הנתבעים אינם חולקים על עצם קרות תאונת הדרכים, ואין גם מחלוקת בנושא החבות. המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בנושאים הבאים: השפעת הנכות הרפואית בתחום הנפשי על תפקודה של התובעת. שיעורו של הנזק שנגרם לתובעת. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השפעת נכות נפשית על התפקוד: 1. הרקע העובדתי: זו תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת בשתי תאונות דרכים. התובעת ילידת 1967, נפגעה בתאונות דרכים: הראשונה בתאריך 26.11.95 (להלן: "התאונה הראשונה"), והשנייה בתאריך 27.1.98 (להלן: "התאונה השנייה"). בתאונה הראשונה סבלה מפגיעה מסוג " צליפת שוט". למחרת התאונה פנתה התובעת לטיפול בחדר המיון בבי"ח "סורוקה", ושוחררה לביתה בו ביום. בתאונה השנייה נחבלה התובעת בעמ"ש גבי ופונתה לביה"ח "סורוקה", ושוחררה לאחר הטיפול ללא אישפוז. הנתבעת 1 הינה חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בו נסעה התובעת בביטוח חובה ע"פ חוק. הנתבע 2 היה הנהג של הרכב בו נסעה התובעת עת שקרתה "התאונה הראשונה". המומחה בתחום הפסיכיאטרי קבע שנותרו לתובעת 5% נכות צמיתה בגין שתי התאונות. לתובעת מונה גם מומחה בתחום האורטופדי שקבע לה 0% נכות בגין שתי התאונות. ב"כ התובעת ביקש עריכת בדיקה חוזרת לתובעת ע"י המומחה האורטופדי, וזאת בעקבות חקירתו של המומחה ע"י שני הצדדים. במהלך החקירה הוצג מסמך רפואי, (ת/2), שמעיד על החמרה במצבה של התובעת. בסופו של דבר ויתר ב"כ התובעת על קיום בדיקה נוספת, ובין הצדדים הוסכם כי הנכות האורטופדית תעמוד על 3% בגין שתי התאונות. 2. גדר המחלוקת: הנתבעים אינם חולקים על עצם קרות התאונה, ואין גם מחלוקת בנושא החבות. המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בנושאים הבאים: השפעת הנכות הרפואית על תפקודה של התובעת. שיעורו של הנזק שנגרם לתובעת. 3. נכות התובעת: לתובעת נקבעה נכות בשיעור 5% בתחום הפסיכיאטרי בגין שתי התאונות, וכאמור לעיל הוסכם בין הצדדים שהנכות האורטופדית עומדת על 3%. בסה"כ 7.85% נכות משוקללת. שיעורה של הנכות הרפואית אינו בגדר המחלוקת שבין הצדדים. 4. הנכות התפקודית: התובעת טוענת בסיכומיה שהנכות התפקודית שנותרה לה בעקבות התאונה עולה על נכותה הרפואית ומסתכמת ב 10%. לעומתה טוענים הנתבעים שאין לנכות הרפואית שום השפעה מבחינה תפקודית, או שהשפעתה מזערית וזניחה ביותר. נקודת המוצא בקביעת הנכות התפקודית היא שהנכות הרפואית מבטאת לכאורה את מוגבלותו הגופנית של הנפגע, ונטל ההוכחה מוטל על מי שטוען אחרת. לא הובאה כל ראייה ממשית מטעם התובעת לכך שנכותה התפקודית עולה על נכותה הרפואית, ועדותה היחידה של התובעת אינה מספקת כדי לבסס עליה קביעה שכזו. הנתבעים מסתמכים על חוו"ד המומחה הפסיכיאטרי שקבע שאין לנכותה הפסיכיאטרית שום השפעה תפקודית, המומחה האורטופדי לא התייחס לנכות התפקודית, אך ברור שלפגיעה בעמוד השדרה יש תמיד גם פן תיפקודי. בנסיבות העניין, אני מחליט שיש לנכותה הרפואית של התובעת השפעה תפקודית מזערית. 