קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לשינוי החלטת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה: בקשת העותרת היא כי החלטתה של המשיבה (הועדה המחוזית לתכנון ולבניה-מחוז דרום), מיום 12/8/02, תשונה באופן שימחק ממנה סעיף 1 (א), בו נאמר כי הפקדת התוכנית של תחנת הדלק הינה כפופה, בין היתר לתנאי, של "המשך תיאום לקבלת אישור מע"צ (אגף תיכנון מוקדם - משרד ראשי)". עיקר טענתה של העותרת, כי המשיבה טעתה בהתנותה את הפקדת התוכנית בתנאי זה, מאחר שהעותרת המציאה לוועדה המחוזית אישור של מע"צ לתוכניתה. דיון מקדמי בעתירה, נקבע ליום 15/12/02. המשיבה לא ביקשה להגיש כתב תשובה מטעמה, אלא הסתפקה בהגשת כתב תגובה. העותרת, היא שביקשה שהמשיבה תגיש כתב תשובה, לטענתה כדי שהדברים יובהרו יותר מאשר הובהרו בכתב התגובה, וכן שיהיו נתמכים בתצהיר, כך שתוכל לחקור המצהיר מטעם המשיבה. לשאלת בית המשפט אם ב"כ העותרת, מאחר שהודע כי הדיון מקדמי, לא הגיע מוכן לדיון, השיב ב"כ העותרת כי הגיע מוכן לדיון, ובקשתו שיוגש כתב תשובה, הינה מהנימוקים המפורטים לעיל. לא מצאתי לנכון להורות על כתב תשובה, לאחר שהמשיבה, מצידה, הודיעה כי העלתה את כל טענותיה בכתב התגובה. סמכויות בית המשפט בדיון מוקדם בעתירה, נקבעו בתקנה 8 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000, והמקרה בעניננו, אינו מצדיק היענות לבקשת העותרת, להגשת כתב תשובה על ידי המשיבה, מהנימוקים שפורטו על ידה. העותרת, החוכרת קרקע הידועה בכינוי "חוות מיבחור", מבקשת להקים תחנת דלק על המקרקעין שהיא חוכרת. תחנת הדלק מתוכננת להיות ממוקמת על כביש 35. ביום 13/12/99 התקיימה ישיבה של ועדת המשנה לתחנות תידלוק בלשכת התיכנון המחוזית, בה הוחלט, בין היתר, כי העותרת תגיש תוכניות בהתאם להערות מע"צ. המבקשת פנתה למע"צ על פי הנחיית הוועדה, וביום 26/6/01 התקיים דיון, בעניינה של העותרת במע"צ, בישיבת וועדת היגוי ירושלים - דרום. הועדה החליטה לאשר את בקשתה של העותרת בכפוף לתנאים כפי שנוסחו בפרוטוקול הועדה. תנאים אלה היו: "...שבמידה ותיווצרנה בעיות בטיחותיות ותנועתיות בצומת הנ"ל, מע"צ והממונה על התחבורה יהיו רשאים לנקוט בצעדים הבאים: איסור פניות שמאליות, פעולה שתחייב הארכת נסיעה מסוימת לבאים למתקן ולתחנות הדלק. ... ..." בהמשך להחלטת וועדת ההיגוי, מסרה העותרת למע"צ, ביום 3/9/01 מכתב הנושא כותרת "התחייבות חברת הזרע לתנאים שנקבעו ע"י וועדת היגוי". באותו מכתב קיבלה על עצמה העותרת את דרישות וועדת ההיגוי. לאחר משלוח מכתבה למע"צ, ציידה מע"צ את העותרת, ביום 10/9/01 באישור "התוכנית המוצעת כפוף להתחייבותכם שבסמך". ביום 12/8/02 נידונה תוכניתה של העותרת לתחנת הדלק בוועדת המשנה הסטטוטורית שליד המשיבה. בהחלטת הועדה נאמר: "להבנת הועדה עמדת מע"צ הנוכחית, התואמת את מדיניותה הכללית בדבר התחברויות בדרכים ארציות, נובעת מהעובדה כי מפאת חשיבותה של דרך מס' 35 אין לאפשר פניות שמאליות לתחנת התדלוק המוצעת. יחד עם זאת הועדה מודעת לכך שביטול אפשרות פניה שמאלית עלול לפגוע בפעילות הקיימת בחוות הזרע." לאחר דברים אלה החליטה הועדה, כאמור, להפקיד את התוכנית בכפוף ל"המשך תיאום וקבלת אישור מע"צ". עיקר טרוניותה של העותרת הינה, שלאחר שהמשיבה שלחה אותה לקבל אישור ממע"צ, והיא קיבלה את האישור, כאמור, שבה הוועדה ושלחה אותה פעם נוספת ל"תיאום", "וקבלת אישור ממע"צ". לטענת העותרת, דרישתה של המשיבה ממנה