דרופ פוט עקב שירות צבאי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור חייב קרבי על החלטת ועדה רפואית עליונה: א. לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית עליונה מיום 28.12.00 אשר קבעה למערער נכות משוקללת בשיעור 28% בגין שתי פגימות: 1. בגין התקף גב חריף 30% לפי פרט 37(2)ג V לתוספת מהם 15% מוכרים על חשבון השירות. 2. בגין ממצא קליני ברגל (דרופ פוט) לפי פרט 32(7) מהם 15% מוכרים על חשבון השירות.   ב. עובדות: המערער יליד 1979 , התגייס לצה"ל ביום 27.7.98. עם גיוסו נקבע למערער פרופיל 97 והוא הוצב לשירות ביחידה לוחמת. לאחר שבועות ספורים החל המערער לסבול מכאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין, בעקבות המאמצים הגופניים שנדרש להם. המערער עבר טיפולים שונים, כולל אישפוזים. בנוסף, המערער נפגע ביום 4.6.99 בתאונת דרכים בעת שהיה בדרכו מבית החולים לביתו. נסיבות תאונת הדרכים פורטו ע"י המערער בנספח א' לתיק הרפואי: "טרקטור גדול אשר נסע מולי סטה לנתיב נסיעתי ובלית ברירה הסטתי את הרכב לכיוון השוליים, איבדתי שליטה והרכב התהפך בשולי הכביש." (עמ' 1 לנספח א' מיום 9.7.01)   ביום 29.5.00 קבעה ועדה רפואית את נכותו של המערער בשיעור 30% בהתאם לפרט 37(2)ג V. עוד קבעה הועדה כי יש ליחס מחצית מהנכות ע"ח השרות ומחצית ע"ח תאונת הדרכים שעבר המערער ביום 4.6.99 וזאת בהתאם לקביעתו של ד"ר גרנטל בחוות דעתו מטעם המשיב מיום 8.3.00. המערער צירף לערעורו בפני הועדה הרפואית העליונה את חוות דעתו של ד"ר א' איסקוב, מומחה לרפואה פיזיקלית ושיקום, מיום 11.9.00. ד"ר איסקוב מציין בחוות דעתו: "ניתן אם כן לסכם כי:                              כיון שידוע כי מר זאוי לא סבל מבעיות גב תחתון טרם גיוסו ניתן לקבוע בוודאות מוחלטת כי כאבים אלו החלו לאחר גיוסו וקרוב לוודאי עקב חשיפה למאמצים גופניים גבוהים.נ                             ...ב                             ...ו                             אין כל עדות או סימוכין כי תאונת הדרכים אשר עבר בתאריך 4.6.99 השפיעה על מהלך מחלתו...נ                             כמות המסמכים הרפואיים אשר בידיו של מר זאוי מרשימה ומוכיחה כי המשיך לחפש עזרה רפואית מאז תחילת מחלתו.ב                             מר זאוי הינו בחור צעיר עם נכות תפקודית קשה מאד.ו                             כאביו העזים במהלך הבדיקה לא אפשרו בדיקה רפואית מלאה ואוביקטיבית.נ                             לדעתי יש לאשפזו במחלקה המתאימה על מנת להגיע לאבחנה מלאה ומדוייקת ולהציע לו את הטיפול הנדרש בהתאם לתוצאות( טען בפני כי כיום יסכים גם לטיפול ניתוחי)" (עמ' 2 לחוות הדעת) וכן מוסיף: "נכותו כיום בגין כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין, לפי סעיף 35 (1) ה' , 50%." (עמ' 4 לחוות הדעת) המערער ערער לועדה רפואית עליונה שהתכנסה ביום 28.12.00. הועדה הרפואית העליונה קבעה: " … מצבו אקוטי- חריף והנכות שנקבעה אורטופדית משקפת את מצבו. הועדה מוסיפה סעיף אורטופדי עקב הממצא הקליני ברגל ימין." (עמ' 1 לפרוטוקול) ביום 31.12.00 העביר יו"ר הועדות הרפואיות העליונות, ד"ר ע. חרמוש, מזכר לחברי הועדה, בו ביקש מהועדה להתייחס לחוות דעתו של ד"ר איסקוב. הועדה התכנסה שוב ביום 4.1.01 וכך קבעה: " הועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר איסקוב מתאריך 11.9.00 - הוועדה חולקת עם מסקנותיו. וסבורה כי נכותו הנוירולוגית והאורטופדית שנקבעה בועדה זו משקפת את מצבו הרפואי" (עמ' 1 לפרוטוקול)   פרט לערעור זה, מנהל המערער הליך נוסף, בפני ועדת ערעורים לפי סעיף 33 לחוק הנכים. בועדת הערעורים עותר המערער להכרה מלאה בנכותו, לעומת ההכרה החלקית שנקבעה לו. ביום 4.2.02 צירף המערער לערעורו את חוות דעתו של ד"ר מוריס עזריה, מומחה לכירורגיה אורטופדית ורפואה פיזיקלית, מיום 10.1.02.   