5. שיעור הנזק: א. הפסד השתכרות בעבר: התקופה היחידה שבה עבדה התובעת במשך כל שנות חייה הייתה תקופה מצטברת של שנה וחצי כפי שמעידה התובעת בעצמה: "התקופה היחידה שבה עבדתי הייתה תקופה מצטברת של שנה וחצי שבה עבדתי כמזכירת שופט בבית המשפט השלום בחיפה". (עמ' 10 לפרוטוקול) היא גם מציינת שלא עבדה לפני ואחרי התאונה הראשונה: נכון שלא עבדתי מאז ועד התאונה שהייתה בשנת 95" (עמ' 11 לפרוטוקול) אין ממש בטענתה של התובעת שהסיבה שבגללה לא עבדה זה שיש לה ילדים קטנים. התובעת עצמה מאשרת בעדותה שהילד הבכור שלה נולד בשנת 1985 כלומר עשר שנים לפני קרות התאונה הראשונה שהייתה בשנת 1995: "לאחר הולדת בני הבכור בשנת 85, הייתה לי תקופה של הפסקת עבודה." (עמ' 11 לפרוטוקול) "מנישואיי השניים נולדו לי שני ילדים: שלום- יליד 12/04/01 ו- תמר ילידת 19/01/03." (עמ' 11 לפרוטוקול) גם אחרי התאונה השנייה התובעת לא עבדה בשום עבודה למרות שפגיעתה בתאונה הייתה קלה ביותר והשפעתה התפקודית מזערית וילדיה של התובעת מנישואיה השניים נולדו רק בשנים 2001, ו 2003. לכן, ולאור האמור לעיל, אני מוצא שהתובעת לא הצליחה להוכיח ראש נזק זה שהינו נזק מיוחד. התביעה בראש נזק זה נדחית. ב. עזרת הזולת בעבר: התובעת לא הצליחה להוכיח ראש נזק זה שהינו נזק מיוחד היא הסתמכה רק על עדותה שאני נזהר מלהסתמך עליה בהיותה עדות יחידה . מדובר בנכות נמוכה, שאינה מצריכה עזרה החורגת מעזרה הניתנת ע"י בני משפחה כדבר שבשגרה. לכן, אני קובע שהתביעה בראש נזק זה נדחית. ג. הוצאות רפואיות בעבר: התובעת צירפה קבלות על רכישת תרופות בסכום כולל של 141 ש"ח והיא מעריכה שהיו לה עוד הוצאות בעניין זה. אני מעריך את נזקה של התובעת בגין ראש נזק זה ב - 500 ₪. ד. הוצאות נסיעה בעבר: לא עלה בידי התובעת להוכיח ראש נזק שהינו נזק מיוחד הטעון הוכחה דווקנית. התביעה בראש נזק זה נדחית. ה. הפסד השתכרות בעתיד: לתובעת נקבעה נכות רפואית קלה שהשפעתה התפקודית זניחה, ולאור העובדה שהתובעת לא עובדת היום, אני פוסק לה פיצוי גלובלי בגין אבדן כושר השתכרות, בסך 7,500 ₪ . ו. עזרת הזולת בעתיד: נכותה של התובעת הינה מזערית, וכיום אינה מצדיקה היזקקות לעזרת הזולת. עם זאת יש להניח, שבעתיד בהגיע התובעת לגיל שבו כל אדם נזקק לעזרה, תהיה לנכותה השפעה מסוימת, גם אם לא גבוהה, על ניזקקותה לעזרת הזולת. אני מעריך את נזקי התובעת בגין ההיזקקות לעזרת הזולת בעתיד, מגיל 65 ועד סוף תוחלת חייה, בסכום של 5,000 ₪. ז. הוצאות רפואיות בעתיד: במענה לשאלות ההבהרה אישר המומחה הפסיכיאטרי שהתרופות שמשתמשת בהם התובעת מסייעות לה , יחד עם זאת, לא הוצג בפניי שום תיעוד מקצועי על כמות ותדירות השימוש בתרופות אלה ע"י התובעת. בהתחשב בכך שחלק גדול מההוצאה הצפויה נכלל בסל הבריאות, אעריך את נזקי התובע בגין ראש נזק זה על הצד הנמוך. אני מעריך את נזקי התובעת בגין ההוצאות הרפואיות בעתיד על סך 2,000 ₪. ח. הוצאות נסיעה בעתיד: התובעת לא הצליחה להוכיח ראש נזק זה. ט. כאב וסבל: לתובעת נקבעה נכות רפואית משוקללת של 7.85%. אני קובע שנזקה של התובעת בגין כאב וסבל עומד על 16,000 ₪ בגין שתי התאונות יחד. י. ניכוי תשלום תכוף: התובעת קיבלה תשלום תכוף בסך 3,000 ₪ מיום 09.09.98 סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית להיום שווה ל 4,490 ₪, ויש לנכותו מסכום הפיצויים. יא. סיכום: בסך הכל מסתכמים כל נזקי התובע בסך של 26,510 ₪, כמפורט להלן: הוצאות רפואיות בעבר: 500 ש"ח הפסד השתכרות בעתיד: 7,500 ש"ח עזרת הזולת בעתיד: 5,000 ש"ח הוצאות רפואיות בעתיד: 2,000 ש"ח כאב וסבל: 16,000 ש"ח סה"כ 31,000 ש"ח פחות תשלום תכוף (משוערך) 4,490 ₪ 26,510 ₪ פסיקתה: אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 26,510 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. עוד תשלם הנתבעת לתובעת את הוצאות המשפט עם ריבית והצמדה מיום הוצאתן, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,446 ₪ בתוספת מע"מ, נכון להיום. נזק נפשי / נכות נפשיתנכותהתחום הנפשי