קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העלאת אחוזי נכות ממשרד הביטחון בגין ליקויי שמיעה: .1המערער מוכר על פגיעה בשמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש בזמן השירות הצבאי שגרר בנוסף לירידת השמיעה, גם חבלה אקוסטית. משך השנים נקבעו דרגות נכות בשיעור של 1אחוז על החבלה האקוסטית, על פי הנבחן בפרט 72(4)ד' iמהתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), זאת בנוסף לדרגת הנכות על הירידה בשמיעה. משך השנים נקבע, כי החבלה האקוסטית גררה רעש (טנטון) רק לסירוגין (לו הרעש היה תמידי דרגת הנכות הייתה נקבעת בשיעור 10אחוז לפי פרט 72(4)(ד) ii). בשנת 96' הפך הטנטון, לפי דברי המערער לטנטון קבוע, נכותו הוחמרה ולכן ביקש לקבוע דרגת נכות גבוהה יותר על ידי וועדה רפואית חוזרת עלפי ס' 37לחוק הנכים. מאחר ולא נענה, הוגש הערעור הנוכחי. .2הועדה הרפואית נזקקה חוות דעת מומחה מן החוץ והוא פרופ' יונה קרוננברג שהמציא חוו"ד מיום .23/9/97 המערער נעזר במומחה מטעמו שהוא ד"ר דניאל ציק אשר חיווה דעתו ב-.20/1/96 פרופ' קרוננברג בחות דעתו סבר כי הטנטון איננו תמידי אלא מופיע לסירוגין, כפי שהופיע גם בשנים הקודמות, וד"ר ציק קבע כי הטנטון הוא קבוע. .8הועדה קבעה כי החשיפה לרעש נסתיימה ב- 1992ולאחר מכן הופיע הטנטון רק לסירוגין. הועדה הוסיפה וכתבה את הדברים הבאים: "פגיעה באוזניים פנימיות הנובעת מחשיפה לרעש, מסתיים למעשה עם הפסקת החשיפה. החוק מאריך תקופה זו של פגיעה אפשרית לחצי שנה, אולם כפי שתואר התלונה בטנטון קבוע לא נמסרה גם כשנה לאחר תום החשיפה." לאחר מכן מנתחה הועדה את טיב הממצאים באוזן התיכונה ואת הממצאים השונים במשך השנים ומסיימת באומרה שהיא מאמצת את מסקנותיו של פרופ' קרוננברג המתייחסות לליקוי שמיעה ולטנטון המופיע לסרוגין וחולקת על מסקנותיו של ד"ר ציק "לגבי קיום רעש תמידי באוזניים הקשורים קשר סיבתי לשירות צבאי אך מקבלת את מסקנותיו בהערכת ליקויי שמיעה." דרגת הנכות נקבעה בסופו של דבר כמקודם בשיעור של 1אחוז אולם תוך ציון סעיף מבחן 72ג'(1) לפי המבחן כפי שתוקן לאחרונה. .4טענתו המרכזית של ב"כ המערער היא על הסתמכות הועדה במבחן החדש שבפרט 72אשר קובע מבחנים חדשים שונים מהמבחנים הקודמים. כמקודם, יש אבחנה בין טנטון לא קבוע לטנטון קבוע. אולם, בשונה מהתקנה הקודמת, הטנטון הקבוע מנוסח כדלדלמן: ".72 ג. ליקוי שמיעה בתחום צלילים גבוהים 000, 3ו-000, 3הרץ החל ב-25 דציבלים (בנוסף לליקוי שמיעה בתחום הדיבור). (1) ללא טנטון (טיניטוס) או עם טנטון לא קבוע %1 (2) כנ"ל עם טנטון (טיניטוס) קבוע, המתחיל לא יותר מחצי שנה לאחר החבלה ולא מאוחר מיום ההפסקה לחשיפה לרעש %10" . הועדה למעשה קבעה שאין קשר סיבתי בין הטנטון שהמערער טוען לו לבין הנכות המוכרת, משום שעל פי המבחן שבתקנות, טנטון קבוע הקשור בנכות המוכרת, תחילתו חייבת להיות תוך חצי שנה מיום ההפסקה לחשיפה לרעש. .6אני שותף לטענתו של עו"ד צידקוני, כי בפרט 72(ג)(2) נראית חריגה מסמכות בקביעת המבחן: מחוקק המשנה הוסמך בחוק העיקרי לקבוע מבחנים לדרגות נכות. נושא הקשר הסיבתי, בין חבלה, מחלה או החמרת מחלה, לבין הגבלה בפעילות היא בתחומו של קצין התגמולים ולא בתחומה של הועדה הקובעת דרגות נכות. מבחינה זו המבחן לפי התקנה בנוסחה הקודם