לבוא בדברים פעם נוספת עם מע"צ, ולקבל ממע"צ "אישור נוסף", הינה בלתי סבירה ופוגעת בזכויות הקניין שלה. ראיה לכך שעצם שליחתה על ידי המשיבה לקבל ממע"צ אישור נוסף, פוגעת בה, מוצאת העותרת במכתבו של מנהל אגף תיכנון מוקדם של מע"צ מיום 31/10/02. באותו מכתב צויין בין היתר, כי יתכן "ותידרש הוספת דרך שירות במקביל לכביש 35 בנוסף לנתיב בסיסי שלישי ונתיב עזר אשר מתוכננים ע"י מע"צ..." "מע"צ דוחה על הסף כל אפשרות של שלביות בעניין ביטול הפניות השמאליות מכביש 35. סגירת הצומת לפניות שמאלה הינה תנאי מוקדם לבחינה של תחנה כזאת". עוד נאמר באותו מכתב, "תשומת לבך לסעיף מס' 3.4. ב להנחיות להתחברות תחנות תידלוק לדרכים לא עירוניות על פי תמ"א 18 הקובע: "הנגישות אל התחנה וממנה תהיה בפניות ימינה בלבד". עתירה זו אינה מתייחסת לשינוי לכאורה בעמדת מע"צ. לגבי עניין זה הודיע ב"כ העותרת כי מרשתו הגישה עתירה לבג"צ. השאלה שאותה עוררה העותרת בעניינינו, הינה, כאמור, האם לוקה החלטתה של המשיבה, בנסיבות, בחוסר סבירות. 6. אף כי נשלחה העותרת על ידי ועדת המשנה לתחנות תידלוק, להמציא אישור ממע"צ, ואכן עלה בידה להמציא האישור, עדיין אין זאת אומרת כי המשיבה כבולה בדלת אמותיו של אותו אישור. אין מניעה שהמשיבה, וזאת אף תפקידה, תעלה, ולו מיוזמתה, על בעיות תיכנון המתעוררות כתוצאה מתוכנית העותרת. המשיבה, כאמור, סברה כי, למרות אישור מע"צ, נותרה בעייתיות עם הפנייה שמאלה. בעייתיות זו, כפי שהוסבר על ידי המשיבה, מקורה בעובדה שהפניה שמאלה, הקיימת היום, לחוות הזרע, אמורה בעתיד לשרת את תחנת הדלק. ביטולה של הפניה שמאלה לתחנת הדלק, ממילא תבטל הפניה שמאלה לחוות הזרע - ועל הבעייתיות שבכך עמדה המשיבה ולשם כך הפנתה את העותרת פעם נוספת למע"צ. לטענת העותרת, היה על המשיבה להחליט, אם סברה כי יש לבטל הפניה שמאלה, שכך יעשה ולא להשיב העותרת למע"צ. בעניין זה, נראית לי תשובתה של המשיבה, כי אין זה בלתי סביר שהפנתה את העותרת למע"צ, על מנת שגוף זה, בתיאום עם העותרת, ימצא פיתרון לבעיה שהועלתה. עוד טענה העותרת, כי היה על המשיבה להורות על הפקדת התוכנית, מבלי להתנות את ההפקדה בקבלת אישור נוסף ממע"צ, והיה ומע"צ תבקש להתנגד לתוכנית, תוכל לעשות זאת לאחר הפקדתה. גם אם יכלה המשיבה ללכת בדרך המוצעת על ידי העותרת, עדיין אין לומר שהדרך בה הלכה לפיה הותנתה ההפקדה בקבלת האישור ממע"צ, היתה מוטעית, או בלתי סבירה, במידה המצדיקה התערבות בית המשפט זה. העותרת אף הלינה על כך שהמשיבה היפנתה את "המשך תיאום וקבלת אישור מע"צ" בפניה ל"אגף תיכנון מוקדם - משרד הראשי". לגירסת העותרת, המשיבה היתה מוסמכת להפנותה ל"מע"צ", ולא לקבוע עבורה איזה גוף בתוך מע"צ יטפל בעניינה. לא מצאתי פסול בעובדה שהמשיבה סברה כי ראוי שהמשרד הראשי של מע"צ יתן דעתו לתוכנית, לנוכח הדברים שנאמרו בישיבת המשיבה, בדבר "עמדת מע"צ הנוכחית", המתייחסת "למדיניותה הכללית בדבר התחברויות לדרכים ארציות". אוסיף, כי מנהל אגף תיכנון מוקדם, מצא לנכון במכתבו מיום 31/10/02, להפנות תשומת לבו של מהנדס מע"צ במחוז הדרום, להוראה בסעיף 3.4 ב בתמ"א 18, בדבר התחברויות תחנות דלק בדרכים לא עירוניות כאמור. לאור האמור, לא מצאתי עילה להתערבות בהחלטת המשיבה, ולפיכך העתירה נדחית. כל צד ישא בהוצאותיו. לא מצאתי לנכון להטיל על העותרת הוצאות בגין עתירה זו, מאחר שאין להתעלם מכך, שמבחינתה פעלה על פי הוראות המשיבה. בניהועדה מחוזית לתכנון ובניה