קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הטבה לצרכים מיוחדים למשפחות חיילים שנספו במערכה: 1. לפנינו תביעת התובע לקבלת הטבה לצרכים מיוחדים לאור סעיף 11 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י 1950 (להלן חוק משפחות חיילים) לאחר שנדחתה תביעתו על ידי הנתבע.   2. העובדות הרלוונטיות בתיק זה, אשר בעיקרו של דבר אינן שנויות במחלוקת:   א. המערער ואישתו המנוחה הוכרו כהורים שכולים לפי חוק נפגעי פעולות איבה תשל"ה 1970 (להלן חוק נפגעי פעולות איבה). בהתאם לחוק זה, זכאים המערער ואשתו לתגמולים, לשיקום למענקים ולהטבות על פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) תש"י-1950 (להלן: "חוק משפחות החיילים") ב. אשת התובע סבלה ממחלה ממושכת ושהתה ארוכות בבית החולים. ג. על מנת להתאים את הבית בו התגוררו התובע ואשתו ז"ל לטיפול השוטף באשתו, באותה העת עקב מחלתה, ביצע התובע בהמלצת מרפאת ריפוי בעיסוק מטעם קופת החולים שיפוץ בביתו. ד. עלות השיפוץ כולה הסתכמה ב-23,000 ₪. ה. בחודש מרץ 2003 נפטרה אשת התובע. ו. התובע פנה לנתבע בבקשה לקבלת החזר ו/או סיוע לכיסוי הוצאותיו בעקבות השיפוץ, אולם בקשתו נדחתה והוצע לו סיוע בדרך של הלוואה. ז. בדיון המוקדם שנערך בפני ביה"ד הוסכם על ידי הצדדים להעביר תיק זה למתן פסק דין ללא דיון הוכחות ועל יסוד הסיכומים בכתב.   3. המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא כדלקמן:   האם שיפוץ הבית הנו בגדר מכשיר עזר רפואי כאמור בסעיף 11 לחוק משפחות חיילים.   4. ההכרעה:   התובע טוען לזכאותו לתגמול מיוחד לצורך כיסוי הוצאות השיפוץ בביתו עקב מחלתה של אשתו המנוחה, בהתבסס על ס' 11(א) לחוק משפחות החיילים. ס' 7 לחוק נפגעי פעולות איבה קובע: "גרמה פגיעת איבה למותו של הנפגע, יהיו בני המשפחה זכאים לתגמול והוראות סעיפים 7, 8, 8א, 8ב, 8ג, 9, 10, 10א, 10ג, 11, 12, 12א, 13, 13ב, 13ג, 14, 14א, 14ב, 15, 17, 18, 21ב, 22, 24, 25ב, 29, 29א, 29ג, 29ד, 29ה, 30, 32, 32א, ו-33א לחוק משפחות חיילים יחולו עליהם, בשינויים המחוייבים".   סעיף 11(א) לחוק משפחות חיילים קובע: "שכול הזקוק מחמת זקנותו או מצב בריאותו לטיפול אישי ביד הזולת או להשגחתו של מוסד לרבות בית אבות או לרכישת מכשירי עזר רפואיים - רשאי קצין התגמולים להורות כי ישולם לו לפי חוק זה תגמול בשיעור שיקבע בהתחשב בהכנסותיו הנוספות ובצרכיו המיוחדים"         לפי סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה יהיו בני המשפחה של מי שפעולת האיבה גרמה למותו זכאים לתגמולים לפי הוראות ס' 11 הנ"ל.   התובע טוען כי יש לפרש את נוסח הסעיף ואת המונח "מכשירי עזר רפואיים" המופיע בחוק, פרשנות מרחיבה ותכליתית ככולל בתוכו גם שיפוץ אשר נעשה במטרה לאפשר לשכול קבלת טיפול רפואי שוטף בביתו ובמטרה להתאים את סביבתו לקליטת מכשירים רפואיים הנחוצים לו.   כן, התובע טוען לחילופין כי יש לפרש את המנוח "צרכים מיוחדים" שבהוראות החוק ככולל בתוכו גם שיפוץ שערך הוא כאמור לאור צרכיה המיוחדים של אישתו המנוחה. התובע טוען כי קצין התגמולים שדן בעניינו לא פעל תוך שיקול דעת ראוי לאור האמור בהוראת החוק כי יש להתחשב בצרכיו המיוחדים של השכול. והוא יוצא כנגד סבירות ההנחיה שהוציא אגף השיקום בעניינו.   