ג. לטענת המערער הועדה קבעה למערער נכות בשיעור 60% שמתוכה 30% בלבד על חשבון השירות, אך הועדה לא נימקה קביעה זו. לטענת המערער, התייחסה הועדה לחוות דעתו של ד"ר איסקוב באופן שטחי בלא לפרט את הנושאים השנויים במחלוקת ואת עמדת הועדה. לא זו אף זו, הועדה הנוספת נערכה ללא נוכחות המערער ואין היא מתייחסת לשאלת הקשר הסיבתי אלא רק למצבו הרפואי של המערער. בנוסף, הועדה לא דנה בתלונות נוספות בתחומים האורולגי, תלונות בגין אין אונות, ליקוי נפשי ופגיעה בעצם הקסל.   ד. לטענת המשיב, לא היה מקום שהועדה העליונה תתן את דעתה להיקף ההכרה בזכויות. תפקיד הועדה הוא להעריך את דרגת הנכות המוכרת ולא להתערב בהחלטותיו של המשיב לגבי ההכרה. עוד לטענת המשיב, אין מקום כי הנכויות הנוספות שטוען להן המערער (בתחום האורולוגי, אין אונות והליקוי הנפשי) ידונו לראשונה בועדה הרפואית העליונה. בנוסף, אין לדון בערעור הנוכחי בשאלת היקף ההכרה והקשר הסיבתי, משום שנושאים אלו ידונו בפני ועדת הערעורים. לסיכום טוען המשיב כי שאלת היקף ההכרה אינה עומדת לדיון בהליך הנוכחי והיא תוכרע בהליך האחר שמנהל המערער בפני ועדת הערעורים. גם נושא הקשר הסיבתי ידון בפני הערכאות המתאימות. לנושאים הנוספים (אורולוגי, נפשי ונוירולוגי) אין כל רלבנטיות בהליך הנוכחי מאחר שלא נידונו בפני הועדה המחוזית. וכן, אם ימצא ממצא לגבי עצם הקסל, הרי יהיה זה ממצא חדש והמקום הנכון להציגו הינו בפני ועדה רפואית מהדרג הראשון.   ה. דיון: היקף הנכות המוכרת: רופאיו של המערער קבעו לו 50% נכות כוללת ועוד קבעו כי מלוא הנכות נגרמה תוך כדי ועקב השירות. רופאי הועדה העליונה קבעו שהנכות הכוללת הלא משוקללת היא 60%, מתוכם 30% על חשבון השירות. המערער אינו מערער כנגד הפריטים מהתוספת לפיהם נקבעה הנכות. אין בערעור שאלה משפטית המחייבת התערבות בנושא זה, אין לקבל, איפוא, את ערעורו של המערער ככל שענינו היקף ההכרה.   עצם הקסל: הועדה מהדרג הראשון שהתכנסה ביום 29.5.00 קבעה: "ריכוז במפרק בין עצם הקסל ועצם האצה בחלקה העליון מימין שיכול להחשיד לשבר בעצם הקסל מימין". (עמ' 1 לפרוטוקול הועדה מיום 29.5.00) הועדה הפנתה את המערער לבדיקת מיפוי עצמות עדכני. בדיקה כזו לא בוצעה. בשל אי ביצוע הבדיקה לא התייחסה הועדה הרפואית העליונה לפגימה בעצם הקסל ולא נקבעה כל נכות בגין פגימה זו. על המערער לבצע את הבדיקות, שהופנה לביצוען ע"י הועדה מהדרג הראשון, ולחזור לועדה מהדרג הראשון על מנת שתתייחס לפגימה בעצם הקסל, כאשר לפניה הבדיקות הנחוצות לשם הכרעה בטענת המערער בגין פגימה זו. טענות המערער בערעור שבפני, ככל שענינן הפגימה בעצם הקסל, דינן להדחות.   