הכרה בהסכם עבודה כהסכם לתקופה קצובה, על כל המשתמע מכך, תעשה רק במקרים בהם נוסח ההסכם משקף באופן ברור וחד משמעי, הסכמה מודעת של הצדדים למחוייבות שהם נוטלים על עצמם במסגרת ההסכם לתקופה קצובה. ובלשון בית הדין : "חוזה עבודה אישי לתקופה קצובה, אשר אין בו הוראה המתירה לצד לו לסיימו בכל עת לפני תום תקופתו מבלי להפר את החוזה, הוא חוזה עבודה אשר יש לו תוצאות משפטיות מיוחדות ובלתי רגילות, הן מבחינת הגבלת החופש המקובל להשתחרר מחוזה העבודה, והן מבחינת הנטל המוטל על הצדדים לו במקרה של הפרת החוזה. משום כך יש להקפיד על כך שחוזה עבודה אישי לתקופה קצובה כאמור, יהיה חד-משמעי, וישקף בצורה ברורה את ההסכמה המודעת של הצדדים לחוזה בדבר החובות אשר הם נוטלים על עצמם. כ לספק בעניין זה יטה, איפוא, את הכף לכיוון היותו של חוזה העבודה חוזה לתקופה בלתי קצובה." (ר' דב"ע מט 123-3 פנקס נ' ישקר )חוזה עבודהחוזה