גזזת - ערעור על אחוזי נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גזזת - ערעור על אחוזי נכות:

בפני ערעור על החלטת ועדת מומחים על פי חוק לפיצוי נפגעי הגזזת, תשמ"ד- 1994, אשר דחתה את תביעתו של המערער, והותירה את אחוז הליקוי שנקבע לו על 20%.



המערער טופל כנגד מחלת הגזזת בילדותו. המערער טען בפנינו, כי הוא סובל מהתקרחות, התקרחותו גרמה לו לבעיות נפשיות וחברתיות, שמיעתו פגומה, סובל בעינייו מקטרקט ועבר מספר רב של ניתוחים לטיפול בקטרקט עוד מגיל צעיר.
עיון בדוחו"ת ועדות המומחים מלמד שגם בפניהם הועלו טענות דומות ע"י המערער.
ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 3/2/03 למערער 10% נכות בגין רדיודרמטיטיס ו- 10% נכות בגין התקרחות.נ
ביום 22/3/04 דנה ועדה רפואית לעררים בעניינו של המערער, הועדה שמעה את תלונותיו של המערער, ערכה לו בדיקה דרמטולוגית והערכה פסיכיאטרית וקבעה כי למערער 20% נכות דרמטולוגית, הועדה ביטלה את אחוזי הנכות שנקבעו על ידי ועדה מדרג ראשון בגין רדיודרמטיטיס.ב
הועדה לעררים מציינת בסיכומה כי היא מבטלת את הסעיף המתייחס לרדיודרמטיטיס שכן זו מחלה שאינה כלולה בחוק ונכללת באותה הגדרה הנקראת חוסר שיעור באזורי הצטלקות.ו
המשיב בכתבי טענותיו חזר וטען כי רשימת המחלות המזכות בפיצוי הינה רשימה סגורה ובהתאם לפסיקה הדנה בנושא, ניתן לפסוק אחוזי נכות גם על מחלות הנובעות ממחלות המנויות בתוספת לחוק. לטענת המשיב, על המערער המבקש להראות כי הוא סובל ממחלה המנויה בתוספת לחוק או נובעת ממנה, להמציא חוות דעת התומכת בטענתו. משהמערער לא המציא תעודה רפואית לפיה הרדיודרמטיטיס נובע ממחלה המנויה בתוספת לחוק, בצדק בטלה הועדה הרפואית לעררים את אחוזי הנכות בגין רדיודרמטיטיס.נ
בית הדין הארצי בע"ע 1393/01 מדינת ישראל נ' שמואל מיראכור ואח', עמד על עקרונות הביקורת השיפוטית של בית הדין על החלטות הועדות הרפואיות לעררים ובין היתר פסק :


"ה. על פי סעיף 9 לחוק, על הוועדה לקבוע "אם לקה
התובע במחלה"; "אם חלה החמרה במצב בריאותו
של הנפגע כתוצאה מהמחלה בה לקה" ו"את אחוזי
נכותו הנובעים מהמחלה".
רשימת המחלות מוגבלת על פי סעיף 1 לחוק, אך ורק לאותן
מחלות המצויות בתוספת לו.

ו. דרגת הנכות נקבעת על פי המבחנים והעקרונות שבחוק
הביטוח הלאומי ותקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות
לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956, (סעיף 9(א) (2) לחוק
ותקנה 17 לתקנות).

ז. במקרים המתאימים רשאית הועדה שלא להיזקק
למבחני הנכות שבתוספת, ולקבוע דרגת נכות מותאמת על פי
שיקול דעתה בהתחשב באותם מבחנים. [תקנה 17 לתקנות
המפנה לתקנות 14 ו-31(ב) לתקנות הביטוח הלאומי
(קביעת דרגת נכות בנפגעי עבודה), התשט"ז-1956].

ח. הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות לרבות החמרה
של דרגת הנכות, בגין פגימה הנובעת מאחת מהמחלות
המנויות בתוספת, גם אם אותה פגימה כשעצמה
אינה נזכרת ברשימת המחלות המנויות בתוספת,
וגם אם בגין המחלה שממנה נובעת הפגימה נקבעה
לתובע דרגת נכות של 0% על-פי מבחני הנכות.ב
כך למשל, אם התובע לקה במחלה של "חוסר
שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת" - רשאית
הוועדה להוסיף לדרגת נכותו גם נכות נפשית
על-פי סעיף 34 למבחני הנכות, ככל שאותה נכות
נפשית נובעת מאותה המחלה או הוחמרה בעטיה,
ואף אם דרגת הנכות בגין אותה מחלה הינה 0%."



