עורך דין מקרקעין במטולה - חוב ארנונה במטולה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חוב ארנונה במטולה: 1. התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה כספית בגין ארנונה כללית. התביעה מתייחסת לשני בתי מגורים של הנתבע ברח' הכלנית 13 במטולה. האחד - בשטח 190 מ"ר והשני - בשטח 164 מ"ר (להלן "נכס א" ו- "נכס ב" בהתאמה). 2. לטענת התובעת, נשלחו אל הנתבע דרישות תשלום בהתאם סעיף 306 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. הנתבע לא פרע חובותיו לתובעת. בהתאם לספרי התובעת, חייב הנתבע לתובעת סכומים כדלקמן: נכס א': סך 717.20 ₪ בגין תוספת ארנונה לשנת 2004. סך 64.10 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית בשל איחור בתשלום חיובי ארנונה לשנת 2005. סך 954.60 ₪ בגין חיוב ארנונה שהוטל בחודשים 11-12/06. סך 62.10 ₪ עבור אכיפה בשל חוב ליום 1/1/07. נכס ב': סך 4,635 ₪ עבור ארנונה לתקופה שבין 9/04 ו-2/05. 3. בבקשתו למתן רשות להתגונן טוען הנתבע ביחס לכל אחד מהנכסים כדלקמן: נכס א': תוספת הארנונה לשנת 2004 עומדת ע"ס 232 ₪ בלבד, הואיל והנתבע קיבל את החזקה בנכס בחודש 9/04 ולא החל מ-1/04, כפי שחוייב על ידי התובעת. בנוסף, לנתבע טענת קיזוז. לטענתו, חוייב בארנונה לפי שטח נכס של 199 מ"ר בעוד השטח עפ"י התובעת הינו 190 מ"ר ובפועל שטחו 185 מ"ר בלבד. וכן, בהנחה שגודל הנכס 190 מ"ר והחיוב החודשי 400 ₪, יש לזכות את הנתבע בסך 2,400 ₪, שכן במשך 6 חודשים בתקופה שבין 9/04 - 2/05 הנכס לא היה בחזקת הנתבע ובשימושו. נכס ב': הנכס חובר לרשת המים רק בחודש 3/05 והחל ממועד זה היה בחזקת הנתבע. בתקופה שבין 9/04 ל-2/05 הנכס לא היה בחזקת הנתבע או בשימושו. לפי שטח הנכס - 164 מ"ר, החיוב בסך 4,635 ₪ שגוי ויש לחייבו בסך 3,120 ₪ בלבד. דיון 4. מטעם התובעת הוצג תצהירה של גזברית התובעת סבטלנה וורובוב על נספחיו (ת/1), אישור הועדה המקומית לתכנון ובניה מיום 16/8/04 ופרוטוקול מסירת הדירה מיום 28/7/04 (ת/2). מטעם הנתבע הוצג תצהירו (נ/1) על נספחיו (למעט נספח ב' אשר הוחלט כי אינו קביל). 5. לאחר שמיעת עדותה של גזברית התובעת, אישר ב"כ הנתבע, כי החזקה בנכס ב' נמסרה לנתבע לפני ספטמבר 2004. בנוסף, חזר בו מטענת הקיזוז בסך 2,400 ₪. נותרה אפוא מחלוקת בשאלות הבאות: נכס א': מהי תוספת הארנונה לשנת 2004 לה זכאית התובעת, לאור טענת הנתבע כי זו עומדת ע"ס 232 ₪ בלבד. נכס ב': מהו המועד הקובע לענין חיוב הנכס בארנונה נוכח טענת הנתבע, כי הנכס חובר לרשת המים רק בחודש 3/05 והחל ממועד זה היה בחזקת הנתבע. התובעת חייבה את הנתבע בארנונה החל מ-9/04. 6. תוספת ארנונה לשנת 2004 בגין נכס א': עפ"י כתב התביעה התוספת עומדת ע"ס 717.20 ₪. בתצהירה של הגזברית, הגב' וורבוב, אין התייחסות לתוספת ארנונה בגין נכס א' לשנת 2004. נאמר, כי בהתאם לספרי התובעת, הנתבע חייב סך 306 ₪ בגין ארנונה לחודשים ספטמר -דצמבר 2004. האם מדובר בתוספת ארנונה ? לא ברור. לעומת זאת, בנספח לתצהירה של העדה שכותרתו "דו"ח מצב חשבון לתאריך 3/12/07" נאמר, כי חובו של הנתבע בגין תוספת ארנונה לשנת 2004 עומד ע"ס 794 ₪. מנגד, הנתבע צרף לתצהירו מסמך (נספח א' ל-נ/1), שהונפק ע"י מח' הגבייה של התובעת, לפיו נותרה יתרת חוב לשנת 2004 בסך 232 ₪, הנובעת מתוספת 15% שלא נכלל בתשלום השוטף. אף שתצהיר הנתבע הוגש לפני תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, אין כל התייחסות ב-ת/1 לאמור בתצהיר הנתבע בענין זה. בנסיבות אלה אני קובעת, כי התובעת לא הוכיחה הנטען בכתב התביעה ויש לקבוע, כי חובו של הנתבע בגין תוספת ארנונה עומד ע"ס 232 ₪. 7. כאמור, המחלוקת מתמקדת בתקופה שבין 9/04 ו-2/05. התובעת צרפה ל-ת/1 דו"ח מצב חשבון לתאריך 3/12/07 (נספח ו'), לפיו הנתבע חויב בארנונה החל מ-9/04. על פי הדו"ח, יתרת החובה עומדת ע"ס 4635.10 ₪ כולל ריבית לתקופה הנתבעת. הדו"ח מהווה הוכחה לכאורה לחובו של הנתבע בהתאם לסעיף 318 לפקודת העיריות. כזכור, טענת הנתבע הינה, כי הנכס חובר לרשת המים רק בחודש 3/05 ורק ממועד זה היה בחזקתו. ואולם בעדותו אישר, כי קיבל את החזקה בנכס לפני סטמבר 2004. התובעת הציגה את אישור הועדה המקומית לתכנון ובניה מיום 16/8/04, לפיו הדירה באותו יום היתה ראויה למגורים ופרוטוקול מסירת הדירה מיום 28/7/04 (ת/2). מכאן שטענת הנתבע לפיה קיבל את החזקה בדירה רק ב-3/05 דינה להידחות. באשר לחיבור הדירה לרשת המים, עדותו של הנתבע מהווה עדות יחידה של בעל דין מבלי שזו נתמכת בכל ראיה נוספת. לאור הסתירות בגירסת הנתבע, אין בידי להסתפק בעדותו ולקבוע על פיה, כי החיבור לרשת המים נעשה רק ב-3/05. במישור העובדתי, טענה זו לא הוכחה במידה הדרושה. לפיכך, איני נזקקת לדון בטענה, לפיה יש לחייב את הנתבע בארנונה רק ממועד חיבור הדירה לרשת המים. 8. יתר טענות התובעת בכתב התביעה אינן מוכחשות, ולפיכך התובעת פטורה מלהוכיחן. לאור האמור, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך 5,948 ₪, וכן הוצאות משפט בסך 438 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"מ-1980, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייבת את הנתבע בשכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ₪. ארנונהעורך דיןמקרקעיןארנונה (חובות)חוב