הקדמת הדיון - בקשה להקדמת מועד דיון

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להקדמת מועד דיון: הנשיא סטיב אדלר 1. בפנינו ערעור לאחר קבלת רשות (ברע 311/03) על החלטותיו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אפרת לקסר ; עב 8612/02), מיום 24.7.2003 ומיום 29.7.2003, בהן נדחתה בקשת המערער להקדמת מועד הדיון בתביעה שהגיש נגד המשיבה וכן בתביעה שכנגד שהגישה המשיבה נגד המערער שנקבע ליום 21.10.2003. זאת, על מנת לאפשר שמיעת תביעתו בנוכחותו ובטרם יגורש מהארץ.   העובדות הצריכות לענייננו   2. המערער, עובד זר נושא דרכון פיליפיני, עבד אצל המשיבה במשך כעשר שנים עד לחודש אוגוסט 2002. בחודש נובמבר 2002 הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי, ובה תבע זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו אצל המשיבה ומסיומה, בסכום של כ-100,000 ש"ח. המשיבה אף היא הגישה תביעה שכנגד על סך של כ-64,000 ש"ח. בתיק גובשה רשימת מוסכמות ופלוגתאות וכן הוגש תצהיר מטעם המערער.   3. ביום 8.7.2003, לאחר שפג תוקפה של אשרת העבודה שהוענקה לו, נעצר המערער על ידי משטרת ההגירה. ביום 15.7.2003 הגיש המערער עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב (בשא 030808/03), בה ביקש לשחררו "בתנאים מגבילים, זאת עד לסיום בירור התביעות בבית הדין לעבודה, וזאת על מנת שיתאפשר לו לנהל כראוי את תביעתו וכן להתגונן בפני התביעה שכנגד שהוגשה כנגדו". בית המשפט לעניינים מנהליים קבע בהחלטה מיום 23.7.2003, כי המערער "ישוחרר בערובה כנגד הפקדת ערבון במזומן בסך 15,000 ש"ח. השחרור בערובה יהיה לתקופה של 60 יום, בתקווה שביה"ד לעבודה יתן עדיפות לשמיעתה של תובענה זו לא רק ע"מ שלא תגבה עדותו אלא ע"מ שיוכל לסייע גם בניהול התביעה. היה והדבר יבצר מביה"ד לעבודה בגלל סדרי עבודה שבהם ביהמ"ש אינו מתערב, כמובן, ראוי שביה"ד לעבודה יורה על גביית עדותו של העותר בהקדם האפשרי".   הכרעת בית הדין האזורי 4. בית הדין האזורי דחה, כאמור, את בקשת המערער להקדים את הדיון בתביעה שהגיש על מנת שתביעתו תישמע בנוכחותו ובטרם יגורש מן הארץ. בהחלטתו קבע בית הדין האזורי כי "הדיון ב-21.10.03 אינו קבוע להוכחות אלא לקד"מ בלבד. לאור הנסיבות המתוארות בבקשה הדחופה ראוי שב"כ התובע (המערער בענייננו - ס'א') ישקול לנקוט בהליך המתאים למקרה שכזה והוא - הגשת בקשה לגביית עדות מוקדמת". כנגד החלטה זו הוגש הערעור. הדיון בערעור נערך על-פי סיכומים בכתב שהגישו הצדדים.   טענות הצדדים בפנינו 5.    המערער טוען, כי קיום הדיון בתביעה בהעדרו יש בו כדי לפגוע בזכות הגישה לערכאות של המערער וביכולתו להתגונן בפני התביעה שכנגד שהוגשה נגדו. עוד טוען המערער כי הליך של גביית עדות מוקדמת לא יאפשר לו לנהל תביעתו כראוי, מאחר שלא יהיה נוכח במעמד החקירה הנגדית של המשיבה. מוסיף בא כוחו וטוען, כי נוכחותו של המערער חיונית לצורך ניהול התביעה, אך לא הצביע על נסיבות מיוחדות המצדיקות ניהול התביעה בנוכחות מרשו. המשיבה טוענת כי התביעה שהגיש המערער משוללת יסוד וכי המערער עצמו הוא שהביא להתארכות ההליכים בתביעה שהגיש, בשל בקשות להארכת מועד שהוגשו על ידו. עוד נטען כי הקדמת הדיון בתביעה תפגע במשיבה עצמה.   