הבחין בין טנטון קבוע ובין טנטון לא קבוע, ולא הוסיף דבר לגבי התקופה שבה הטנטון הקבוע אמור להופיע או להתמשך. אם להעמיד את מחוקק המשנה בחזקת מי שלא חרג מסמכותו, הרי שחסר ברשימת המבחנים מבחן שלישי והוא טיניטוס קבוע שמתחיל לאחר חצי שנה מיום החבלה, או מיום ההפסקה לחשיפה לרעש. אולמו אין מבחן שלישי שכזה, אלא כאמור, קביעת מבחן אשר קובע למעשה קשר סיבתי, וקביעה שכזו איננה בסמכות מתקין התקנות. אין חולק כי המצב של חבלה אקוסטית נגרם אצל המערער ולא חלף. הטנטון בין שהוא לסירוגין ובין שהוא קבוע הוא סימפטום או פרמטר בקביעת החומרה של תוצאת החבלה האקוסטית. לכן, משהוכרה חבלה אקוסטית ולא בוטלה, הרי חומרתה פתוחה לדיון חוזר כל חצי שנה, לפי סעיף 37לחוק הנכים, או בבחינה זו, רעשים לסירוגין ההופכים לרעשים קבועים היא ללא ספק החמרה של חבלה אקוסטית. .6פרופ' קרוננברג, אשר התבקש לקבוע דרגות נכות, נימק את קביעתו בצורה שונה, ולא בצורה כפי שמנוסח המבחן בפרט 72(ג)(2) בנוסחו החדש. פרופ' קרוננברג לא כתב שטנטון קבוע לא יכול להופיע שנה או חצי שנה לאחר סיום חשיפה לרעש, גם לא צוטט שום ספר רפואי הקובע קביעה רפואית שכזו. פרופ' קרוננברג קבע, כי המצאותו של טנטון קבוע או לא קבוע הינו ענין סוביקטיבי ומבחינתו לא מצא לנכון לאשר - קיומו של טנטון קבוע. במילים אחרות, הענין קשור להתרשמות מן הנכה - האם הוא דובר אמת, או מתחזה, או מגזים בתלונותיו, או מתאר רעש שלמעשה איננו נחשב המוגדר כטנטון (ובנדון זה אינני יודע אם הרעש צריך להיות צפצוף, או המיה כגלי הים או רעש של מים זורמים, וכיוצ"ב רעשים המצויים בטבע שחלקם נעימים יותר וחלקם נעימים פחות, אולם כולם לא מתיישבים עם שקט שהוא האנטי-טזה של רעש). במילים אחרות, ומשמדובר בקביעת עמדה לגבי תלונה של נכה מצופה מן הועדה ולא ממומחה זר לתחקר ולברר ולשקול על מנת לקבוע עמדה לתלונה המכונה סובייקטיבית לקיומו של הרעש. כבר שמעתי הרבה אמצעים כיצד רופאים בדספלינות השונות יכולים להתרשם מאמיתות תלונותיהם של חולים ואינני רוצה לפרט משום שפרוט הדוגמאות מספיק כדי להכיל ספר שלם. לא שמעתי ולא מוכרים לי האמצעים של המומחים ברפואת האוזניים כדי להתייחס לתלונות של חולים, יש בדיקות בעזרת מיכשור שעליו חולה יכול "להתגבר" ויש מיכשור שעליו הוא יכול להתגבר פחות, בין משום שאיננו מודע לתוצאות שהמכשיר מראה או שהדברים אינם בשליטתו, או מסיבות אחרות (זאת למדתי מתיקים שבהם נבדקה הירידה בשמיעה אצל נכים). יתכן, שגם לבדיקת הטנטון ישנן אותן בדיקות מוסוות או נסתרות שבהן רופא יכול לחדור אל מעבר לתלונה המילולית של המערער ולמצוא עד כמה היא מתיישבת או לא מתיישבת עם המציאות הרפואית (נתונים אנטומיים, פתולוגיים וכיוצ"ב באוזן). יש לי ספקות, אולם אינני קובע עמדה סופית בענין, באיזו מידה רישום תלונות אצל רופא אף-אוזן-גרון, משך השנים, יכול להוות חומר עזר כדי להתייחס לאמיתות התלונות הנוכחיות על רעש קבוע. התשובה לשאלה זו קשורה במהות הרעשים המהווים את הטנטון, האם הם נהנים יותר או נהנים פחות ובעיקר - האם ניתן או לא ניתן להפחית את הרעשים על ידי עזרה תרופתית או עזרא אחרת שרופא יכול להושיט למטופל המבקש את עזרתו. שכן, חולה שיודע שאין מזור לתרופתו לא יטרח לבקר רופא כאשר הוא יודע שהרופא לא יוכל לעזרו לו, לאור ניסיון