על מנת שיוארך מועד יש צורך בקיומו של טעם מיוחד להצדקת האיחור. פסק הדין נשוא בקשה זו הומצא כדין לבא-כוחו הקודם של המבקש ביום 4.8.03 ואין חשיבות למועד המצאתו לידי המבקש עצמו. מערכת היחסים בין עורך דין ולקוחו אינה עניין לבית הדין ואינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד (דבע 9/95 גת - הבנק הבינלאומי הראשון פד"ע כה 552).  קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הארכת מועד עקב החלפת ייצוג: השופט עמירם רבינוביץ   1. ערעור זה הוא על החלטתה של רשמת בית דין זה [הרשמת רינה איש שלום (להלן - הרשמת) ; בשא 482/03], מיום 11.11.2003, בה נדחתה בקשתו של המערער להאריך לו את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע (דמ 2225/02 ; הרשמת יעל אנגלברג-שהם).   2. המשיב הגיש תביעה נגד המערער תביעה לתשלום שכר עבודה ופדיון חופשה. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב, וחייב את המערער לשלם למשיב שכר עבודה בסך 14,000 ש"ח ופדיון חופשה בסך 560 ש"ח. בנוסף, הושתו על המערער הוצאות משפט בסך 700 ש"ח.   3. פסק דינו של בית הדין האזורי ניתן ביום 27.7.2003 והומצא לעורך הדין אשר יצג את המערער בבית הדין האזורי ביום 4.8.2003.   4. לטענת המערער, בא-כוחו לא הודיע לו כי ניתן פסק הדין, ורק ביום 22.9.2003 נודע לו עליו. זאת, בעקבות הליכי הוצאה לפועל שננקטו נגדו. משכך, הוגשה בקשת רשות הערעור ביום 7.10.2003.   5. הרשמת דחתה, כאמור, את הבקשה להארכת מועד וקבעה את הדברים הבאים:   "על מנת שיוארך מועד יש צורך בקיומו של טעם מיוחד להצדקת האיחור. פסק הדין נשוא בקשה זו הומצא כדין לבא-כוחו הקודם של המבקש ביום 4.8.03 ואין חשיבות למועד המצאתו לידי המבקש עצמו. מערכת היחסים בין עורך דין ולקוחו אינה עניין לבית הדין ואינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד (דבע 9/95 גת - הבנק הבינלאומי הראשון פד"ע כה 552). יש לציין שמדובר באיחור של ממש - עסקינן בדיון מהיר ועל פסק הדין עצמו צוין שיש להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום, דהיינו עד ה-15.9 (משאין מביאים בחשבון את הפגרה). הבקשה לרשות ערעור הוגשה ב-7.10 והבקשה שלפני, להארכת מועד, הוגשה רק ב-19.10.03. לא הועלה כל טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד ועל כן דין הבקשה להידחות". 6. בערעור שהגיש חזר וטען המערער כי אי המצאת פסק הדין לידיו, אלא לידי בא-כוחו, אשר, כאמור, לא הודיע לו על מתן פסק הדין, מהווה טעם מיוחד להארכת מועד. עוד טען המערער כי בקשת רשות הערעור הוגשה תוך 15 יום מיום שנודע לו על מתן פסק הדין.   7. המשיב טען, כי כבר ביום 14.8.2003 נשלחו למערער אישורי המס הנוגעים לפסק הדין, ומשכך כבר במועד זה ידע המערער כי פסק הדין בעניינו ניתן זה מכבר.   עד כאן טענות צדדים. 8. לפי האמור בתקנה 74(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן - התקנות), המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי על פסק דין שניתן בהליך שהתנהל בדרך של "דיון מהיר" הוא חמשה עשר ימים מהיום שבו הומצא פסק הדין. מתוקף הוראתה של תקנה 125 לתקנות ניתן להאריך את המועד האמור "מטעמים מיוחדים שיירשמו".   9. הלכה פסוקה היא, כי בית הדין זה נוקט גישה סלחנית שאינה נועלת את שערי בית הדין בשאלת קיומו או אי קיומו של "טעם מיוחד". עם זה, נפסק לא אחת, כי "גישה סלחנית זו של בית הדין, תועיל למערער רק אם יצליח להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" (עא"ח 1012/01 ציון סימניאן - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(25), 31).   10. במקרה דנא הטעם היחיד הנטען לאיחור בהגשת בקשת רשות הערעור הינו כי עורך הדין שייצג את המערער בבית הדין האזורי לא המציא לו את פסק הדין עם קבלתו. במקרה דומה למקרה הנדון לפנינו נפסק, כי טעם זה אינו עולה כדי "טעם מיוחד" (עא"ח 1001/01 בוזגלו אריה - המוסד לביטוח לאומי עבודה ועוד, עבודה ארצי, כרך לג(91), 26).   11. משאלה הם פני הדברים ומשלא הועלה כל טעם אחר המצדיק הגשת בקשת רשות הערעור באיחור, דין הערעור להידחות.   12. לא למותר לציין ועל מנת להפיס את דעתו של המערער סבורים אנו, כי גם לגופו של עניין, סיכויי הערעור, גם לו היה נשמע הם נמוכים למדי, לכאורה.   13. סוף דבר - לאור האמור לעיל, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. עורך דיןהארכת מועדהחלפת ייצוגייצוג