בשל הלחץ שהיה נתון בו התובע, שהלך והתגבר, הוא חש ביום 3.2.08 לחץ בחזה, קושי בנשימה ולאחר מכן התמוטט ונפל. עקב כך, אושפז במחלקת טיפול נמרץ לב בשל דום לב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דום לב בעבודה: רקע כללי 1.    פקיד התביעות של הנתבע דחה ביום 27.5.08 את תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין אוטם בשריר הלב שאירע ביום 3.2.08, וזאת בהסתמך על סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, על יסוד הטענה כי לא הוכח קיומו של ארוע תאונתי שאירע תוך וכד ועקב העבודה אשר הביא להתפתחות האוטם. לאור זאת הוגשה התביעה שבפנינו. 2. בשלב הראשון של ההליך וכמקובל בהליכים מסוג זה התבקש בית-הדין להכריע בשאלה - האם אירע לתובע "ארוע חריג" במהלך עבודתו, כאשר הכרעה בשאלה זו ניתנה במסגרת ההחלטה מיום 12.11.09 במסגרתה קיבל בית-הדין את טענת התובע בדבר קיומו של ארוע חריג, וזאת מהנימוקים שהתקבלו בהחלטה מאותו מועד. 3. בעקבות החלטה זו מינה בית-הדין ביום 15.11.09 מומחה יועץ רפואי פרופ' אלעזר קפלינסקי (להלן: "המומחה") על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין הארוע החריג כאמור לבין עבודתו של התובע. 4. התשתית העובדתית כפי שפורטה בהחלטה שהופנתה אל המומחה - אשר התבססה, בין היתר, על הגרסה שהופיעה בתצהירו - היתה כדלקמן: התובע, יליד שנת 1960, הועסק כ-14 שנים בקו-אופ הריבוע הכחול. בתפקידו האחרון שימש כמנהל מחלקת ירקות. התובע היה חבר בנציגות העובדים, כאשר תפקידו ובחירתו לתפקידו בנציגות העובדים היו חשובים עבורו ביותר, לא פחות מעבודתו כמנהל מחלקת ירקות. במהלך השנים 2005-2007 הועבר התובע מסניף בת-ים לסניף רחובות ובמהלך עבודתו בסניפים אלו הוא קנה לו שם בקרב העובדים השייכים לאזור הבחירה של העיר רחובות, באופן שהיה מסייע בידו להיבחר פעם נוספת כנציג העובדים. למגינת ליבו, ביום 9.10.07 הודיע לו מנהל המרחב על ניודו המיידי לסניף רמלה. ניוד זה היה נגוע, לדבריו, בשיקולים זרים והוא נועד לפגוע בסיכוייו להיבחר פעם נוספת לנציגות העובדים. אי לכך, טען התובע, כי הוא קיבל את ההודעה בדבר הניוד באופן קשה. התובע אף הדגיש כי ניודו לסניף רמלה, בסמיכות למועד הבחירות לנציגות העובדים שנקבעו ליום 10.3.0 8, משמעותו היתה - העברתו לאזור בחירה אחר, שהעובדים המועסקים בו לא הכירו אותו. דבר שהפחית את סיכוייו להיבחר שוב כנציג העובדים. ביום 30.1.08 קיבל התובע לידיו את טופס הצגת המועמדות כנציג העובדים, במסגרתו נדרש להחתים 10 עובדים התומכים במועמדותו. זאת כתנאי סף להשתתפות (כמועמד) בבחירות לנציגות העובדים. על התובע היה להגיש את טופס זה עד ליום 10.2.08. התובע הסביר כי הצורך בהחתמת 10 עובדים בסניף בו הועסקו שני עובדים ותיקים נוספים שהציגו את מועמדותם ובנסיבות בהן הוא "הונחת" בסניף 4 חודשים קודם לכן בלבד - הלחיצה אותו מאד והקשתה עליו לפנות לעובדים בסניף על-מנת שיחתמו על הטופס. התובע השלים את ההחתמה על טופס המועמדות רק לאחר שלושה ימים, כשהעובד האחרון חתם על הטופס ביום 1.2.08. זאת, לאחר מאמצים כבירים שנדרש התובע להשקיע בפנייה לכל עובד שחתם. התובע ציין כי גם לאחר שהשלים את איסוף החתימות הנדרשות, הוא התלבט האם לשלוח את הטופס, נוכח פקפוקו בסיכוייו להיבחר באזור הבחירה החדש. אזור בו נבחרו רק שלושה נציגים מתוך 7 עובדים שהציגו את מועמדותם. בשל הלחץ שהיה נתון בו התובע, שהלך והתגבר, הוא חש ביום 3.2.08 לחץ בחזה, קושי בנשימה ולאחר מכן התמוטט ונפל. עקב כך, אושפז במחלקת טיפול נמרץ לב בשל דום לב.   5. המומחה התבקש להשיב על מספר שאלות בנוסח המקובל, כדלקמן: מהי הפגימה הרפואית המדויקת ממנה סובל התובע? האם קיים לדעת היועץ הרפואי קשר סיבתי בין הארוע בעבודה לבין המחלה במועד שבאה? האם  ניתן לומר שהאירוע הנ"ל החיש את בואה של המחלה, כך שאלמלא הארוע בעבודה יתכן שבואה של המחלה היה נדחה למועד מאוחר יותר כלשהו או שכלל לא היתה מופיעה? האם השפעת הארוע על הופעת המחלה בעת שהופיעה, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?   