הלכה זו אומצה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ראה עב 2024/04 בר ששת ניסים נ' מדינת ישראל – המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת, לא פורסם. פסק הדין חוזר על ההלכה שנקבעה בעניין מיראכור לפיה , הועדה רשאית לקבוע למערער אחוזי נכות גם בגין פגימות שאינן מצויינות בתוספת, כל עוד הינה סבורה כי מבחינה רפואית הן "נובעות" מה"מחלה".ו


"בהתחשב בפסיקה זו ובתכלית החוק, אנו סבורים כי
עמדת המשיב מהווה פרשנות מצמצמת וטכנית של
אותן פגימות שעשויות להיחשב כ"נובעות" מה"מחלה"
המוגדרת כ"חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור
הקרקפת". להבדיל מהמשיב, אנו סבורים כי
יש להשאיר בהקשר זה שיקול דעת רחב לועדות הרפואיות,
ולאפשר להן - ככל שתסבורנה שהדבר מוצדק מבחינה
רפואית - לקבוע אחוזי נכות גם בגין "צלקות" או
"רדיודרמטיטיס". בהתחשב בכך שהמחוקק הגדיר
במפורש "חוסר שיעור באזורי הצטלקות" כמחלה,
איננו סבורים כי התכוון שלא לפצות בגין ההצטלקות עצמה או
בגין רדיודרמטיטיס, אשר עשויים לנבוע באופן ישיר – כפי
שעולה מהחלטת הועדה בעניינו של המערער – מההקרנות."
ובהמשך:
"הועדה רשאית לפסוק למערער אחוזי נכות מכוח סעיף
85 (או 75) לתקנות, בנפרד מאחוזי הנכות אותם פסקה
לו מכוח סעיף 77, ככל שתסבור כי מדובר בפגיעות
ה"נובעות" מהמחלה בה לוקה המערער
ומנויה בתוספת לחוק, הכל לפי שיקול דעתה הרפואי."


איננו מקבלים את טענת המשיב כי על המערער היה להביא מסמכים לתמיכת תביעתו ומשלא עשה כן, בדין ביטלה הועדה את האחוזים שנקבעו לו בגין רדיודרמטיטיס. פסק הדין בעניין מיראכור אינו קובע כי על המערער להציג תעודה רפואית מתאימה, אלא כל שנקבע הוא כי מידת התייחסותה של הוועדה למסמכים רפואיים שמוצגים בפניה הינה תלויה בטיבם של אותם המסמכים.נ
כאמור לעיל, המערער תיאר מספר ליקויים מהם הוא סובל. ככל שמדובר בבעיית השמיעה ובבעיות הראיה, אנו מקבלים את טענת המשיב כי ליקויים אלה אינם מזכים באחוזי נכות, היות ומחלות אלו אינו מנויות בתוספת לחוק.ב
לאור כל האמור, אנו מוצאים כי טעתה הועדה הרפואית לעררים טעות משפטית עת סברה כי אין ביכולה להעניק למערער אחוזי נכות בגין רדיודרמטיטיס היות ומחלה זו אינה נמנית עם המחלות הרשומות בתוספת לחוק. משמצאנו טעות משפטית בהחלטת הוועדה, דרך המלך היא החזרת עניינו של המערער לוועדה באותו ההרכב.
עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתכריע על פי שיקול דעתה הרפואי האם ליקויו הנפשי של המערער ו/או הרדיודרמטיטיס ממנו סובל המערער נובעים מאחת המחלות שבתוספת, שבה לקה המערער, או האם ליקויו הוחמר כתוצאה מאחת מאותן המחלות.ו
הערעור מתקבל.

הועדה תדון פעם נוספת באחוזי נכותו של המערער בהתאם לאמור בסעיף 11 לעיל.נ


המשיב ישלם למערער הוצאות הערעור בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הקרנות גזזת

  2. דחיית תביעת גזזת

  3. ועדה רפואית לנפגעי גזזת

  4. ייצוג בועדה רפואית גזזת

  5. הרקע לחקיקת החוק לפיצוי לנפגעי פוליו

  6. ערעור על ועדה רפואית גזזת

  7. גזזת - ערעור על אחוזי נכות

  8. גזזת - ערעור על החלטת ועדה רפואית

  9. גידול שפיר בבלוטת התריס חוק הגזזת

  10. תביעת נזיקין בגין הקרנות נגד גזזת

  11. האם אפשר להגיש תביעת נזיקין על גזזת

  12. ערעור על החלטת ועדה רפואית לנפגעי גזזת

  13. 68% נכות לאישה שהוכרה כנפגעת, לפי חוק הגזזת

  14. אחריות הסוכנות היהודית על הקרנות נגד גזזת

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון