הוצאות משפטיות בתביעת ליקויי בניה

התובעים טענו להוצאותיהם המשפטיות ולנזקיהם הנלווים לליקויי הבנייה שתוקנו, כשעיקר הטענות יסודן בתקופה בת כ- 4 שנים, בה ניטשו הליכים משפטיים בין הצדדים. כתב התביעה, מסעיף 10ב' ואילך, מפרט במסגרת הנזקים הנלווים דיור חלופי, עוגמת נפש והוצאות עקיפות אחרות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוצאות משפטיות בתביעת ליקויי בניה: 1. פסק דין הניתן על דרך הפשרה בתביעה ובתביעה שכנגד, שיסודן בהסכם לפיו רכשו התובעים דירה מהנתבעת. ביסוד התביעה המקורית טענות התובעים שעיקר עניינן בליקויי בנייה שנגרמו לדירה שרכשו; והבסיס לתביעה שכנגד, עיקר עניינו במסמך עליו חתמו התובעים ולפיו אישרו קבלת רשימה של שיפורי בנייה, תוך שאישרו הם עוד במפורש כי אם יתבעו לעתיד לבוא את הנתבעת, ישלמו את שוויים של השיפורים, אשר פטרה הנתבעת אותם מלשלם את עלותם באותו מועד. 2. כל הקשור בתיקון ליקויי הבנייה הגיע כדי סיומו זה לא כבר. ליקויים על פי פירוט שערך מומחה שנתמנה לצורך כך, תוקנו (- ומכל מקום, גם אם נזכרו בדברי ב"כ התובעים ליקויים מסויימים שלטענתו לא בוצעו, דומני, ניתן להניח לכך ודי אם אציין שגם ב"כ התובעים כבר לא מצא לנכון לפרט סכומים קונקרטיים שיסודם בליקויים שתיקונם נדרש ושלא בוצעו). 3. א. בשלב זה טוענים התובעים להוצאותיהם המשפטיות ולנזקיהם הנלווים לליקויי הבנייה שתוקנו, כשעיקר הטענות יסודן בתקופה בת כ- 4 שנים, בה ניטשו הליכים משפטיים בין הצדדים. כתב התביעה, מסעיף 10ב' ואילך, מפרט במסגרת הנזקים הנלווים דיור חלופי, עוגמת נפש והוצאות עקיפות אחרות. ב. בפי הנתבעת, בפרט בתוקף מעמדה כתובעת שכנגד, דרישתה לסך של 8,830 ש"ח, שוויים של שיפורים שבוצעו על ידה ושלגביהם תקפה התחייבות התובעים לשלם את עלותם, אם יגישו תביעה נגדה. עם הגשת התביעה על ידי התובעים, הבשילו, לדעת התובעת שכנגד, התנאים גם להגשת תביעתה בגין שיפורים אלה. מעבר לכך ברור, שטוענת גם התובעת שכנגד להוצאותיה המשפטיות. 4. רואה אני עצמי פטור מן הצורך לנמק את פסיקתי לפשרה, ועם זאת, נכון אני ליתן ביטוי לאחדים מבין העיקריים שבנימוקיי, תוך שיודגש שאין בכך כדי למצות את הדיון בטענות רבות נוספות שהובאו בפניי. קודם שאפרט, בהתאם לאמור לעיל, מקצת מנימוקיי, אקבע את פסיקתי ולפיה תשלם הנתבעת לתובעים סך של 7,500 ש"ח. 5. להלן עיקר נימוקיי. א. לאחר ששקלתי בעיקר טענות הצדדים זה כלפי זה, הגעתי לכלל דיעה כי במידה רבה עומדות טענות הזכות שני הצדדים זו כלפי זו, ובמידה רבה, גם אם לא באופן מלא, ניתן לראותן כמקזזות זו את זו. ועם זאת, ראוי להורות על תשלום איזון, ולו גם מסויים ומוגבל בהיקפו, לטובת התובעים. ב. יש ממש בטענות התובעים לנזקים נלווים ועגמת נפש שנגרמה להם בעקבות ליקויי הבנייה. מדרך העולם, מי שרוכש דירה ומגלה כי ליקויים לא מעטים נפלו בה, רב מפח נפשו, רבות הוצאותיו, ולכך משמעות כספית מובנת. לעומת זאת, בדין נטענו גם טענות התובעת שכנגד, שיסודן, כאמור, במסמך עליו חתמו התובעים