קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להארכת המועד להגשת בקשת ביטול פסק בורר: 1. המדובר בבקשה להארכת המועד להגשת בקשת ביטול פסק בורר. בין הצדדים התקיימה בוררות במחלוקת שנפלה ביניהם שבסופה נתנו הבוררים שני פסקי דין האחד מיום 2.12.96 והשני מאוחר יותר מיום 26.1.97. ביום 23.9.97 הגיש מר שטוב ע"י בא כוחו לבית המשפט הודעה בדבר אישור פסק בוררות. לאחר שהומצאה ההודעה למר קוריץ הוא הגיש בקשה להאריך את המועד להגשת בקשת ביטול פסק הבורר מיום 2.12.96 ו- 26.1.97. אמנם הגיש המבקש את התנגדותו לאישור פסק הבורר 8 ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה בדבר אישור פסק הבורר. אולם ההתנגדות הוגשה זמן רב לאחר 45 יום מהיום שניתן פסק הבורר. 2. השאלה העומדת על הפרק היא האם יש להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר? סעיף 27(א) לחוק הבוררות תשכ"ח - 1968 קובע: "לא יזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור ארבעים וחמישה יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש על ידי הבורר או על ידי בעל דין. העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שירשמו..." עיננו הרואות כי לשון החוק קובעת ככלל 45 יום להגשת בקשת ביטול. עם זאת מטעמים מיוחדים ניתן להאריך את המועד. מה הם אותם טעמים מיוחדים והאם הם מתקיימים במקרה שלפנינו? בהמ' (י-ם) 708/70 יחזקאל נ' יחזקאל פ"מ עד 3 היה מדובר בבקשה להארכת מועד שהוגשה לרשם. הרשם דחה את הבקשה בהעירו כי : "הטעמים המיוחדים צריכים להתייחס לאיחור בהגשת בקשת התנגדות והם צריכים לנטרל את האיחור ולטול ממנו את עוקצו... יתכן שהטעמים דלעיל יביאו לביטול פסק הבוררות אולם אין לראותם כטעמים מיוחדים לצורך בקשה להארכת מועד". הטעמים המיוחדים הנדרשים לפי סעיף 27(א) לחוק הבוררות הם אותם טעמים הנדרשים לפי תקנה 528 לתקנות סד"א דהיינו הצדקת האחור ושכנוע בית המשפט שיש לו סיכוי לזכות בטענותיו. הטעמים הם מצטברים כך שהאחד מהם בלבד לא יסכון. וגם אם ישכנע המבקש את בית המשפט שטענותיו נכנסות בגדר אחת מעילות הביטול, עדין יושם דגש מיוחד על משך הזמן האחור ככל שיגדל כך יקטנו סיכוייו של המבקש לזכות בעתירתו." (ראה בוררות דין ונוהל, אוטולנגי ע"מ 476). 3. במקרה שלפנינו טוען המבקש כי נגרם נזק ועיוות דין למרשו. הליך הבוררות היה רצוף פגמים מהותיים היורדים לשורשו של ענין ומהווים עילה לביטול פסק בורר גם לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות. גם אם לכאורה נקבל את טענותיו של המבקש בנוגע לפסק הבוררות והעילות לביטולו (השנויות במחלוקת בין הצדדים) עדין עולה השאלה של העיכוב. עובדות אלו שמציין אותן המבקש היו ידועות לו במתן פסק הדין או בסמוך לו ועל כן עולה השאלה מדוע התעכב בבקשתו 280 ימים מיום מתן פסק הדין. המבקש טוען כי תוך כדי הליך הבוררות הוא לקה בליבו ומאז ועד היום לא החלים ממחלתו ולא עמד לו כוחו הפיזי והנפשי להמשיך ולטפל בביטול פסקי הדין ואף צירף אישורים רפואיים לכך. עיינתי באישורים הרפואיים לפיהם עבר המבקש ניתוח לב בתאריך 30.6.96. מקובל עלי שבודאי נדרש זמן מה למבקש על מנת להתאושש מהניתוח אולם כל זה אינו קשור להגשת הבקשה להארכת מועד. ניתוח מסובך והתאוששות איטית מניתוח זה אינם יכולים להצדיק איחור של 280 ימים בהגשת הבקשה. גם אם המבקש לא יכל לעבוד עדין יכול היה לפנות לעו"ד ולהגיש את הבקשה זמן סביר לאחר מתן פסק הדין ולא באיחור כה רב. על כן אני דוחה את הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הבורר. המבקש ישא בהוצאות בקשה זו בסך 1,000 ש"ח. הארכת מועדיישוב סכסוכיםבוררביטול פסק בוררות