בקשה לבדיקה נוספת ע''י מומחה בית משפט

קיימים מקרים שבהם ראוי לערוך בדיקה נוספת לנפגע, ובמקרים חריגים ומתאימים - אף למנות מומחה רפואי אחר או נוסף. ניתן בכל עת - כל עוד לא ניתן פסק-דין על-ידי בית-המשפט - ליתן הוראות לעניין בדיקה נוספת או מחודשת של הנפגע - אם בשל החמרה (מוכחת) או הקלה שחלה במצבו הרפואי של הנפגע. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לבדיקה נוספת ע''י מומחה בית משפט: 1. בתום שלב ההוכחות בתיק ביקשה הנתבעת 4 (המבקשת בבקשה זו) למנות מומחה רפואי "אחר או נוסף" בתחום האורתופדיה כדי שיחווה דעתו לענין הנכות בתחום האמור, לגבי תאונת דרכים מיום 15.11.92. 2. התובע נפגע, כנטען בכתב התביעה, בשלוש תאונות דרכים - ביום 14.3.90, ביום 27.6.92 וביום 15.11.92. בית-המשפט מינה מומחים רפואיים, בין היתר את ד"ר י' ליטווין, בתחום האורתופדיה. ד"ר ליטווין נתן ביום 8.1.95 חוות דעת (ת2/), שלפיה התאונה הראשונה והשניה לא גרמו לתובע נכות בתחום האורתופדיה. לעומת זאת התאונה השלישית היתה הקשה מכולן, וגרמה לפגיעה באגן ובמפרק אליאקלי - 25% לצמיתות, והגבלה בינונית בתנועת עמוד השדרה - עוד 20%, כך שהנכות האורתופדית המשוקללת בגין התאונה השלישית היא - 40% לצמיתות. 3. ד"ר ליטווין השיב על שאלות ההבהרה, שהופנו אליו ביום 25.4.95 (ת3/ מיום 9.6.95) ואף נחקר בבית-המשפט על חוות דעתו, ביום 28.4.98. ד"ר ליטווין נשאל אם בהנחה שרנטגנולוג היה רואה את הצילומים של בדיקת C.T. של התובע והיה קובע כי אין ממצאים של פגיעה במפרק הסקרואילים ואין שינויים ניווניים - האם המומחה היה משנה את חוות דעתו לענין נכותו של התובע. על כך השיב המומחה - בשלילה, מן הטעם שכל בדיקה "לא מהיימנה במאה אחוזים ... יש אחוז מסוים מהמקרים בהם הבדיקה מדגימה ממצאים שאינם קיימים וההיפך" (עמ' 115 לפרוטוקול, ש' 17-12). ועוד זאת: המומחה אומר, כי הנזק המסוים נגרם ברגע התאונה, והנזק הולך ומתפתח, וכי "ניתן לעשות צילומי רנטגן, סי.טי. ואמ.אר.איי. והבדיקות הינן תקינות ולא מראות כי נגרם נזק למרות שנגרם נזק" (שם, ש' 22-20). לשאלה - על סמך מה קובע המומחה את הנזק - אם באמצעות צילומי רנטגן ו - C.T., משיב המומחה: " על סמך הפציעה הראשונית" (שם, ש' 27). ועוד זאת: "ש: האם נותנים את אחוזי הנכות בפגיעה הראשונית? ת: הפגיעה הזאת היא הפקטור החשוב ביותר לקביעת אחוזי הנכות (ההדגשה אינה במקור - ע"ק). ש: מה שאתה אומר עכשיו, גם אם היית מוכיח לי שהאיש רץ ועולה מדרגות, וכי הוא רץ והולך רגיל, גם אז את אחוז הנכות היית קובע על סמך מה שקרה ביום התאונה ולא על סמך הממצאים שנתתי לך? ת: על סמך הנתונים האלה אומר כי יש (כך במקור - ע"ק) אין לו כאבים, הוא נפגע ונגרם לו נזק ראשוני, אין לו כרגע תלונות ומגבלות ... אם תראה לי שהאיש רץ במדרגות כמה פעמים ביום או אתה מראה לי שהוא עובד כרגיל אומר כי יש לו פחות ממה שהערכתי ביום הבדיקה" (שם, עמ' 116, ש' 14-2). אולם, לדעת המומחה אם מדובר במקרה בודד (ריצה במדרגות - ע"ק), כי אז עמדת המומחה היא שאין בכך כדי לשנות את חוות דעתו. 4. על סמך דברים אלה ודברים אחרים שבחקירת המומחה, טוען ב"כ המבקשת, כי המומחה דוגל ב"אסכולה" רפואית "חריגה וייחודית", שלפיה אחוז הנכות נקבע "בעיקר ואולי אך ורק" על בסיס "הנזק הראשוני" ולא על-פי נתונים וממצאים מאוחרים יותר. משום כך, ביקש ב"כ המבקשת למנות מומחה אחר או מומחה נוסף - להערכת נכותו של התובע בתחום האורתופדיה. לעומתו, טוען ב"כ התובע כי אין בסיס לבקשה מכל טעם דיוני או מהותי. 