6. המומחה השיב לשאלות בית הדין במסגרת חוות דעת מיום 6.12.09, בה כתב כך: אשר לפגימה ממנה סובל התובע - כתב המומחה כי התובע לקה ביום 3.2.08 בהתקף לב כתוצאה מחסימה של העורק הכלילי הקדמי וכי במהלך השלבים המאוד מוקדמים של ההתקף התפתח סיבוך של דום לב; קרי - מוות קליני. כמו כן הוסיף המומחה וכתב כי לתובע נערכה החיאה מוצלחת וכי במהלך צנתור שנערך לו הודגמה הצרות קריטית ומסובכת בעורק הקדמי ובחלקו הקרוב, הצרות אשר טופלה על-ידי בלון וסטטנט לאחר כריתה של חלק מהרובד הטרשתי, כאשר פתיחה מוצלחת של העורק הצילה חלק נכבד של שריר הלב כפי שניתן היה לראות ברישומי ה- EKG לאחר הצנתור. אשר לשאלת הקשר הסיבתי - כתב המומחה, בין היתר, כי מהתשתית העובדתית אשר הוצגה בפניו ניתן היה להתרשם כי התובע היה שרוי במצב דכאוני וחרדתי במהלך התקופה שמ- 10/07 ועד 2/08, כאשר לשיטתו, ככל שדרגת הוחמרה של הדכאון והמצב החרדתי היתה קלינית הרי שיש לראות בארועים שמחודש אוק' עד פברואר כגורם סיבתי לאוטם. דבר הדורש לדבריו, הערכה מקצועית של מומחה בתחום הפסיכיאטריה. 7. לנוכח חוות דעת זו וביום 3.4.10 קבע בית-הדין כי יש מקום להפנות למומחה "החלטה מתוקנת" במטרה להבהיר את הקביעות העובדתיות של בית-הדין; קרי - באופן המבהיר כי הארוע של החתמת העובדים על טופס המועמדות גרם לתובע מתח נפשי מוגבר על רקע המתח המתמשך בו היה שרוי באופן המצדיק את התיחסות לארוע ההחתמה הנ"ל כ"ארוע חריג". משמע - בית הדין מבהיר למומחה כי הליך החתמת עובדי סניף רמלה על טופס הגשת המועמדות לנציגות העובדים בין הימים 30.1.08 ועד 1.2.08 - הוא שהיה "ארוע חריג". 8. לאחר הדברים הללו וביום 9.5.10 לאחר שהמומחה קיבל את הבהרות בית-הדין כאמור, השיב המומחה בשנית לשאלות שנשאל בתחילה אודות הקשר הסיבתי תוך שהוא מציין כי "הגדרת המתח המתמשך כארוע חריג אשר עליו התלבש ארוע חריג נוסף בגין החתמת עובדים" מאפשרים לו ליתן מענה ספציפי לשאלות בית-הדין ומשכך ציין המומחה לענין הקשר הסיבתי לאמור: "ב. לאור הגדרת המצב של מתח מתמשך ופרשת החתמת העובדים כתשלובת של ארועים נפשיים חריגים ניתן לקבל כי קיים קשר סיבתי בין ארועים אלה לבין התקף הלב בגינו התקבל לבית החולים ב- 3.2.08. ג. לאור הנאמר בסעיף ב' ניתן לקבוע כי הארועים החריגים החישו את בוא התקף הלב. הסיכון השנתי להתפתחות התקף לב אצל גבר בן 47 בנוכחות גורם סיכון של עישון נע בסדר גודל של 2-4 אחוזים לשנה. זאת גם עקב היותו א-סימפטומטי טרם להתקף. צמידות הפרשיות בין הארועים החריגים המתמשכים מעידה על חשיבותם להתפתחות ההתקף. ד. על פי שנאמר לעיל ניתן לסכם כי המתח הנפשי שהתבטא בארועים החריגים הווה את הגורם המרכזי והמרבי להתפתחות התקף הלב." יוצא אפוא כי המומחה מצא קשר סיבתי בין הארוע החריג של החתמת העובדים שהיה על רקע מתח מתמשך קודם לבין הפגימה הרפואית ממנה הוא סובל. 9. במסגרת סיכומיו שב הנתבע וחזר על עמדתו טרם מתן ההחלטה בדבר מינוי מומחה, לפיה העובדות אינן מצביעות על קיומו של "ארוע חריג" אלא על מתח נפשי מתמשך. סוגיה אשר לגביה בית הדין כבר אמר את דברו במסגרת ההחלטה מיום 12.11.09 על נימוקיה. 10. בנסיבות הללו - משהכלל הנקוט הוא כי חוות דעת מומחה תשמש לבית הדין כ"אורים ותומים" אלא אם קיימת סיבה לסטות ממנה ומשהנתבע לא הצביע על טעם לסטייה כאמור - הרי שסבורים אנו כי יש לקבל את התביעה ולקבוע כי הליך החתמת עובדי סניף רמלה בו הועסק התובע על טופס הגשת המועמדות לנציגות העובדים במהלך הימים שבין 30.1.08 ועד 1.2.08 על רקע המתח המתמשך אליו נחשף - הינו תאונת עבודה כמשמעה בחוק. 11. לאור כל זאת, התביעה מתקבלת. התקף לב / אוטם שריר הלב