שאלת היקף ההכרה והקשר הסיבתי: "כאמור, הואיל והחלטה בדבר הקשר הסיבתי הינה בסמכותו הבלעדית של קצין התגמולים, אין לראות בהחלטה של ועדה רפואית בעניין זה אלא המלצה. משאומצה ההמלצה על ידי קצין התגמולים, יוגש ערעור עליה בפני ועדת הערעורים לפי סעיף 33 לחוק. ערעור לועדה רפואית עליונה אפשרי רק בשאלה של קביעת דרגת הנכות." (ע"א 459/89 - קצין התגמולים נ' צבי חריטן ו-3 אח' . פ"ד מה(5), 374 ,עמ' 385-386.) וכדברי בית המשפט בבג"צ 157/64 , זילבר נ' ועדת העררים, 443 בעמ' 448: "... כל העניינים הטעונים הכרעה בטרם יוכל תובע לזכות בתגמול על פי החוק, נדונים ונחתכים בידי הרשות המוסמכת, חוץ מאשר עניין אחד בלבד, והוא 'קביעת דרגת הנכות', שהוא עניין לועדה הרפואית"   משנקבע כי אין ועדה רפואית מוסמכת לקבוע את היקף ההכרה והקשר הסיבתי, ממילא לא היה מקום לערער על נקודה זו בפני ועדה רפואית עליונה, אלא היה על המערער לערער בפני ועדת עררים בהתאם להליך שנקבע לכך בסעיף 33 לחוק. מכאן שדי בנימוק זה כדי לדחות את הערעור בנקודה זו.   תלונות נוספות בתחומים האורולגי, אין אונות והליקוי הנפשי. במקרה שבפנינו טוען המערער להכרה בפגימות בתחומים נוספים. ההחלטה בדבר הכרה בפגימה חדשה נתונה לקצין התגמולים. לאחר שקצין התגמולים מכיר בתחולתה של תקנה 9 בגין פגימה מסוימת בשל זיקתה לפגימה המוכרת, הועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות לגבי אותה פגימה.   "קיומו של הקשר הבלתי אמצעי בין שתי הפגימות, היא שאלה רפואית מובהקת, כי אין צורך לקבוע אם הפגימה החדשה יכולה היתה לנבוע מאירוע בזמן השירות ועקב השירות אלא, למשל, אם המחלה החדשה היא תולדה של המחלה המוכרת הראשונית אשר נבעה מן השירות. שאלות שברפואה מקומן בועדה רפואית. מעמדה של הפגימה הנוספת המתוארת, אחרי שהגורם הרפואי קובע את זיקתה הבלתי אמצעית לפגימה המוכרת, איננו נובע מקשר לשירות אלא מקשר לפגימה הקודמת, ורק האמור בתקנה 9 הנ"ל יוצר את הפיקציה לפיה רואים את הפגימה הנוספת כפגימה מוכרת. לא למותר להוסיף כי גם האבחנה בין מחלה חדשה, קרי מחלה נוספת, לבין החמרתה של פגימה מוכרת מקורית, קרי המחלה הראשונה, היא שאלה שברפואה. כהערת אגב נוסיף כי לאור אופייה של הפגימה הנוספת, שתקנה 9 דנה בה, כתולדה של פגימה מוכרת ולאור הוראותיה של תקנה 9, איננה חלה לגבי הפגימה הנוספת ההגבלה על הזכות להגיש תביעה שנקבעה בסעיף 32(א) לחוק." (ע"א 459/89 - קצין התגמולים נ' צבי חריטן ו-3 אח' . פ"ד מה(5), 374 .)   לכן, את תלונותיו החדשות של המערער , לגבי פגימות נוספות, על המערער להפנות לועדה רפואית.   ו. ההתייחסות המאוחרת של הועדה לחוות דעתו של ד"ר איסקוב: כאמור, פנה ד"ר חרמוש, יו"ר הועדות הרפואיות בבקשה לחברי הועדה להתייחס לחוו"ד של המומחה מטעם המערער, ד"ר איסקוב. בדו"ח הועדה, מיום 28.12.00, צויינה הערה מאוחרת, מיום 4.1.01 , לאחר פנייתו של ד"ר חרמוש כאמור, ובה נכתב: "הועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר איסקוב מיום 11.9.00- הועדה חולקת עם מסקנותיו" לא ברור מי מבין חברי הועדה נכחו ביום 4.1.01. מדובר בתוספת מאוחרת שהוספה לאחר חתימת חברי הועדה על הדו"ח, לא עולה בבירור כי החתימות של חברי הועדה מתייחסות גם לתוספת המאוחרת. לא זו אף זו, סבורה אני כי משביקש יו"ר הועדות הרפואיות כי תהיה התייחסות לחוות הדעת של ד"ר איסקוב, לא התכוון להתייחסות לקונית זו. נראה לי, כי בענייננו, כאשר הועדה הרפואית העליונה לא התייחסה כלל בהחלטתה המקורית לחוות דעתו של ד"ר איסקוב, ובהתיחסותה הנוספת, לא פירטה את הנקודות שבמחלוקת, יסודות המחלוקת, עמדת הוועדה לעומת עמדתו של ד"ר איסקוב וכיו"ב, מן הראוי, שהתיק יוחזר לועדה הרפואית העליונה, להשלמת התייחסותה לחוות דעתו של ד"ר איסקוב.   ז. סוף דבר, נפסק כדלקמן: התיק יוחזר לועדה רפואית עליונה לשם התייחסות מפורטת לחוות דעתו של ד"ר איסקוב. הערעור ככל שהוא מתייחס לכל הנושאים האחרים, כמפורט בפסק הדין, נדחה. בנסיבות הענין, אין צו להוצאות. צבאשירות צבאי