להלן סקירה משפטית בסוגיית התנהגות החייב בהליך פשיטת רגל: השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת התנהגותו של החייב בעת הסתבכותו הכלכלית הינם שונים ומגוונים וקשה לתחמם ברשימה סגורה. כך בית המשפט ישקול אם החייב נהג בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר איכפתיות כלפי הנושים תוך סיכון כספם במודע. בית המשפט ייבחן האם נפלה אי חוקיות בפעילות החייב שהביאה להתמוטטותו הכלכלית והאם חובותיו נעוצים באותה אי חוקיות. יש לזכור כי לא כל פעולה אי חוקית של החייב ואפילו לא כל ניהול עסק לא חוקי ייחשבו כהתנהגות חסרת תום לב ביצירת החובות ( ראה ע"א 6416/01 הנ"ל). בית המשפט יימנע מלהעתר לבקשת חייב אם נהג מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו והצגת מצגי שוא בפניהם (ע"א 149/90, קלאר נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מה (3), 61). חייב אשר נמנע מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו ואשר לא ניצל את אפשרויותיו לקבלת כספים ונכסים לשם פירעון החובות עלול למצוא כי התנהגות זאת תחשב כחסרת תום לב (ע"א 5178/92, סמי ואיטה אליהו נ. כונס הנכסים הרשמי, פד"י מט (1), 435). וזאת כאמור רק רשימה חלקית. כאמור גם התנהגות החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל ותום לבו בשלב זה ייבחנו גם הם. חייב אשר לא גילה את כל נכסיו בדוחו"ת שהגיש, נמנע מהתייצבות לחקירה או נמנע מהצגת מסמכים שנדרשו ממנו לא ייחשב כתם לב. גם חייב אשר המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל מבלי ליידע את נושיו בדבר מצבו ייחשב כחסר תום לב. חייב אשר נמנע מלשלם את התשלומים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צוו הכינוס עלול לגלות שהתנהגות זו תביא לביטולו של הצו והימנעות ממתן צו להכרזתו כפושט רגל. חייב אשר לא מנצל את יכולתו הכלכלית נמנע מלהתפרנס ויושב בביתו בשב ואל תעשה על חשבון נושיו ייחשב גם הוא כחסר תום לב (ע"א 5178/92, הנ"ל וע"א 4892/91, אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1), 45, 58). פגיעה בחובות הגילוי המוטלות על החייב בעת הגשת הבקשה, כמו הסתרת נכסים, הסתרת עובדות רלבנטיות לבחינת טיב ההסתבכות וכו' אף היא עשויה להיחשב כחוסר תום לב (ראה ע"א 149/90 הנ"ל עמ' 66) כל אלו הינן רק דוגמאות להתנהגויות אשר עשויות להישקל על ידי בית המשפט בעת בחינת תום לבו של החייב וכמובן שבית המשפט ייבחן נסיבותיו של כל מקרה ומקרה שבא לפניו. פשיטת רגל