קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית גמלת ילד נכה: בפני ערעור על החלטת ועדת ערר ילד נכה מיום 20/6/04 אשר דחתה את הערעור שהוגש לה. טיעוני הערעור המערער, יליד שנת 1999, סובל מתסמונת נפרוטית כרונית, מטופל באופן תדיר וימיומי בתרופות ונדרש להשגחה רפואית ואישית מתמדת. תביעתו של המערער לקבלת גמלת ילד נכה נדחתה. המערער הגיש ערעור לועדת הערר על דחיה זו. ועדת הערר דחתה את הערעור מהטעם שלא הומצא לה אישור על לקיחת דמים שבועית לתקופה הרלבנטית לערר. המערער ערר לביה"ד על ההחלטה וביום 27/5/04 ניתן פס"ד לפיו יוחזר התיק לוועדה על מנת שהועדה תקבל מסמכי ד"ר פומרנץ וד"ר ויסמן, תיתן דעתה לצורך בהשגחה ותנמק החלטתה. הנמקתה של הועדה שטחית וסתמית ואינה מצביעה על "הסתירות" כביכול הקיימות בין המסמכים. עמדתה של הוועדה הינה בניגוד לפסה"ד אשר הורה לקבל את המסמכים על פי תוכנם. עיון במסמכים מגלה כי לא קיימת סתירה ביניהם. המערער מבצע בדיקת דמים שבועית משך חצי שנה לפחות ועל כן עונה לתנאים המזכים שבסעיף 6 לחלק ב' לתוספת הראשונה של תקנות ביטוח לאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) התשנ"ח 1998. הועדה לא בחנה את היות המערער עונה להגדרת תקנה 4 לחלק ב' לתוספת הראשונה לתקנות, בהיותו מטופל במשך חצי שנה לפחות בטיפול אנטיביוטי ואימונוסופרסיבי יומיומי, היה נתון למעקב מרפאת מומחים בשל מחלתו הכרונית ונזקק להשגחה מתמדת. בהקשר זה התעלמה הועדה מאישורים רפואיים וממצאים אחרים אשר הובאו בפניה. טיעוני המשיב הועדה התכנסה בהתאם לפסק הדין שניתן, בו נתבקשה הוועדה להתייחס לאישור פרופ' ויסמן מיום 7/12/03 ויתרת האישורים. הועדה מסבירה כי מדובר באישור מאוחר בלמעלה משנה מתאריך הועדה ומאוחר בשנתיים ממועד הארועים המתוארים בו. הוועדה מנמקת מדוע אינה מקבלת אותו, לאור האישורים שניתנו בעבר. בישיבת הוועדה מיום 11/02, הוועדה ביקשה אישור על ביצוע בדיקות דם שבועיות והאישור לא הומצא בזמן אמת. לא הומצא כרטיס רפואי מאותה התקופה לפיו אפשר לראות בדיקות דם שבועיות. המשיב מתנגד לכך שבית הדין יפסוק על סמך אישור רפואי זה אשר אינו שווה מבחינה ראייתית לרישום שבועי בזמן אמת בכרטיס הרפואי. הכרעה החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 . הערעור הוא בשאלת חוק בלבד. אם נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות שונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות ) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין: ראה : דב"ע ל"ג 40- 0 יוסף דוזלר נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 407. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה: "הביקורת השיפוטית , אם כן, מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות. לעניין זה יפים דבריו של הד"ר קוקובי בספרו, כדלקמן: 'אין ערעור בשאלה שבעובדה או בשאלה הנוגעת בענייני רפואה. מחיצה הרמטית הוצבה איפוא בין שדה הרפואה לשדה המשפט: יעסקו הרופא והמשפטן איש איש בתחומו , ובל יבוא האחד במלכות רעהו'". (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, ראה גם י. אליאסוף, "וועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי", שנתון משפט העבודה ו' (תשנ"ה),81). בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 7/12/04 הגיעו הצדדים להסכמה על פיה עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתתייחס לעניין ההשגחה. בהתאם להסכמה זו מתייתר הדיון בטענתו של המערער ביחס לזכאותו על פי תקנה 4 לחלק ב' לתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורין לילד נכה), התשנ"ח -1998 (להלן: התקנות). טענתו האחרת של המערער ביחס לתקנה 6 לחלק ב' לתוספת הראשונה לתקנות נותרה במחלוקת בין הצדדים. בחנתי בעיון את טענות הצדדים שהועלו בכתבי הטענות ובמסגרת הדיונים בבית הדין, עיינתי בדוחו"ת הוועדות הרפואיות אשר דנו בעניינו של המערער, במסמכים הרפואיים אשר צורפו ובפסק הדין שניתן ביום 27/5/04 על ידי כבוד הרשמת ולך. עיון בדו"ח הועדה הרפואית לעררים, מיום 20/6/04, מלמד כי הוועדה חזרה ועיינה בתיקו הרפואי של המערער, בחנה את המסמכים אשר הוגשו לה וקבעה כי איו בהם בכדי להצביע על כך שמתקיים במערער הקריטריון הקבוע בתקנה 6 לחלק ב' לתוספת הראשונה לתקנות. הועדה פרטה כי מכתביו של ד"ר פומרנץ אינם נותנים תשובה חד משמעית ביחס לקביעה הנדרשת, ומכתבו של ד"ר ויסמן מיום 7/12/03 סותר את שכתב במכתב קודם ואת שנכתב במכתביו של ד"ר פומרנץ. לאור האמור בדו"ח הועדה הרפואית לעררים, אני סבורה כי אין מקום להתנגדותו של המערער, כי תיק המרפאה יומצא לועדה הרפואית לעררים. כך תוכל הועדה להתרשם ממכלול המסמכים הרפואיים והרישומים הנוגעים לעניין ולקבל החלטה המבוססת על מלוא המידע הרלוונטי. כפי שנאמר לעיל פניה לבית הדין הינה בשאלה משפטית בלבד, ובית הדין לא יתערב בקביעות רפואיות. יש לאפשר לועדה הרפואית לבצע את עבודתה באופן מקצועי ואחראי כשכל החומר הרלוונטי עומד בפניה. אשר על כן, אני מורה על החזרת עניינו של המערער לדיון בפני הועדה הרפואית לעררים באותו ההרכב. הועדה תתייחס לעניין ההשגחה בהתאם להסכמת הצדדים. כמו כן, הוועדה תזמן את תיק המרפאה של המערער, בנוסף למסמכים הרפואיים שהוגשו על ידי ב"כ המערער. לאור החומר שימצא בפניה תקבע הועדה האם מתקיים במערער בתקופה הרלוונטית הקריטריון בדבר בדיקת דם שבועית למשך חצי שנה לפחות. הערעור מתקבל באופן המתואר בסעיף 8 לעיל. אין צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכה