התערבות שופט במהלך דיון הוכחות

המערערת טוענת בערעורה כי בית המשפט התערב שוב ושוב במהלך שמיעת הראיות באופן מפלה בכך שצמצם והגביל את תשובות העדים מטעמה, וזאת לעומת הימנעותו מהתערבות בעדות עדי הצד שכנגד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התערבות שופט במהלך דיון הוכחות: ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (השופטת ס' קולנדר-אברמוביץ, להלן: בית המשפט) מיום 1.3.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת בת"א 467-09-09. 1. המשיבה הגישה תביעה נגד המערערת בבית משפט השלום בנתניה בגין חוב הנובע מהתקשרות ביניהן לפיה סיפקה המשיבה למערערת דלק. במהלך ישיבת שמיעת הראיות מיום 1.3.2011 העיד עד מטעם המערערת. בית המשפט העיר לעד על התנהלותו ולאור דברים אלה ביקש בא-כח המערערת כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתביעה. בא-כח המערערת טען כי מתחילת הדיונים בתביעה גילה בית המשפט עוינות כלפי המערערת. כך למשל, דחה את הטענה בדבר חוסר סמכות מקומית לדון בתביעה בהסתמך רק על דברי בא-כח המשיבה ובניגוד לסדרי הדין ולדיני הראיות. בא-כח המערערת טען כי למרות ההרגשה הלא נוחה שהיתה למרשתו כבר בדיון הקודם לפיה בית המשפט נעול בדעתו בנוגע לתביעה, החליטה המערערת שלא להגיש בקשת פסלות. בא-כח המערערת הוסיף שבדיון הנוכחי זכה ליחס מפלה שבא לידי ביטוי בהתערבות בית המשפט בעדותם של העדים מטעם המערערת, בהגבלת תשובותיהם ובמניעת האפשרות להשלים תשובות, בעוד שנמנע מלהתערב במהלך עדויות עדי הצד שכנגד, חרף העובדה שלא תמיד השיבו לשאלות או התחמקו מהן. 2. בית המשפט דחה את בקשת הפסלות. בית המשפט ציין בהחלטתו כי נאלץ להרים את קולו על בא-כח המערערת, לאחר שניסה ליתן החלטה במשך מספר דקות ללא הצלחה שכן בא-כח המערערת דיבר יחד עימו. בית המשפט סבר כי התנהלות זו מלמדת על יחסו המזלזל של בא-כח המערערת כלפי בית המשפט. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי ניתן היה לערער על החלטותיו בדיונים הקודמים, וכי אין מקום להעלות טענות בקשר אליהן כעת. באשר לדיון הנוכחי, דחה בית המשפט את הטענה כי הוא נוהג במשוא פנים כלפי צד זה או אחר. ביחס לעד שהעיד מטעם המערערת קבע בית המשפט כי ניתן לראות בפרוטוקול הדיון שלא העיד כלל על השאלות שנשאל ולכן מצא לנכון להעיר לו. בתגובה, פנה העד לבית המשפט בצורה שאינה הולמת ומבזה ובית המשפט ניסה לרסן את התנהגותו. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 3. המערערת טוענת בערעורה כי בית המשפט התערב שוב ושוב במהלך שמיעת הראיות באופן מפלה בכך שצמצם והגביל את תשובות העדים מטעמה, וזאת לעומת הימנעותו מהתערבות בעדות עדי הצד שכנגד. המערערת טוענת עוד כי יחסו העוין של בית המשפט החל כבר בדיון הראשון לפניו. כך למשל, הביע בית המשפט דעתו במסגרת ישיבת קדם משפט, עוד לפני שהוגשו בתיק תצהירי עדות ראשית ותיקי מוצגים, לרבות חוות דעת חשבונאית, כי לעמדת המערערת אין סיכוי ואף דחה את הטענה בדבר חוסר סמכות מקומית ללא כל תשתית להחלטה. 4. המערערת מציינת עוד כי לא מיהרה להגיש בקשת פסלות אלא לאחר שהתברר לה במהלך שמיעת הראיות כי דעתו של בית המשפט ננעלה לחלוטין: בית המשפט כלל לא התערב במהלך חקירת עדי הצד שכנגד, אך כן התערב מייד בתחילת עדות העד הראשון מטעמה ודרש להגביל את תשובותיו. כך גם התערב במהלך עדות רואה-החשבון שהעיד מטעם המערערת. המערערת טוענת גם כי החלטת בית המשפט הדוחה את בקשת הפסלות אינה מנומקת דיה; בית המשפט כלל לא ביקש את תגובת הצד שכנגד לבקשת הפסילה, ואף לא התייחס לטענה בדבר נעילת דעתו. המערערת מוסיפה כי התנהלות בית המשפט גרמה להקשחה קיצונית בעמדת הצד שכנגד. לדעתה, התבטאויותיו החוזרות של בית המשפט בנוגע לתוצאות המשפט, הנטייה המוחלטת לטובת הצד שכנגד והאקטיביות בה נקט, המתבטאת בהתערבות בעדות עדי המערערת, מבססים באופן אובייקטיבי חשש ממשי למשוא פנים נגדה. בוודאי, לדעתה, שמראית פני הצדק נפגעה קשות. המערערת אף מבקשת לאפשר לה לטעון בעל-פה במסגרת הדיון בערעור. 5. שקלתי את הערעור ואת הנטען בו ועיינתי במכלול החומר שצורף. דין הערעור להידחות. קראתי בעיון את השתלשלות הדיון מיום 1.3.2011. ניכר כי בית המשפט עשה ככל יכולתו לאפשר את ניהולה התקין של החקירה, ושב וביקש מבא-כח המערערת לחדול מלהפריע למהלך הדיון ולהתנגד לכל שאלה שנשאלת. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי בית המשפט הוא האמון על ניהול המשפט וקידומו וכי מתוקף אחריות זו מוקנה לו שיקול דעת בניהול המשפט, לרבות במהלך שמיעת הראיות, וזאת כדי לקיימה בדרך ארץ וביעילות כיאה למעמד (השווה: ע"א 5192/10 פלונית נ' פלוני (, 16.8.2010)). זאת ועוד, טענותיה של המערערת באשר להחלטות שנתן בית המשפט במהלך המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות (ע"א 5198/10 משה גרנס נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (, 16.8.2010)), והדברים ידועים. 6. אף אין לשעות לבקשת המערערת לקיים דיון במעמד הצדדים בהתחשב בעובדה שטיעוניה אינם מגלים על פניהם עילת פסלות ולכן אין צורך בשמיעתה בעל-פה כדי להכריע בערעור הפסלות, ובהתחשב בכך שככלל מוכרעים ערעורי פסלות על-פי הכתב.  הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 5,000 ₪. שופטיםדיון הוכחותדיון