דיון והכרעה 6. ככלל, אין בית דין זה נוהג להתערב בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית, בכל הנוגע לקביעת מועדים לדיון בתביעות, שכן התערבות מעין זו משבשת את סדרי העבודה של הערכאה הדיונית. אולם, המקרה שלפנינו מצדיק סטיה מן הכלל, כפי שיפורט להלן.   7. המדיניות הנקוטה בבית דין זה, היא כי יש ליתן עדיפות בקביעת מועד הדיון בתביעות המוגשות נגד מעסיקו של עובד זר, שהוצא כנגדו צו גירוש. זאת, על מנת לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה העלולה להיגרם לעובדים אלה. על הטעמים לכך, עמד בית דין זה בפסיקתו, כדלהלן: "בית הדין לעבודה הוא מעוזם של העובדים, כלל העובדים ובמיוחד קשיי היום שביניהם. בית הדין לעבודה - אף שבית משפט הוא לכל דבר - שעריו פתוחים, כללי הפרוצדורה שבו פשוטים וגמישים והוא אינו קשור בדיני ראיות (סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969). מציאות זו לא נוצרה במקרה והיא נועדה להקל על הגישה לבית הדין גם לאלה שאינם יודעים דין וגם לאלה שאין ידם משגת מימון שירותים משפטיים. מבין אוכלוסיית העובדים הנזקקת לבתי הדין לעבודה, העובדים הזרים הם החלשים ביותר. הם זרים, הם אינם שולטים בשפה, הם נמצאים בארץ בחסדי המעסיק ורשויות השלטון ואורחות החיים כאן לא נהירות להם. המציאות היום היא שבית הדין לעבודה הוא המוסד היחיד אליו יכולים העובדים הזרים לפנות ולשטוח טענותיהם בקשר לשכרם ותנאי עבודתם. במציאות זו מן הראוי שבית הדין יעשה כל מאמץ לדון בתביעות העובדים הזרים לגופן ולא ידחה אותן על הסף מטעמים של פרוצדורה או כללי ראיות נוקשים (עע 1127/00 אויאן אורסץ' ואח' - דניה סיבוס בע"מ, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(70), 31).   עוד נפסק כי : "ייטיב בית הדין אם 'יפתח דלת' בפניהם בהגשת תביעה למימוש זכות בין בעצמם ובין באמצעות גופים ציבוריים הרואים לנכון ולטוב להיחלץ לעזרתם (עע 1064/00 דניאל קינינג'וי ואח' - אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ פד"ע לה, 625 וראה לעניין זה גם עע 1459/02 דן בוצ'ימן - בסט ייזום ובניה בע"מ, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(31), 35 ו - עע 166/03 BALOYO TERESITA - יוסף לוגסי ואח' (טרם פורסם), ניתן ביום 15.6.2003).   8. אכן, מודעים אנו היטב לעומס הרב המוטל על בתי הדין האזוריים, דבר הנובע, בין היתר, מהתפקיד המיוחד השמור להם כמקום היחיד אליו עובדים רבים יכולים לפנות כדי להשיג את הזכויות המוענקות בחוקי עבודה המגן. אולם, מנגד אין לשלול מן העובד הזר את האפשרות למיצוי זכויותיו על פי דין. אי לכך, ככלל, על עובד זר, הצפוי להיות מגורש מישראל, להגיש בקשה לבית הדין לשמוע את עדותו על אתר בהליך של גביית עדות מוקדמת, ודין בקשתו להתקבל.   9. מכאן לענייננו. משבאה לפני בית הדין האזורי החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים, למתן עדיפות לסיום הדיון בתובענה בהקדם האפשרי, היה על בית הדין האזורי, לשקול את בקשתה של הערכאה האחרת ולהתחשב בה. במיוחד כן, כאשר הוברר לבית הדין האזורי, שכנגד המערער הוצא צו גירוש מישראל והוא עומד לפני ביצוע. בנסיבות אלה, היה על בית הדין האזורי לקבוע מועדי דיון מוקדמים ולעשות מאמץ לסיים את ההליך בהקדם, תוך מתן הוראות מתאימות ובכלל זה - במידת הצורך - גביית עדות מוקדמת.   10. משלא נעשה כן, דין הערעור להתקבל. בית הדין קמא, מתבקש לקבוע מועד קרוב לדיון בתביעה ובתביעה שכנגד, ובתוך כך, ייעשה מאמץ לסיים את הדיון בתובענות גופן, מוקדם ככל האפשר.   סוף דבר -   הערעור מתקבל והחלטותיו של בית הדין האזורי מתבטלות. בית הדין יפעל לפי האמור בסעיפים 9 ו - 10 לפסק דין זה ויקבע מועד מוקדם לדיון בתובענה גופא ובתובענה שכנגד במהלך חודש ספטמבר 2003. אין צו להוצאות.  הקדמת הדיוןמועד דיוןדיון