ביום 9.7.1997, ובו אישרו ברורות ומפורשות כי ישלמו את עלות השיפורים לתובעת שכנגד, אם יתבעו אותה. לא מצאתי טעם של ממש מדוע לא אכיר בתוקפו של מסמך זה, ואף רואה אני אותו כהגיוני בנסיבות העניין. אינני רואה סיבה מדוע לא ישאו התובעים בעלותם של שיפורים שהזמינו, ואם נכונה היתה התובעת שכנגד לוותר על גביית עלויות אלה, לפנים משורת הדין, הרי שמשנתגלגלה להליך משפטי, גם אם ללא כל ספק לגיטימי, עדיין אין סיבה מדוע לא תזכה בעלותם של שיפורים, שאין כל מחלוקת שביצעה בדירה שנרכשה על ידי התובעים. נכון אני להבין להגיונו של המסמך הנדון ולרצונה של התובעת שכנגד, שנכונה היתה לוותר על סכומי כסף המגיעים לה בהנחה ובתקווה שתביא בכך את לקוחותיה, שיהיו שבעי רצון, אך מאחר ונקלעה היא להליך משפטי שיסודו בתובעים, תדרוש את המגיע לה תמורת השיפורים הנדונים. כללו של דבר, וכאמור, עומדות במידה לא מבוטלת טענות הצדדים אלה כנגד אלה. ג. ועם זאת, אינני סבור שעגמת נפשו של מי שבדירה שרכש ובה כבר עבר להתגורר נתגלו ליקויי בנייה של ממש, שתיקונם התבצע כעבור מספר שנים, ולאחר שאף נאלץ לשכור את שירותיו של עורך דין - הינה שוות ערך לשיפורים שעלותם מגיע כדי פחות מ- 9,000 ש"ח. ישנו הפרש רלוונטי. בנסיבות העניין, מכמת אני את שווי נזקיהם הנלווים של התובעים (עגמת נפש וכד'), כעולה בכ- 7,500 ש"ח על שוויים של אותם שיפורים נלווים. ד. סכום זה נותן ביטוי, ולו מסויים, גם לתשלום איזון מסויים המגיע לתובעים בגין הוצאותיהם המשפטיות. זאת, בשים לב לכך שתביעתם מורכבת מהתביעה שכנגד המתבססת על מסמך פשוט אחד ואשר הוגשה במקביל לכתב ההגנה שהגישה הנתבעת כלפי תביעה שהוגשה כנגדה, ובצדק. ועם זאת, יובהר, שהגם שלעניין ההוצאות עומדת לתובעים זכותם להוצאותיהם שנבעו מן ההליך המשפטי שנקטו, הרי שמולה עומדת גם לנתבעת, בין היתר בתוקף היותה גם התובעת שכנגד, זכותה להוצאותיה המשפטיות בגין התביעה שכנגד. במסגרת התשלום דלעיל, ניתן ביטוי לכך שיש מקום לתשלום איזון מסויים מצד הנתבעת, אך לא מעבר לכך. ה. ולבסוף, אשר להוצאות שנועדו למימון חוות דעת המומחים שמטעם בית המשפט. תחילה אציין בנקודה זו, שאף אחד מבין הצדדים לא ביקש במסגרת סיכומיו להדגיש את הסכומים ששילם הוא למימון חוות הדעת, בין בגין ליקויי הבנייה ובין לצורך הערכת שוויים של השיפורים שביצעה הנתבעת. נוכח זאת, אף נכון אני לצמצם בהיקף התייחסותי לשאלה זו. מכל מקום, נחה דעתי שראוי היה שבחוות הדעת בגין ליקויי הבנייה תישא הנתבעת ובחוות הדעת בגין עלות השיפורים, ישאו התובעים. בהיעדר כל התייחסות פרטנית מצד ב"כ הצדדים לשאלה זו ונוכח העובדה שאין בית המשפט יודע כלל מה הסכומים ששולמו בגין חוות הדעת, אניח להוצאות אלה, שממילא, מקזזות במידת מה אלה את אלה. 6. אשוב ואדגיש שער אני לכך שלא כל טענות ב"כ הצדדים קיבלו ביטוי במסגרת האמור לעיל, ואולם בעקבות הסכמת הצדדים כי אפסוק בדרך הפשרה, אסתפק בכך. 7. סוף דבר, כאמור לעיל, תשלם הנתבעת לתובעת את הסך של 7,500 ש"ח.בניהליקויי בניההוצאות משפט