קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עקב הפרת הבטחה להעלאת שכר: 1. לפנינו תביעתה של התובעת כנגד מעבידתה "מרכז גריאטרי "הדסים" בע"מ (להלן: "הנתבעת") 2. התובעת טוענת כי התפטרה בשל הרעת תנאים ועל כן היא זכאית לפיצויי פיטורין ע"פ האמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") כן תבעה פדיון ימי חופשה, דמי הודעה מוקדמת, עוגמת נפש ונזק כספי. הנתבעת מצידה טוענת כי הנתבעת התפטרה מרצונה וללא מתן הודעה מוקדמת ואינה זכאית לפיצויי פיטורין, כן טוענת כי כל זכויותיה של התובעת שולמו לה על פי דין. 3. העידו בפנינו התובעת, התובעת וכן עדה מטעמה הגב' ראנה עלווי מטעם הנתבעת: מר משה קרביץ מנהל הנתבעת מזה 14 שנה (להלן: "מר קרביץ"), וגב' עידה מסרווא. 4. ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה, אשר אינן שנויות במחלוקת כפי שהן עולות מכתבי הטענות, כמו גם מן העדויות, שהעידו הצדדים בבית הדין: א. התובעת עבדה בנתבעת בשתי תקופות, התקופה הראשונה מיום 06.07.2003 עד להתפטרותה ביום 05.07.2005 כעבור חודשים ספורים ביקשה התובעת לשוב לעבודה וכך היה, תקופת העבודה השנייה הסתיימה ביום 3.11.2007 הצדדים חלוקים בשאלה מי יזם את סיום יחסי העבודה. ב. בחודש 08.2005 הועלה שכרה של התובעת ועמד על 5300 ₪. ג. ביום 11.10.2007 הודיעה התובעת כי היא יוצאת לחופשה מבלי שתאמה זאת עם מנהל הנתבעת, בתגובה שלח לה מר קרביץ מכתב ביום 12.10.2007 כותרתו "התפטרות חד צדדית מצידך" בו הודיע לה כי אינה יכולה לצאת לחופשה על דעת עצמה וללא תאום וכי הוא רואה בפעולתה התפטרות חד צדדית וללא מתן הודעה מוקדמת שחובה עליה לתת. ד. לאחר קבלת המכתב לעיל, שבה התובעת לעבודתה ביום א' 14.10.2007 ומסרה למר קרביץ מכתב התפטרות בו היא מציינת כי היא מתפטרת בשל הרעת תנאים והפרת הבטחות מצד מר קרביץ ומודיעה כי תעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת בת 30 הימים. ה. ביום 3.11.2007 הפסיקה התובעת לעבוד בנתבעת. דיון והכרעה 5. בסיכומיה זנחה התובעת את תביעתה בגין דמי הבראה, פדיון חופשה ופיצויים בגין עוגמת נפש ונזק ממוני ונותרה רק תביעתה לפיצויי פיטורין לפיכך נתייחס לשאלת זכאותה לפיצויי פיטורין בלבד. 6. יאמר כבר עכשיו, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי לא חלה הרעה ממשית בתנאי עבודתה של התובעת וכי אין מדובר במקר זה בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורין מהנתבעת. סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים 1963 קובע כדלקמן: "11. התפטרות אחרת שדינה כפיטורים (א) התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לעניין חוק זה כפיטורים" בהתאם להוראות החוק והפסיקה, ההרעה הנטענת בתנאי עבודתה של התובעת חייבת להיות רצינית ומשמעותית עד אשר יהיה ניתן לייחס לנתבעת את הרצון לגרום לתובעת להתפטר מעבודתה. לטענת התובעת בחודש 08.2008 הבטיח לה מר קרביץ כי שכרה יועלה בשני שלבים, תחילה לסך של 5300 ₪ ואח"כ ב-200 ₪ נוספים ויעמוד על סך 5500 ₪ אלא שלאחר ששכרה הועלה ל-5300 ₪ בחודש 08.2008 לא זכתה להעלאה נוספת. התובעת טוענת כי הימנעות מהעלאת השכר המובטחת מהווה הרעת תנאים. מר קרביץ מצידו מכחיש קיומה של הבטחה כאמור (תצהיר מר קרביץ סע' 14), התובעת לא הצליחה לבסס טענתה כי הובטחה לה העלאת השכר האמורה אולם גם לו הוכיחה בפנינו כי הובטחה לה הרי שאין מדובר בהרעת תנאים , כשם שסירוב להעלות עובד בדרגה אינו כשלעצמו דבר העושה מצב העובד לבלתי נסבל דב"ע מה/3-45 רשות השידור נ' רוני אברמסון (לא פורסם ניתן 26.10.2004). יתרה מזאת, התובעת המשיכה לעבוד עוד שנתיים ימים לאחר ההבטחה הנטענת על ידה, בכך למעשה קיבלה כי שכרה יעמוד על סך 5300 ₪ ולא 5500 כפי שנקבע בתב"ע נד/86-3(ארצי) יוחנן גולן נ' אי.אל.די בע"מ פד"ע כו' 270 " ההנחה היא, כי שכר ששולם משך כמעט שנתיים, ללא עוררין וללא הסתייגות, מהווה השכר המוסכם על הצדדים, אם לא הוכח ההיפך." כך גם שכר שהתקבל משך שנתים ללא עוררין, מבלי שהתובעת הוכיחה לפנינו כי נקטה באף אחת מהאפשרויות שעמדו לרשותה כתגובה להפרת חוזה העבודה על ידי המשיבה. ייתכן שהמערערת מחתה על אי העלאת השכר(אשר ממילא אינה מהווה הרעה בתנאים), אך לא הגישה תביעה ולא התפטרה אלא בחלוף שנתיים ימים. 7. התובעת העלתה בעדותה בפנינו טענה עובדתית נוספת כי תנאי העבודה הורעו כך שנדרש ממנה לבצע משימות שלא היו חלק מעבודה עת התקבלה לעבוד בנתבעת אלא שגם טענה זו, שהוכחשה על ידי הנתבעת ולא הוכחה על ידי התובעת, אינה מבססת טענת הרעה בתנאים באשר התובעת עצמה מציינת כי השינוי חל כשנה וחצי עובר להתפטרותה (פרוטוקול 08.11.2010 ע'1 ש' 12-25) 8. תנאי נוסף לעמידה בתנאי ס' 11 (א) לחוק כפי שנקבע בפסיקה הוא שבמקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית או נסיבות אחרות שבהן אין לדרוש מהעובד את המשך עבודתו, על העובד העומד להתפטר להעמיד את מעבידו על כוונתו, כך שתהיה למעביד הזדמנות לסלק את סיבת ההתפטרות הצפויה ורק אם לא עשה לסילוקה יתקיים האמור בסעיף. חובת מתן ההתראה למעביד קודם ההתפטרות קיימת שעה שקיים סיכוי כי ההתראה תביא לתיקון עילת ההתפטרות. (דב"ע מח/174, 60-3 טלסיס בע"מ נ' מיכאל רוגל פד"ע כ 421; ע"א 74/65 רפאל אטיאס נ' עירית חיפה פ"ד יט(2) 289. התובעת לא העלתה טענה בדבר הרעה בתנאים אלא לאחר שהודיעה על יציאתה לחופשה והתפטרותה ביום 14.10.2007. 9. סוף דבר לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית. כשם שלא נפסקים פיצויי הלנה כאשר יש מחלוקת כנה בין צדדים בעניין סיום יחסים כך גם במקרה זה בשל תום ליבה של התובעת בהגשת התביעה אנו סבורים שאין ליתן צו להוצאות. התפטרות