העבר. .7לא ראיתי בפרוטוקול הועדה התמודדות עם אפשרות של בדיקות בשקילת שיקולים מאלה שציינתי לעיל, ואחרים שלא ציינתי מחוסר ידיעה אלא הסקת מסקנות מנוסח התקנה אשר, כאמור מתייחסת לקשר סיבתי, ולא לידע רפואי. לוא המבחן היה מתייחס ליידע רפואי לא היה צורך להגבילו לתקופה של חצי שנה או צריך היה להוסיף מבחן שלישי לגבי מצב שלאחר חצי שנה, מה עוד, שטנטון לא קבוע, היינו "טנטון לסירוגין", לא מוגבל לחצי שנה, ואמנם פרופ' קרוננברג לא שולל את קיומו. לכאורה, טנטון קבוע הוא החמרה של טנטון לא קבוע ולא פגימה אחרת, חדשה, או כיוצ"ב. .8לכשעצמי, לא הייתי מסתפק באמירה של העדפת חוות-דעת האחת על פני השניה כאשר הממצא מבוגאן על התרשמות בלתי אמצעית מן המבדק, משום שהתרשמות שכזו, מצופה שהועדה תיצור לעצמה ולא אדם מן החוץ. המומחה מן החוץ יכול לספק מידע רפואי, תוצאה של בדיקות בעזרת מכשירים או ציוד רפואי וכיוצ"ב אשר איננו קיים לרשות הועדה בעת שהיא בודקת את הנכה. אולם, קביעת מהימנות הוא לכאורה אחת הייעדים היותר חשובים של הועדה שהיא אמורה לעשות שימוש בו, ואמנם בדרך כלל עושה שימוש בו, כאשר היא קובעת דרגת נכות (וזאת היא עושה כפי שראיתי מאות פעמים אם לא למעלה מזאת, כאשר היא משווה את התלונות עם מציאות אנתומית או מצב רפואי אובייקטיבי שקיים בשטח). .9לכן נראה לי שהוועדה לא עשתה שימוש בסמכויותיה בדרך הנכונה, היא לדעתי, הוטעתה (אם כי כמובן בתום לב) מניסוח המבחן החדש אשר, כאמור, לדעתי חורג מסמכות מתקין התקנות. .10נוסף לכל אלה אפשר להוסיף, כי למעשה המבחן החדש לא חל במקרה שבפנינו משום שהנכות המוכתר התגבשה לפני שינוי המבחן, והרי מדובר בנכה שנכותו הוכרה עוד בשנת 1998, היינו, שנים לפני תיקון המבחן, ולכן לגביו שינוי מבחן לא יכול להביא לקיפוח בדרגת נכות, אם לפי המבחן הקודם היה זכאי לדרגת נכות גבוהה יותר. כתבתי זאת פעמים רבות, למשל: ע"א 3014/98 דוקטורי נ' ק. התגמולים, וע"א 1439/97 ברכה נ' ק. התגמולים וזאת בעקבות פסיקה של בית משפט העליון בבג"צ 106/71 רבקה בלוך נ' הועדה הרפואית העליונה לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, פ"ד כה(2) 69ובג"צ 40/55 צ'יליבי נ' ק. התגמולים, פ"ד ט' .228 במבחן הקודם לא הייתה שום הגבלה לתקופה של חצי שנה כפי שמפורט במבחן החדש, אלא ההבדל היה רק - אם יש רעש תמידי או אין רעש תמידי. .11אשר על כן נפסק כדלקמן: א) הערעור מתקבל והענין מוחזר לועדה הרפואית העליונה כדי לחזור ולהתייחס לתלונתו של המערער על החמרת נכותו בכך שהטנטון הפך אצלו קבוע ומטריד יותר מאשר קודם לכן. ב) לבירור החוזר יש להזמין את המערער וב"כ עו"ד צידקוני. מצופה שהועדה תבדוק את המערער ותפרט את ממצאיה לרבות האמצעים בהם השתמשה כדי לקבוע עמדה לתלונותיו של המערער. אין מניעה כמובן להתייחס לספרות רפואית הקובעת עמדה רפואית בהתייחסות לשאלה העומדת לדיון. בתום הדיון מצופה לקבוע דרגת נכות לענין החבלה האקוסטית - עם טנטון קבוע או בלי טנטון קבוע. ג) המשיב ישלם למערערת הוצאות הערעור כולל התשלום ששילם לד"ר ציק חוות דעתו בצרוף הפרשי הצמדה על הסכומים ששילם ועד שהוחזר לו למעשה, ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 000, 4ש"ח + מע"מ בצרוף הפרשי הצמדה עד התשלום למעשה. צבאנכותשמיעהאחוזי נכותמשרד הביטחון