התובע הביא בפנינו את הלכת ספינזי (עב"ל 20/98 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף ספינזי) שם נקבע כי יש לתת פירוש תכליתי למילים "אביזרים אישיים אחרים שבהגדרת "טיפול רפואי" שבחוק הביטוח הלאומי ועל כן נקבע כי המאיץ שהותקן ברכבו של התובע מהווה אביזר אישי הנכלל בהגדרת טיפול רפואי.   5. כחוט השני עובר בהלכה הפסוקה באשר לפרשנותו של חוק, כי יש תחילה לפנות ללשון החוק ומקום שזו ברורה וחד משמעית אין לסטות ממנה.   "מטרת המחוקק מהווה מכשיר פרשני, אם היא מהווה אמצעי שעל פיו בוחרים בין מספר פירושים אפשריים מבחינה לשונית. חיוני הוא, על-כן לאופציה הפרשנית, המגשימה את המטרה החקיקתית, יהא בית קיבול בלשון החוק. חייב להתקשר קשר מילולי ולו מינימאלי בין הלשון לבין המטרה. יש למצוא נקודת אחיזה ארכימדית למטרה בלשון החוק. הפרשן אינו רשאי להגשים מטרה שאין לה עיגון לשוני בחוק. אכן שוב אין מלאכת הפירוש מוגבלת רק למילים אך המילים מגבילות את הפירוש" (ב"ש 67/84 ניסים חדד נ' שמשון פז, פ"ד לט(1) 667 בעמ' 670-671).   אף כב' נשיא ביהמ"ש העליון פרופ' א. ברק בספרו "שקול דעת שפוטי" קובע כי: "גם השופט המקסימליסט כבול בלשון החוק.אפילו חשף המקסימליסט את מטרת החקיקה מחוץ למלות החוק, הוא לא יוכל להתחשב בה, אם אין לה עיגון, ולו מינימלי, בלשון החוק עצמו".   לאור סעיפי החוק הברורים לעיל, אין ספק כי במקרה דנן הוראת סעיף 11 לחוק מחייבת. עם כל ההבנה לטענותיו של התובע והמצב המיוחד אליו נקלע קצרה ידו של בית דין זה מלהושיט לו סעד. הוראות החוק בענייננו ברורות ואינן ניתנות לפרשנות אחרת, אלא לרכישת אביזרים בלבד.   6. הנתבע הפנה אותנו להנחיות שהוציא אגף השיקום של משרד הביטחון ובו התייחסות להשתתפויות שונות של אגף השיקום בהוצאות של הורים שכולים. המוסד פועל על פי הנחיות אלו בנוגע להשתתפות בהוצאותיהם של בני משפחתם של נפגעי פעולות איבה. באותן הנחיות באים לידי ביטוי צרכים מיוחדים של זכאים הזקוקים למכשירי עזר רפואיים שונים ואלו בלבד.   גם טענתו של התובע בעניין הקביעה בסיפא של הסעיף, כי התגמול ישולם בהתחשב בצרכיו המיוחדים של השכול, אין בה כדי להועיל לתובע. הוראות החוק הקבועות בדבר התחשבות בצרכים מיוחדים מתייחסת למקרה בו התקיים תנאי הסף לקבלת התגמול - הוצאו הוצאות לרכישת מכשירי עזר רפואיים. כך גם באשר להלכת ספניזי אשר אינה טובה לענייננו. שם ניתנה פרשנות מרחיבה ותכליתית למונח אמצעי עזר רפואיים שיכלול את המאיץ שהותקן ברכב התובע. אולם במקרה שלפנינו אין אנו עוסקים במכשיר או אביזר, כזה או אחר, שיש לפרשו כאמצעי עזר רפואיים, אלא על פעולת שיפוץ שנעשתה על ידי התובע עבור אשתו ולכן לא ניתן להסתמך על הלכת ספינזי בבואנו לפרש את נוסח הוראות החוק בענייננו. לאור הוראתו המפורשת של המחוקק לא מצאנו חוסר סבירות או אי הפעלת שיקול דעת כאמור בהנחיה על פיה פועל המוסד. משפעל הנתבע בהתאם להוראת החוק אין לי אלא לאשר פעולת הנתבע ולדחות התביעה.   7. סוף דבר התביעה נדחית. אין צו להוצאות.צבאחוק משפחות חיילים שנספו במערכהאלמנות / יתומי צה"ל / משפחות שכולותצרכים מיוחדיםחיילים