הלנת שכר עקב בעיות כלכליות

סעיף 17 א' לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958 (להלן: החוק), קובע את חובתו של מעביד לשלם פיצויי הלנה בגין שכר שלא משולם במועד. סעיף 18 לחוק קובע כדלקמן: "ביה"ד האזורי רשאי להפחית פיצויי הלנת שכר או לבטלם, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת ביה"ד האזורי, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו". ע"פ הפסיקה , השאלה האם מדובר בנסיבות שלמעביד לא היתה שליטה עליהם זוהי שאלה מעורבת עובדתית ומשפטית, ואין לביה"ד שיקול דעת מלא ומוחלט אם להטיל פיצויי הלנה, מתי להטילם, כולם או חלקם, וביה"ד רשאי לעשות כן רק משיוכחו הנסיבות המתירות זאת (דב"ע מח/ 1-1, טהה ואח' נ' עריית אום אל פאחם פד"ע כ (1), 136, 138). יחד עם זאת בדב"ע נה/ 3-86 (ד"ר מיכאל שוורף נ' ספריה משותלפת לדורות, לוד), ביטל ביה"ד הארצי לעבודה פיצויי הלנה שהוטלו בשל איחור בתשלום שכר ספרנים בעיירית לוד בגלל בעיות כספיות הקשורות למימון פעולות הספריה. כך גם עולה מדב"ע לב/ 3-3 שם נאמר כי: "תנאי לפחות להלכה בו יש לייחס חוסר כסף לתשלום במועדו לנסיבות שלמעביד לא היתה שליטה עליהן, כגון: אבדן פתאומי של הכסף עקב נסיבות חיצוניות שלא קשורות למפעל, או התדרדרות המביאה לפשיטת רגל או פירוק, דבר המפסיק חיוב בפיצויי הלנת שכר בהתאם לסעיף 19 ב' לחוק". כב' הנשיא אדלר במאמרו פיצויי הלנה, חוק ופסיקה (שנתון משפט העבודה, ו' עמ' 32, 33 מציין כי: "קשיים כלכליים של מעביד במהלך הרגיל של העסקים אינם נחשבים לנסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה". יחד עם זאת הוא קובע כי: "יש לאבחן בין מקרה שבשליטתה של הנהלת המפעל, לבין מקרה שחוסר הכספים אינו בשליטתה". בהמשך סבור כב' הנשיא אדלר כי יש הצדקה להרחיב את ההגדרה, על מנת להעניק לביה"ד שיקול דעת רחב בדבר שעור ההפחתה ולהתחשב במכלול נסיבות הענין. הלנת שכר