האם הפסקת תובענה מהווה מעשה בית דין ?

האם הפסקת תובענה מהווה מעשה בית דין ? ההליך שנקטה בו המערערת הוא הליך של "הפסקת תובענה" כמשמעות מונח זה בתקנות 154, 155 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.   הפסקת תובענה אינה מהווה מעשה בית דין.   קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפסקת תביעה: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת אורלי סלע ונציגי הציבור הגברת גילצר ומר פרדס; ע"ב 5390/02), בו נדחתה על הסף תביעת המערערת כנגד המשיבה מהטעם של מעשה בית דין, כמבוקש על ידי המשיבה (בש"א 4459/02).   2. על עובדות המקרה אין חולק, ולהלן עיקרן:   א. המערערת הגישה תביעה לבית הדין האזורי כנגד המשיבה למתן צו מניעה כנגד פיטוריה מהיות הפיטורים לטענתה, חסרי תום לב ומונעים על ידי מניעים זרים. לאור זאת ביקשה המערערת, ביטול פיטוריה והחזרתה לעבודה (להלן - התביעה הראשונה).   ב. בבית הדין האזורי לא התקיים דיון הוכחות בתביעה של הכרעה הראשונה ולא ניתנה החלטה של בית הדין בדבר אופן פיטורי המערערת; באשר הצדדים הגיעו להסכמה לפיה - תדחה תביעתה לצו מניעה זמני וקבוע ללא צו להוצאות. בבקשה המוסכמת על הצדדים, לדחות כאמור את התביעה הראשונה, נאמר, שאין בהחלטה שתינתן כדי להוות הודאה כלשהי בנכונות טענות המשיבה וכי משיקולים אוביקטיבים שאינם קשורים להליך דנן ומבלי להודות בנכונות אף אחת מטענות המשיבה, החליטה המבקשת (המערערת במקרה שלפנינו) שלא להמשיך בהליכי צו המניעה הזמני או הקבוע. במכתב אישי שמצורף לבקשה המוסכמת לדחיית התביעה הראשונה כחלק בלתי נפרד הימנה, הבהירה המערערת, כי מנימוקים שאינם קשורים בהליך צו המניעה ומתוך שטובת בית הספר לנגד עיניה, היא ויתרה למעשה על המשך ההתדיינות בהליך צו המניעה.   ג. בית הדין האזורי נתן פסק דין על פי הסכמת הצדדים כאמור; ולפיו הוחלט, ש"התביעה והבקשה לצו זמני נדחות".   ד. לאחר מכן, הגישה המערערת את התביעה מושא הערעור שבפנינו שעניינה, פיצוי כספי בגין פיטורין שלא כדין.   3. לאחר בחינת טענות הצדדים ועיון בכל חומר התיק, סבורים אנו כי דין הערעור להתקבל:   א. לאמיתו של דבר, פסק הדין הדוחה את התביעה הראשונה ניתן ללא הכרעה לגופו של עניין בבית הדין ומבלי שהיה למערערת יומה בבית הדין, באשר לנסיבות הפסקת עבודתה.   ב. מהסכמות הצדדים שלאורן נדחתה התביעה הראשונה, עולה, כי לאמיתו של דבר הסכימה המערערת אך ורק לדחיית תביעתה להחזרתה לעבודתה, ולא לסעד הכספי הנתבע על ידה כיום בגין אופן פיטוריה. המשיבה ידעה זאת, והסכימה, כי הבקשה המוסכמת לדחיית התביעה הראשונה תנומק כאמור.   ג. משאלה הן הנסיבות, פסק דינו של בית הדין האזורי בנוגע לתביעה הראשונה, לא יכול היה לתת למשיבה מעבר למוסכם על הצדדים. משהוסכם על הצדדים כאמור, לא הייתה המערערת מנועה מלהגיש את תביעתה מושא הערעור. רק אילו הייתה המערערת מגישה בשנית את תביעתה הראשונה, היה מקום לדחותה מחמת מעשה בית דין. ד. מעבר לעניין ההסכמה יצוין, כי ההליך שנקטה בו המערערת הוא הליך של "הפסקת תובענה" כמשמעות מונח זה בתקנות 154, 155 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.   הפסקת תובענה אינה מהווה מעשה בית דין. אנו ערים לכך, שהצדדים כינו את הפסקת התובענה כדחיית התביעה, אך מבחינה מהותית, הייתה במקרה זה הפסקת תובענה ולא דחיית תביעה.   אנו ערים לכך, שתקנות אלה אינן חלות בבית הדין לעבודה, אך ההגיון העומד מאחורי תקנות אלה, קיים גם במקרה זה.   ה. אנו סוברים שבנסיבות העניין, אי אפשר להתעלם מהטרדת האוניברסיטה פעם שנייה בתביעה המבוססת על אותה מסכת עובדתית.   בנסיבות אלה, למרות שהמערערת זכתה בערעור, יש לחייבה בהוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ שאם לא ישולמו תוך 30 יום ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.  הפסקת תביעהמעשה בית דיןשאלות משפטיות