5. ב"כ המבקשת יוצא מנקודת מוצא כי ענין לנו בגישות רפואיות שונות, ולא כך הוא במקרה דנא. ב"כ המבקשת הוא שיצר גישות רפואיות שונות או "אסכולות רפואיות שונות". ראשית, המבקשת לא הראתה, ולו לכאורה, כי מדובר באסכולות רפואיות שונות. ד"ר ליטווין ביקש לראות מה אומרים הרופאים האחרים שעליהם הסתמך ב"כ המבקשת בחקירתו כדי להתייחס לדברים, אך הדברים לא הוצגו לו (עמ' 118 לפרוטוקול, ש' 15). ועוד זאת: ד"ר ליטווין לא קבע אסכולה חדשה, אלא הביע עמדה שאינה מתבססת אך ורק על הבדיקה הראשונית בקביעת שיעור הנכות, אלא גרס כי הבדיקה הראשונה היא "הפקטור החשוב ביותר". גישה זו - לכאורה - לא נסתרה. 6. קיימים מקרים שבהם ראוי לערוך בדיקה נוספת לנפגע, ובמקרים חריגים ומתאימים - אף למנות מומחה רפואי אחר או נוסף. במקרה אחר (ת"א 782/95 נפתלי איוב נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם), קבעתי בהחלטה מיום 29.1.98, כי משנתמנה מומחה רפואי לנפגע בתאונת דרכים, רשאי המומחה לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה אחרת. לפי תקנה 14 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז1986- (להלן - "תקנות המומחים") רשאי בית-המשפט בכל עת - לתת הוראות למומחה על-פי בקשתו של המומחה או על-פי בקשת בעל דין, ואף מיוזמת בית-המשפט. הוראות כאמור יכול שיכללו בדיקות רפואיות נוספות. ללמדך, כי ניתן בכל עת - כל עוד לא ניתן פסק-דין על-ידי בית-המשפט - ליתן הוראות לענין בדיקה נוספת או מחודשת של הנפגע - אם בשל החמרה (מוכחת) או הקלה שחלה במצבו הרפואי של הנפגע. בענין "איוב" הנ"ל - נתבקשה הבדיקה הנוספת בשל השתלת כליה לנפגע, שכלייתו נפגעה בתאונה ונכרתה, והמומחה ביקש לבדוק אתו מחדש כדי לעמוד על מצבו לאחר ההשתלה. לפיכך, היה מקום לקבוע מחדש את נכותו - לעומת זו שנקבעה אחרי הבדיקה הראשונה. (וראה: ריבלין על "תאונות דרכים", מהדורה שניה, 1995, עמ' 332 ו375-). כפי שאמרתי בענין "איוב" הנ"ל - כדי להורות על בדיקה מחדש של הנפגע צריך שתהיה בפני בית-המשפט "ראיה המצביעה על שינוי משמעותי". אמת נכון, שהעובדה שחלף זמן רב מאז ניתנה חוות דעתו של המומחה - עשויה לשמש שיקול לבדיקה מחדש של הנפגע (וראה רע"א 2395/93, ארנון נ' הפול, לא פורסם). 7. וגם זאת: מקובל עלי, כי הצורך להגיע למסקנה שיהא בה כדי לשקף נכונה את מצבו הרפואי של התובע - הוא השיקול החשוב ביותר שיעמוד בבסיס החלטתו של בית-משפט למינוי מומחה רפואי נוסף או אחר (ת"א (נצרת) 304/76 משיח נ' מדינת ישראל, פס"מ תשל"ה (2), עמ' 548, 551). כב' השופט ת' אור מונה שיקולים נוספים, ובין היתר גישות רפואיות שונות, כל אימת שהתרשמות בית-המשפט מהמומחה הרפואי שמינה תצדיק שמיעת חוות דעת רפואית נוספת. אוסיף, כי גם אם אין מדובר בענין "משיח" הנ"ל במינוי מומחה נוסף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-, יש מקום להחיל את השיקולים שנקבעו בהחלטתו של כב' השופט אור גם על מקרים הנכנסים לגדר תקנה 14 לתקנות המומחים. להלכה ולמעשה, שיקול הדעת של בית-המשפט לפי תקנה 14 לתקנות המומחים - הינו רחב ביותר, ואין לראות בשיקולים האמורים "רשימה סגורה". 8. אחרי ששקלתי כל אלה - אינני רואה כל הצדקה למינוי מומחה אחר או נוסף במקרה דנא. המומחה הביע את עמדתו בצורה ברורה, ולא שלל אפשרות של שיפור (אם יוכח - אך לא על-פי מקרה בודד). אין זה מסוג הענינים שב"כ המבקשת אינו יכול לטעון לו בסיכומיו ואף לתקוף את מסקנתו של המומחה - אם יש בראיות בסיס לטענתו לענין שיפור שחל במצבו הרפואי של התובע או להשמטת בסיס מתחת למסקנתו של המומחה. 9. לאור האמור אני דוחה את הבקשה למינוי מומחה נוסף או אחר. מומחהבדיקת מומחה רפואימומחה מטעם בית המשפט