בוטל, משחרר את המוכר מכפיפות חוזית... אין הביטול מקנה למוכר זכות קניינית במקרקעין, ולכן אין העסקה כפופה לדרישת הכתב" (דניאל פרידמן ונילי כהן חוזים כרך א' 423-433 (1991)). (ראה גם: ע"א 4841/00 ביטון נ' ראש-עיריית קרית ביאליק, פ"ד נה(2) 26 (2000), ע"א 526/87 מנהל מס שבח חיפה נ' מועצת פועלי חיפה, פ"ד מג(3) 519 (1989)). חוזהבעל פהמקרקעיןביטול חוזה